עורב שחור וקטן

[bilitis]

עורב שחור וקטן

עורב שחור וקטן היה מוטל בשולי הכביש מכוסה בדומן ורפש עלים. כנף ימין היתה שמוטה בזוית מוזרה וכולו היה מרטיט ומקרטע בתזזית כאובה. עטפתי אותו במגבת והעברתי יד רכה על פרוות ראשו,הוא התפתל וצווח נשך את אצבעותי בעברה וזעם, נסענו לבית החולים לחיות במרכז העיר,עורב שחור וקטן מתפתל בעיקשות חייתית בתוך כפות ידי,עייניו השחורות ברקו בזוהר מסמה כה חפץ חיים היה "כניראה מכת חשמל גנח" הוטרינר בקול סדוק "נעשה כל מה שאפשר"......... שלחתי מבט אחרון בעורב הקטן שהתנפל ברעבתנות על קערית האוכל. עורב שחור וקטן כל כך רוצה לחיות למרות הכאב,למרות מכת החשמל,למרות הכל. ואני? מה יודע עורב שחור וקטן שאני איני יודע?

 

[כתומית]

אולי...

הוא לא מספיק אינטילגנט בכדי לחשוב שזה יקרה שוב אין שכל אין דאגות?

וברצינות - במצב של כאב פיזי מתגלים כוחות אחרים, פתאום זה לא הגיוני לא לחיות, אצלי לפחות.

 

[yaeltal]

אולי השאלה היא,

לא מה העורב יודע, אלא מה הוא לא יודע..? הוא כלכך רצה לחיות, אבל לא ידע על הרצון.. כמו שהוא גם לא ידע על המוות המתקרב.. הוא הרגיש בו, הוא פחד, הוא ניסה להילחם, וכל זה בלי להבין על מה ולמה, בלי לדעת שאחרי שימות, לא יהיה כבר כלום.. העורב הזה, כך אני מקווה, ישתקם ויצא חזרה לחלקת השמיים שלו, אולי יבחין יום אחד בגוזל פצוע לצד הדרך- אז הוא לא יעטוף ולא ילטף ולא ירפא.. הוא יתנפל על הצייד מבלי לחשוב כלל על כך שזה עתה לקח את חייו של גוזל בתחילת ימיו והשאיר אחריו אם בוכייה וקן אבל.. הוא עובר בעולם הזה ומרגיש כלכך הרבה תחושות, אבל אינו יודע על קיומה של אפילו אחת מהן.. באמת היית רוצה לדעת את מה שהוא ביליטיס? לא לראות את היופי במעשה שעשעית היום..? או את אותו אור שכתבת שאתה מייחל לו..? אתה יודע הרבה יותר מהעורב הזה.. אתה רגיש ליופי ומוצא אותו בכלכך הרבה דברים.. יום אחד, תראה, שגם תוכל לשאוב ממנו כוח.. ולאסוף ממנו את כל הסיבות שלא היו לעורב הקטן..

 

[עם הפנים אל השמש]

בילי יקר

תאוות החיים גדולה מכולנו. כל יצור חי. גם העורב מרגיש אותה. וגם אתה, בטוח שיש בך תאוות חיים. רצון עז לחיות ולחיות טוב יותר מהיום. בילי, שלחתי לך מסר. מקווה שקיבלת אותו. שלך, מיכל

 

[גילה זילברמן]

מתרגשת שחזרת ביליטיס ../images/Emo140.gif