עוצמותיו של המאמן

tlingit

New member
עוצמותיו של המאמן

אילו עוצמות אתם חשים שאתם מביאים אל האימון? איך אתם מביאים אותן לאימון כך שהן עוזרות ומקדמות את התהליך ולא מרתיעות את המתאמן?
 
עוצמות שאני מביאה לאימון

הם דברים שאולי אני חשה אבל כדי להיות בטוחה במה הן בדיוק אני שואלת את המתאמנים שלי ומבקשת מהם משוב. למדתי מהמשובים הללו הרבה מאוד דברים על עצמי ועל האופן בו רואים אותי המתאמנים. העוצמות הללו מקדמות את האימון ומגדירות את ייחודי כמאמנת. הן לא מרתיעות את המתאמנים משום שלמדתי להתבטא בדרך המתאימה לכל מתאמן. המיומנות הזו נוצרה אצלי כמספרת סיפורים הנבנית במידה רבה על צרכי ותגובות הקהל. גם אין לי צורך להראות את העוצמות במלואן - הן מופיעות לטובת המתאמן והתהליך, במקום הנכון ובמידה הנדרשת. בברכה,
 

Rוני

New member
אני מביאה את כל האמונה

ביכולת המשותפת ואת ההתמדה והנחישות וגם התחלתי לבקש מהמתאמן סיכום של מה רכש מכל אימון - אחרי שקראתי את הגבירה מן האגם
, וזה מפליא לאן הם הולכים עם הסיכום. (הגבירה מן האגם - שם שחביב עלי מאד כחסידת ספורי קמלוט)
 

Rוני

New member
שודדת ים?

אולי אני טועה? הגבירה מהאגם זו לא אחותה של מורגן?
 
אה.. התכוונת ברצינות. OK

כשכתבתי שודדת ים התכוונתי לכך שהיא דמות קרובה באופן הומוריסטי לגבירה מן האגם כי שתיהן נשים על הים. אבל אם כבר שאלת ברצינות: לסיפורי המלך ארתור יש אינספור גרסאות הממשיכות להיכתב עוד בימינו (מסע בין כוכבים למשל היא גרסה של סיפורי המלך ארתור) ולכן כל אחת מן הדמויות המרכזיות במיתולוגיה הזו מקבלת איפיונים שונים ומשונים ע"פ הגרסה ממנה היא לקוחה. משום שזה עיסוקי ואני מתעניינת במיוחד במיתולוגיה הזו מזה שנים רבות, חקרתי ומצאתי שאני עצמי מעדיפה את הגרסאות הקדם נוצריות. בעולם ההוא הגבירה מן האגם הוא שם כינוי לתשע דמויות נשים מן המיתולוגיה שיחד יוצאות את בוראת העולמות. לכל אחת תפקיד ומקום בחברה, כל אחת מייצגת שלב בהתפתחות האנושית והנשית וגם אם ניתן לערוך בהן סדר כרונולוגי או עלילתי, כולן קיימות בכל אחת מאיתנו במינונים כאלה ואחרים כל הזמן. את הכינוי נתתי לעצמי לפני שנים רבות כשאישה מבוגרת שאינה מכירה אותי כלל ואינה יודעת על המיתולוגיה הארתוריאנית דבר וחצי דבר נעמדה מולי באיזה מקום ותיארה לי תמונות שהיא רואה כשהיא נמצאת בנוכחותי. היא תארה את הדמות במדויק למרות שהתמונות נראו לה תמוהות ובלתי מובנות. אחוות התשע היא המודל המשלים למודל מסע הגיבור שהוא המודל בו אני משתמשת באימון. בברכה,
 

Rוני

New member
בעבר השתמשתי בניק זה בפורטל

אחר
ומסתבר שאת מכירה המון יותר ממני אשמח לשמוע הרחבות על המודלים האלה
 
בשמחה../images/Emo13.gif

את מוזמנת להכנס לאתר שלי. שם תוכלי למצוא קצת חומר כתוב על חלקי המודל. בברכה וחג-שמח
 

Rוני

New member
דווקא הצצתי ולא ראיתי ../images/Emo13.gif

את יכולה לכוון אותי יותר? כי אין לי פנאי לקרוא בכל האתר לצערי לא כרגע אפשר גם למסרים שלי
 
וודאות והוויות...

אני מביא את הוודאות שלי - לגבי הגדולה והיכולת של המתאמנים (שהיא מעל ומעבר לכל הספקות שלהם). אני מביא גם הוקרה אולם מה שתמיד עובד אלו ההוויות שאני עובד עליהם ומביא אותם לאימון (אותנטיות, רגישות, גמישות, נינוחות, אהבה והנאה).
 
עוצמות וגבולותיהן

חשוב לאבחן, תחילה בתוכנו ואח"כ כמובן בתוך האימון מה מתוך העוצמות שלנו משרת את האימון ומה עלול לא לשרת אותו (ואפילו לפגוע בו). לכל עוצמה יש ביטויים שונים ודרגות שונות של ביטוי. לפעמים - יש בכך גם חסרון. לכן, חשוב לא רק לזהות את העוצמות שמשרתות אותנו באימון אלא את אותם חלקים שלא בדיוק משרתים כפי שהיינו רוצים. היבט אחר של עוצמה הוא המקום שבו אתה, כמאמן, לא רוצה להופיע במלוא ההשפעה שלך אלא לתת למתאמן את המרחב להיות הוא. או אז, אתה מסיג (מלשון לסגת) את עוצמותיך או את חלקן ולמרות הכוונה הטובה, לא מאפשר לו להנות ממה שיכול היה להנות ממך. זהו ריקוד לא פשוט ריקוד העוצמה הוא ריקוד לא פשוט ולבני אדם עוצמתיים במיוחד כאלה שמודעים ליכולותיהם אך גם למחירים הנלווים לכך הריקוד הופך למסובך יותר. לדוגמא, אדם שעוצמתו נוכחת, נתפס כחזק וכמוביל עלול ליצור אימון שגם בו הוא נתפס כחזק וכמוביל ואצל מתאמנים מסויימים עלול ליצור צורך לרצות. אם יכיר במגבלה הזו של עוצמתו יצטרך להסיג אותה במעט כדי לאפשר את מרחב הנשימה למתאמן. כן.. מכירה מקרוב את התהליך. לא פעם, אני שם. חג שמח ופורח ענת
 

ליפט

New member
תודה ענת

הארת משהו חשוב ועזרת לי לעשות קצת סדר. ואין ספק שזוהי העוצמה שבמקצוע שמאפשר לך כל הזמן לגדול ולצמוח, ללמוד שתמיד יש עוד זוית מבט להסתכל דרכה. שוב תודה.
 

Yin

New member
שאלה: למה מאמן צריך בכלל עוצמות?

וגם אם יש למה צריך להביא אותן לאימון? למה לא מספיק רקלהשתמש בטכניקה שמלמדים בקורסים השונים?
 

tlingit

New member
האמת - לא "צריך" אבל מה עושים עם מה

שיש? כלומר, יש בנו עוצמות של עצמנו, של מי שאנחנו אז כמובן שאין חובה או צורך להכניס אותן לאימון ואכן קיימת הטענה כי באופן "טהור" אנחנו אמורים להשתמש רק בטכניקה הנלמדת אבל מאחר שאנחנו בני אדם והמתאמנים שלנו הם בני אדם נראה לי שיש שני נושאים הדורשים מאיתנו מחשבה: האחד הוא שלנו מול עצמנו, בהבנה ובבדיקה שלנו איך אנחנו מנהלים את העוצמות שלנו בהקשר של האימון - כולו ובכל פגישה לעצמה השני הוא מול המתאמן, והאם יש לנו מה לתת לו מתוך העוצמות שלנו או שיש לנו צורך "להגן" עליו מהן האם באמת אפשר וטוב לנהל אימון תוך הסתרה של העוצמות שלנו? אולי המתאמן מפסיד מזה משהו? אולי הוא מרגיש שחסר בנו משהו וזה מפריע לאימון?
 

Rוני

New member
אישית אני לא מאמינה רק בטכניקה

אם אין מאחוריה אכפתיות הבנה יכולת יישום רחבה יותר ואהבת הזולת תחשוב על רופא: אתה בא עם בעיה רצינית, חושש, דואג, רוצה מזור לכאב ומזור לנפש התוהה. אתה מקבל רק את המזור לכאב עם פרצוף חמוץ ונשאר תועה לחלוטין בכל היתר. טכניקה - 10 פתרון - 10 ומה עם כל השאר?
 
למעלה