עוצמת הריכוז
לשמור על ריכוז - חלק א' "למה אני לא מצליח לשמור על ריכוז לאורך זמן ממושך?" שאלתי את המורה שלי באחד המפגשים שלנו. - "למה אתה רוצה לשמור על ריכוז לאורך זמן ממושך?" שאל אותי המורה בחזרה כהרגלו בקודש. - "כי כך אוכל לסיים דברים שהתחלתי" - "זהו? רק בשביל לסיים דברים שהתחלת?" שאל אותי והמשיך " תנסה רגע לחשוב, מהם כל הדברים שתוכל להרוויח מיכולת לשמור על ריכוז לאורך זמן ממושך." - "המממ.", התחלתי לחשוב, "א. אוכל לסיים דברים שהתחלתי כגון לכתוב מאמרים, לקרוא ספרים, לפתח חומר חדש לסדנאות, לפרסם את עצמי באופן יותר רציני ולקבל מטופלים. ב. אני אהנה מכל דבר שאני עושה, תוך כדי שאני עושה אותו, מבלי שיהיו לי כל הזמן מחשבות על דברים אחרים שאני צריך לעשות, על בעיות שונות ומחשבות שלא רלוונטיות – אני יוכל להיות מרוכז לחלוטין במה שאני עושה. ג. אני אהיה כולי מכוון לאותה עשיה ספציפית שאני עושה באותו הרגע, לחלוטין רק בזה" - חייך אלי מורי, ושאל "אז מה עוצר אותך מלעשות את זה? מלהיות מרוכז לחלוטין?" - "בכל פעם שאני מתחיל משהו, נניח מתחיל לכתוב איזשהו מאמר, כל מני מחשבות קופצות לי לראש, כגון מה יהיה בסוף המאמר? מי יקרא אותו? מה יחשבו? מה יחשבו עלי? האם יבינו אותו? ומשם זה זורם לי לעוד לא עשיתי כביסה, וצריך לשטוף את הכלים, ויש לי גם בגדים לגהץ, והאופנוע צריך תיקון, ובעבודה לא הולך כל כך בקלות, ואני לא בטוח שאני מספק את הבוסים שלי והם עלולים לפתר אותי, ואני צריך את הכסף כי אני צריך לתמוך גם בהורים, ואם לא יהיה לי כסף לא אוכל גם לשלם בשביל הדברים שאני חייב לשלם, לא כל שכן לקנות את הדברים שאני מאוד רוצה לקנות כמו אופנוע גדול יותר, קורסים למיניהם, ספרים , או אפילו דברים בסיסים כמו אוכל, בגדים, חשמל, מים, שכ"ד. " השתתקתי לרגע, לראות כיצד יגיב מורי, אבל הוא הסתכל עלי, שתק ורק הרים גבות, כאילו אומר "זהו? זה הכל?" ... אז המשכתי: "לא מספיק שכל המחשבות האלא עולות בי, גם פתאום אני מרגיש שקר לי ברגליים, ולא נוח לי בגב, והידים כואבות לי, ומגרד לי בראש, ואני פתאום רעב וצמא" ואז מגיע השותף שלי לדירה מדליק את הטמבליזיה והקולות של היריות, המכות, הצחוקים מושכים את תשומת ליבי... הסקרנות לדעת מה משודר שם, לפתע הוא פורץ בצחוק עם בת זוגתו, ואני מת לדעת מה הצחיק אותם כל כך, אני רוצה גם לצחוק ככה... ואז עובר לו זבוב טורדני שמשגע אותי, ולא עוזב, ואני טרוד בזבוב, ופתאום השותף שלי שואל "אתה רוצה לשחק? או לראות איזה פרק בסדרה סטאר-טרק?" ואני כבר לא כל כך בטוח אם אני רוצה להמשיך או ללכת לראות את הפרק או לשחק .... זה פשוט מוציא אותי מדעתי, כי אז אני לא גומר את מה שאני מתחיל" - והמורה שלי יושב שם, מחייך בשקט ומתסכל עלי ועל התסכול שלי. " נו...?" - "מה נו? זה משגע אותי, ועוד אתה מסתכל עלי ככה, אני לא אוכל לשכוח את המבט הזה בפעם הבאה שאני אשב לכתוב משהו, או אנסה להתרכז בלעשות משהו ספציפי." - המורה שלי חייך ואמר בקול שקט: "טוב, אחרי שרוקנת את כל מה שרצית, ואמרת את הכל הכל.. האם הראש שלך עכשיו מלא בכל זה, או מעט יותר שקט?" - לפתע שמתי לב שבאמת הראש שלי יותר שקט בעודי מחכה ללמוד משהו מהמורה שלי, איזו תחושת הקלה, הוא באמת מצליח לגרום לי להיות מרוכז כשאני סקרן לדעת מה הוא הולך ללמד אותי עכשיו. "וואלה, יותר שקט לי עכשיו.. אבל זה בגללך , לא בגלל שאני בחרתי לעשות זאת. ואז אני תלוי בך כדי להיות מרוכז." - "אני מאמין שהיו לך מקרים שבהם היית מרוכז נכון?" שאל מורי לפתע - "בוודאי" נזכרתי במקרה אחד או שניים שבהם הייתי ממש מרוכז. - "מה הרגשת באותם הרגעים שהיית מרוכז? " שאל מורי - "המממ" ניסיתי להזכר בחוויה. "היה לי מעיין שקט פנימי.. הייתי מודע אך ורק למה שאני עושה באותו הרגע, לא שמעתי כלום מהצדדים, לא ראיתי שום דבר אחר, אלא כולי מרוכז באותו הדבר שעשיתי בדיוק באותו הרגע... אפילו, אני זוכר שלרגע עלתה בי מחשבה על משהו שהייתי צריך לעשות אחר כך ואני זוכר את עצמי אומר לעצמי בראש, מה שאח"כ זה אח"כ עכשיו אני עסוק בזה." - "נפלא" צהל מורי, כלומר הדבר הראשון בלהיות מרוכז לחלוטין הוא כושר החלטיות. - "????? – החלטיות ???? " שאלתי בתדהמה. - "בוודאי, כשאתה מחליט לעשות משהו, ואתה מחליט שלמרות כל מה שיכול למשוך את תשומת ליבך את מחליט להישאר עם אותו הדבר שבחרת לעשות מלחתחילה. וזה גם מביא אותנו אל הדבר השני החשוב והוא יכולת בחירה." - "רגע,רגע" עצרתי אותו, "לפני שאתה ממשיך לדבר השני, אולי תסביר קצת יותר על הדבר הראשון??" - "כל דבר בעיתו, אמרנו שדבר שני הוא יכולת בחירה, וזה בעצם גם בא לפני כושר ההחלטיות. אתה מבין, כל דבר שאתה בוחר לעשותו הוא כבר יותר מעניין משאר הדברים ולו בגלל שאתה בחרת בו והוא לא נכפה עליך. כך שתדאג תמיד שיהיו לך יותר מאופציה אחת. כי אופציה אחת זו כפיה לא בחירה, שתי אופציות זו דילמה – זה או זה. אך אופציות מרובות מאפשרות לך לעשות בחירה אמיתית." - "טוב אז איך אני בוחר, אם יש לי כל כך הרבה אופציות?" - "שאלה טובה" אמר לי המורה, וכמנהגו בקודש ענה לי בשאלה "מה אתה חושב?" - לפעמים אני לא אוהב שהוא עושה את זה, זה מרגיז, אם אני הייתי יודע לא הייתי שואל!!! .. לקחתי לעצמי רגע לחשוב... "אולי, לפי סדר עדיפויות? לפי סדר חשיבות או סדר דחיפות?? " - הנהן מורי בראשו ואז שאל "ואיך אתה קובע את הסדר? לפי מה אתה בוחר?" - "המממ, טוב קודם אני צריך שיהיה לי ברור מאוד בין מה למה אני בוחר, מה ההשלכות של כל בחירה, מה הכי מעניין אותי מכל הבחירות. אבל זה הרבה לעשות כל פעם שאני רוצה להיות מרוכז, לא??? ואז אני בכלל מתעסק בכל מני דברים מסביב לפני שאני מגיע לנושא שבו אני רוצה לעסוק" אמרתי בהתרסה. - "נכון" הנהן מורי והוסיף " כשאתה רוצה לצאת לטיול של כמה ימים, אתה מכין תיק? אתה בודק את הדרך? אתה מוודה לאן אתה נוסע, עם מי, כמה זה יעלה וכו' .. נכון?" ומבלי להמתין לתשובה המשיך " ונניח שאתה טייל מנוסה, כל חודש יוצא לטיול בין יומיים שלושה, האם זמן ההכנה שלך לא מתקצר פלאות???" - הבנתי לאן הוא חותר "טוב, טוב, אז צריך להתאמן בזה, כלומר, אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר שכושר ריכוז זו מיומנות שצריך לתרגל אותה. נכון?" מורי הנהן וחייך - "אז מה אני צריך לתרגל בכל פעם???" – שאלתי חסר סבלנות - מורי החל לסכם " א. לדעת מהן האפשרויות העומדות בפניך באופן ברור לחלוטין .. את זה אתה יכול לעשות ע"י חשיבה, או כתיבה. ב. לבחור את אופן העדיפות שלהן לפי חשיבות או דחיפות או עניין .. תלוי מה אתה עושה. ג. לבחור באחת מהאפשרויות לפי הסדר שחלטת. ד. להחליט להצמד אל אותה הבחירה ולפעול בה עד שתסתיים." - " וזהו???? " שאלתי חסר סבלנות, כי זה נראה לי כל כך הרבה.. - "כן ולא, אתה יכול להתחיל עם דברים קטנים, כמו הכלים, הכביסה, סידור הארון ולאט לאט להתאמן עם דברים גדולים יותר כמו לכתוב מאמר, לעשות עבודה לאוניברסיטה, לבנות סדנה, לכתוב ספר וכו... אבל כל זה רק שלב א' , בפעם הבאה נדבר על שלב ב' – אחרי שכבר בחרת והחלטת איך תמשיך להיות לכל אורך הדרך מרוכז באותו הדבר שבחרת לעשות." כמו תמיד הוא משאיר אותי סקרן לגבי השיעור הבא.. נו טוב, יאללה לעבודה, מה אני רוצה לעשות עכשיו?? מה אתה רוצה לעשות עכשיו? מיק.
לשמור על ריכוז - חלק א' "למה אני לא מצליח לשמור על ריכוז לאורך זמן ממושך?" שאלתי את המורה שלי באחד המפגשים שלנו. - "למה אתה רוצה לשמור על ריכוז לאורך זמן ממושך?" שאל אותי המורה בחזרה כהרגלו בקודש. - "כי כך אוכל לסיים דברים שהתחלתי" - "זהו? רק בשביל לסיים דברים שהתחלת?" שאל אותי והמשיך " תנסה רגע לחשוב, מהם כל הדברים שתוכל להרוויח מיכולת לשמור על ריכוז לאורך זמן ממושך." - "המממ.", התחלתי לחשוב, "א. אוכל לסיים דברים שהתחלתי כגון לכתוב מאמרים, לקרוא ספרים, לפתח חומר חדש לסדנאות, לפרסם את עצמי באופן יותר רציני ולקבל מטופלים. ב. אני אהנה מכל דבר שאני עושה, תוך כדי שאני עושה אותו, מבלי שיהיו לי כל הזמן מחשבות על דברים אחרים שאני צריך לעשות, על בעיות שונות ומחשבות שלא רלוונטיות – אני יוכל להיות מרוכז לחלוטין במה שאני עושה. ג. אני אהיה כולי מכוון לאותה עשיה ספציפית שאני עושה באותו הרגע, לחלוטין רק בזה" - חייך אלי מורי, ושאל "אז מה עוצר אותך מלעשות את זה? מלהיות מרוכז לחלוטין?" - "בכל פעם שאני מתחיל משהו, נניח מתחיל לכתוב איזשהו מאמר, כל מני מחשבות קופצות לי לראש, כגון מה יהיה בסוף המאמר? מי יקרא אותו? מה יחשבו? מה יחשבו עלי? האם יבינו אותו? ומשם זה זורם לי לעוד לא עשיתי כביסה, וצריך לשטוף את הכלים, ויש לי גם בגדים לגהץ, והאופנוע צריך תיקון, ובעבודה לא הולך כל כך בקלות, ואני לא בטוח שאני מספק את הבוסים שלי והם עלולים לפתר אותי, ואני צריך את הכסף כי אני צריך לתמוך גם בהורים, ואם לא יהיה לי כסף לא אוכל גם לשלם בשביל הדברים שאני חייב לשלם, לא כל שכן לקנות את הדברים שאני מאוד רוצה לקנות כמו אופנוע גדול יותר, קורסים למיניהם, ספרים , או אפילו דברים בסיסים כמו אוכל, בגדים, חשמל, מים, שכ"ד. " השתתקתי לרגע, לראות כיצד יגיב מורי, אבל הוא הסתכל עלי, שתק ורק הרים גבות, כאילו אומר "זהו? זה הכל?" ... אז המשכתי: "לא מספיק שכל המחשבות האלא עולות בי, גם פתאום אני מרגיש שקר לי ברגליים, ולא נוח לי בגב, והידים כואבות לי, ומגרד לי בראש, ואני פתאום רעב וצמא" ואז מגיע השותף שלי לדירה מדליק את הטמבליזיה והקולות של היריות, המכות, הצחוקים מושכים את תשומת ליבי... הסקרנות לדעת מה משודר שם, לפתע הוא פורץ בצחוק עם בת זוגתו, ואני מת לדעת מה הצחיק אותם כל כך, אני רוצה גם לצחוק ככה... ואז עובר לו זבוב טורדני שמשגע אותי, ולא עוזב, ואני טרוד בזבוב, ופתאום השותף שלי שואל "אתה רוצה לשחק? או לראות איזה פרק בסדרה סטאר-טרק?" ואני כבר לא כל כך בטוח אם אני רוצה להמשיך או ללכת לראות את הפרק או לשחק .... זה פשוט מוציא אותי מדעתי, כי אז אני לא גומר את מה שאני מתחיל" - והמורה שלי יושב שם, מחייך בשקט ומתסכל עלי ועל התסכול שלי. " נו...?" - "מה נו? זה משגע אותי, ועוד אתה מסתכל עלי ככה, אני לא אוכל לשכוח את המבט הזה בפעם הבאה שאני אשב לכתוב משהו, או אנסה להתרכז בלעשות משהו ספציפי." - המורה שלי חייך ואמר בקול שקט: "טוב, אחרי שרוקנת את כל מה שרצית, ואמרת את הכל הכל.. האם הראש שלך עכשיו מלא בכל זה, או מעט יותר שקט?" - לפתע שמתי לב שבאמת הראש שלי יותר שקט בעודי מחכה ללמוד משהו מהמורה שלי, איזו תחושת הקלה, הוא באמת מצליח לגרום לי להיות מרוכז כשאני סקרן לדעת מה הוא הולך ללמד אותי עכשיו. "וואלה, יותר שקט לי עכשיו.. אבל זה בגללך , לא בגלל שאני בחרתי לעשות זאת. ואז אני תלוי בך כדי להיות מרוכז." - "אני מאמין שהיו לך מקרים שבהם היית מרוכז נכון?" שאל מורי לפתע - "בוודאי" נזכרתי במקרה אחד או שניים שבהם הייתי ממש מרוכז. - "מה הרגשת באותם הרגעים שהיית מרוכז? " שאל מורי - "המממ" ניסיתי להזכר בחוויה. "היה לי מעיין שקט פנימי.. הייתי מודע אך ורק למה שאני עושה באותו הרגע, לא שמעתי כלום מהצדדים, לא ראיתי שום דבר אחר, אלא כולי מרוכז באותו הדבר שעשיתי בדיוק באותו הרגע... אפילו, אני זוכר שלרגע עלתה בי מחשבה על משהו שהייתי צריך לעשות אחר כך ואני זוכר את עצמי אומר לעצמי בראש, מה שאח"כ זה אח"כ עכשיו אני עסוק בזה." - "נפלא" צהל מורי, כלומר הדבר הראשון בלהיות מרוכז לחלוטין הוא כושר החלטיות. - "????? – החלטיות ???? " שאלתי בתדהמה. - "בוודאי, כשאתה מחליט לעשות משהו, ואתה מחליט שלמרות כל מה שיכול למשוך את תשומת ליבך את מחליט להישאר עם אותו הדבר שבחרת לעשות מלחתחילה. וזה גם מביא אותנו אל הדבר השני החשוב והוא יכולת בחירה." - "רגע,רגע" עצרתי אותו, "לפני שאתה ממשיך לדבר השני, אולי תסביר קצת יותר על הדבר הראשון??" - "כל דבר בעיתו, אמרנו שדבר שני הוא יכולת בחירה, וזה בעצם גם בא לפני כושר ההחלטיות. אתה מבין, כל דבר שאתה בוחר לעשותו הוא כבר יותר מעניין משאר הדברים ולו בגלל שאתה בחרת בו והוא לא נכפה עליך. כך שתדאג תמיד שיהיו לך יותר מאופציה אחת. כי אופציה אחת זו כפיה לא בחירה, שתי אופציות זו דילמה – זה או זה. אך אופציות מרובות מאפשרות לך לעשות בחירה אמיתית." - "טוב אז איך אני בוחר, אם יש לי כל כך הרבה אופציות?" - "שאלה טובה" אמר לי המורה, וכמנהגו בקודש ענה לי בשאלה "מה אתה חושב?" - לפעמים אני לא אוהב שהוא עושה את זה, זה מרגיז, אם אני הייתי יודע לא הייתי שואל!!! .. לקחתי לעצמי רגע לחשוב... "אולי, לפי סדר עדיפויות? לפי סדר חשיבות או סדר דחיפות?? " - הנהן מורי בראשו ואז שאל "ואיך אתה קובע את הסדר? לפי מה אתה בוחר?" - "המממ, טוב קודם אני צריך שיהיה לי ברור מאוד בין מה למה אני בוחר, מה ההשלכות של כל בחירה, מה הכי מעניין אותי מכל הבחירות. אבל זה הרבה לעשות כל פעם שאני רוצה להיות מרוכז, לא??? ואז אני בכלל מתעסק בכל מני דברים מסביב לפני שאני מגיע לנושא שבו אני רוצה לעסוק" אמרתי בהתרסה. - "נכון" הנהן מורי והוסיף " כשאתה רוצה לצאת לטיול של כמה ימים, אתה מכין תיק? אתה בודק את הדרך? אתה מוודה לאן אתה נוסע, עם מי, כמה זה יעלה וכו' .. נכון?" ומבלי להמתין לתשובה המשיך " ונניח שאתה טייל מנוסה, כל חודש יוצא לטיול בין יומיים שלושה, האם זמן ההכנה שלך לא מתקצר פלאות???" - הבנתי לאן הוא חותר "טוב, טוב, אז צריך להתאמן בזה, כלומר, אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר שכושר ריכוז זו מיומנות שצריך לתרגל אותה. נכון?" מורי הנהן וחייך - "אז מה אני צריך לתרגל בכל פעם???" – שאלתי חסר סבלנות - מורי החל לסכם " א. לדעת מהן האפשרויות העומדות בפניך באופן ברור לחלוטין .. את זה אתה יכול לעשות ע"י חשיבה, או כתיבה. ב. לבחור את אופן העדיפות שלהן לפי חשיבות או דחיפות או עניין .. תלוי מה אתה עושה. ג. לבחור באחת מהאפשרויות לפי הסדר שחלטת. ד. להחליט להצמד אל אותה הבחירה ולפעול בה עד שתסתיים." - " וזהו???? " שאלתי חסר סבלנות, כי זה נראה לי כל כך הרבה.. - "כן ולא, אתה יכול להתחיל עם דברים קטנים, כמו הכלים, הכביסה, סידור הארון ולאט לאט להתאמן עם דברים גדולים יותר כמו לכתוב מאמר, לעשות עבודה לאוניברסיטה, לבנות סדנה, לכתוב ספר וכו... אבל כל זה רק שלב א' , בפעם הבאה נדבר על שלב ב' – אחרי שכבר בחרת והחלטת איך תמשיך להיות לכל אורך הדרך מרוכז באותו הדבר שבחרת לעשות." כמו תמיד הוא משאיר אותי סקרן לגבי השיעור הבא.. נו טוב, יאללה לעבודה, מה אני רוצה לעשות עכשיו?? מה אתה רוצה לעשות עכשיו? מיק.
