עוצו עצה- אולי אני משוגע?
אני נשוי + 3 מעל 40, מעולם לא בגדתי, אוהב את אשתי והיא גם חברתי הטובה ביותר. אם אביט לאחור על הנשים שהיו לי, הרי שהיום אני יודע שבאמת אהבתי רק שתים - האחת שנקרא לה "הלנה" שהיתה חברתי בעת שהייתי חייל (לפני למעלה מ 20 שנה...) והשניה - אשתי. את הלנה לא ראיתי כ 20 שנה. לעומת זאת לא שכחתי. אני מניח שהייתי חושב עליה ועל מה שהיה ביננו - מדי כמה חודשים. נצרתי את הזיכרון. לפני כמה שבועות , מצאתי את עצמי חושב על הלנה יותר ויותר, ויותר. ממש כאילו קלטתי איזה שדר. וראה זה פלא, ביום הולדתי שחל לאחרונה, קבלתי פתאום אימייל , תנחשו ממי ??? היא מצאה אותי באתר חבר'ה. השאירה לי הודעה מוקלטת בתיבה הקולית. כששמעתי את קולה, משהו קרה לי. הרגשתי שאני מבין ויודע ומרגיש ב ד י ו ק את מה שהיא מרגישה...ושרע לה. התעורר בי גל רגש וזכרונות, כאילו חזרתי אחורה בזמן. התכתבנו מעט, קצת זכרונות טעונים, ושוב קראתי בין השורות את מה שלא נכתב בפירוש. הרגשתי שלא טוב לה. כאילו שהיא כמהה אלי, שאעזור. הלנה נשואה כ 20 שנה + 3, בגילי. כשביקשתי שנדבר אמרה שאינה מוכנה לזה עדיין.... לאשתי סיפרתי על האימייל שקיבלתי אבל לא על ההמשך, או על מה שהרגשתי. המחשבות על הלנה הטריפו אותי. פשוט לא יכולתי להפסיק לחשוב עליה, להיזכר בפרטי פרטים של הסטוריה נושנה, לחפש תמונות באלבום. גם היא שמרה את העניין לעצמה אבל האימייל היה לא בטוח. אחרי כשבועיים,באיזה בוקר לא התאפקתי, מצאתי את הטלפון בביתה, וצלצלתי. היא ענתה. מייד ידעה שזה אני. בכתה. דיברנו שעה. הרגשתי רגש בעוצמה ומסוג שלא הרגשתי שנים....להט משונה שכבר שכחתי אותו. כנראה אהבה. והשאלה ---------- מה עושים ??????????????????? להיפגש? אני ממש לא יכול לוותר על לראות אותה. אפילו אם הקסם יתפוגג כשניפגש, מבוגרים ביותר מ 20 שנה.....הרי לא ייתכן שיש עדיין מעין גחלת לוחשת כזו ששמרה על אהבת הנעורים שלנו? אבל מה אם זה לא יתפוגג ? אז לא להיפגש ? נראה לי אדיוטי. זה מעגל שמחייב סגירה. כבר עכשיו אני מרגיש שאני בוגד באשתי, שאותה אני אוהב. אמנם יש פינות, אבל יש אהבה, יש סקס, יש חברות. אז מה ? וזה ל א עובר לי לבד, לא. כבר למעלה מחודש.
אני נשוי + 3 מעל 40, מעולם לא בגדתי, אוהב את אשתי והיא גם חברתי הטובה ביותר. אם אביט לאחור על הנשים שהיו לי, הרי שהיום אני יודע שבאמת אהבתי רק שתים - האחת שנקרא לה "הלנה" שהיתה חברתי בעת שהייתי חייל (לפני למעלה מ 20 שנה...) והשניה - אשתי. את הלנה לא ראיתי כ 20 שנה. לעומת זאת לא שכחתי. אני מניח שהייתי חושב עליה ועל מה שהיה ביננו - מדי כמה חודשים. נצרתי את הזיכרון. לפני כמה שבועות , מצאתי את עצמי חושב על הלנה יותר ויותר, ויותר. ממש כאילו קלטתי איזה שדר. וראה זה פלא, ביום הולדתי שחל לאחרונה, קבלתי פתאום אימייל , תנחשו ממי ??? היא מצאה אותי באתר חבר'ה. השאירה לי הודעה מוקלטת בתיבה הקולית. כששמעתי את קולה, משהו קרה לי. הרגשתי שאני מבין ויודע ומרגיש ב ד י ו ק את מה שהיא מרגישה...ושרע לה. התעורר בי גל רגש וזכרונות, כאילו חזרתי אחורה בזמן. התכתבנו מעט, קצת זכרונות טעונים, ושוב קראתי בין השורות את מה שלא נכתב בפירוש. הרגשתי שלא טוב לה. כאילו שהיא כמהה אלי, שאעזור. הלנה נשואה כ 20 שנה + 3, בגילי. כשביקשתי שנדבר אמרה שאינה מוכנה לזה עדיין.... לאשתי סיפרתי על האימייל שקיבלתי אבל לא על ההמשך, או על מה שהרגשתי. המחשבות על הלנה הטריפו אותי. פשוט לא יכולתי להפסיק לחשוב עליה, להיזכר בפרטי פרטים של הסטוריה נושנה, לחפש תמונות באלבום. גם היא שמרה את העניין לעצמה אבל האימייל היה לא בטוח. אחרי כשבועיים,באיזה בוקר לא התאפקתי, מצאתי את הטלפון בביתה, וצלצלתי. היא ענתה. מייד ידעה שזה אני. בכתה. דיברנו שעה. הרגשתי רגש בעוצמה ומסוג שלא הרגשתי שנים....להט משונה שכבר שכחתי אותו. כנראה אהבה. והשאלה ---------- מה עושים ??????????????????? להיפגש? אני ממש לא יכול לוותר על לראות אותה. אפילו אם הקסם יתפוגג כשניפגש, מבוגרים ביותר מ 20 שנה.....הרי לא ייתכן שיש עדיין מעין גחלת לוחשת כזו ששמרה על אהבת הנעורים שלנו? אבל מה אם זה לא יתפוגג ? אז לא להיפגש ? נראה לי אדיוטי. זה מעגל שמחייב סגירה. כבר עכשיו אני מרגיש שאני בוגד באשתי, שאותה אני אוהב. אמנם יש פינות, אבל יש אהבה, יש סקס, יש חברות. אז מה ? וזה ל א עובר לי לבד, לא. כבר למעלה מחודש.
