עושים לו מנחוס...
היום בוואלה - עוד כתבה על זאבי עם הכותרת "ככה בונים מדליסט אולימפי" - בכל מקום לא מפסיקים לדבר על הזהב שהוא יביא , ובטח איזשהוא סוג של מדליה. ואני אומר: די למנחוס ! עוד לא למדתם ? אי אפשר לחגוג לפני שיש סיבה , ובשום ענף אף ספורטאי לא יכול להיות בטוח שיקח מדליה , ובטח שלא ספורטאי ישראלי. נכון הוא אחד מהטובים בעולם - אז מה. חסרים אלופי עולם שנפלו באולימפיאדות ? שועלי הפורום בטוח יכולים לשלוף בשנייה כמה שמות , של ספורטאי ענק שהתרגשו או סתם פישלו באולימפיאדות דווקא. (אתם מוזמנים לתת דוגמאות , by the way... ) בקיצור , בעיניי כל פיתוח הציפיות המטורף הזה סביבו רק מרחיק את הסיכוי שהוא יצליח , הרי מה זה ג'ודו? מספיק רגע אחד של חוסר ריכוז , הפסד בקרב אחד וזהו אתה בחוץ (כן אני יודע שיש רפסאג', אבל בכל זאת) תנו לו לעבוד בשקט , וגם אם הוא יצליח - זה לא מובן מאליו . הקיצר , הנה הכתבה: ככה בונים מדליסט אולימפי המאמן עובד על כוח וטכניקות שייפצו על האצבעות הקצרות, הפסיכולוג מכניס לו אגרסיות ומרגיע אותו לחילופין והרופאה רק מנסה לעטוף אותו בצמר גפן. תעשייה ושמה אריק זאבי יום רביעי, 14 ביולי 2004 הקולגות שלו לענף מעריצים אותו, בוועד האולימפי קרועים עליו, וכל העם רוצה לראות אותו חוזר עם מדליה. זאבי חותם למעריצים מאת: חיים שדמי, הארץ הכתפיים של אריק זאבי רחבות כמו שכתפיים של ג'ודוקא במשקל 100 קילו אמורות להיות. הגובה שלו 185 סנטימטר, בשלוש מארבע השנים האחרונות הוא אלוף אירופה, הוא הספורטאי הישראלי היחיד שיש לו ספונסר כבר שלוש שנים וסוכן שעיקר ההתמחות שלו בדוגמניות, יש לו יחידת דיור בכפר שמריהו ואאודי A4. זאבי לא מתראיין עכשיו כי יש לו סגירה עם "סופשבוע" של מעריב לשער בשבוע הבא, והסוכן רפי עגיב מסביר שגם ב"ידיעות אחרונות" מבינים את זה ויחכו עם הכתבה איתו לחודש אוגוסט. הקולגות שלו לענף מעריצים אותו, בוועד האולימפי קרועים עליו ואומרים שאם היו שולחים אותו למבחן איי.קיו, הוא היה יוצא עם הציונים מהגבוהים בעולם. הכל טוב ויפה, וגם נכון, אבל כשבוועד האולימפי השראלי מדברים על 3-2 מדליות מאולימפיאדת אתונה, זאבי כלול בפנים. הרבה אנשים בבית החרושת בווינגייט עובדים שעות נוספות כדי שבכיר הפיתוחים של תעשיית הספורט האולימפי הישראלי יביא מדליה. השאלה היא אם הכתפיים של זאבי רחבות מספיק כדי לעמוד בכל הציפיות שמונחות עליהן. -------------------------------------------------------------------------------- 1. המאמן -------------------------------------------------------------------------------- אלכס אשכנזי וזאבי עובדים ביחד משנת 97', עם שנתיים הפסקה באמצע. אשכנזי היה מאמן הנבחרת בסידני והיום זאבי הוא הפרויקט היחיד שלו. אשכנזי לא טיפוס קל - ניסוח עדין עפ"י אנשים בווינגייט - אבל בשביל זאבי הוא הגורו ויעשה את מה שהוא אומר בעיניים עצומות. ב-2002, אחרי שלא עבדו שנתיים, זאבי היה חמישי באירופה והרגיש שהוא יורד. אשכנזי חזר ופיתח לזאבי חידושים באימונים שמתאימים רק לו, "שונה מכל מה שמשתמשים בעולם, תאמין לי", הוא אומר. אשכנזי מסביר שאחת הבעיות של זאבי, היא שיש לו אצבעות קצרות ובגלל זה אין לו אחיזה קבועה ביריב והיריבים מצליחים להשתחרר מהתפיסות שלו. "לג'ודוקא בדרך כלל יש תפיסה חזקה באצבעות ואז ליריב קשה להשתחרר. מהעמידה הזאת הם לומדים כמה תרגילים מהרגע שהם משיגים תפיסה ועל זה הם בונים קרב. אריק אחר, אין לו אחיזה קבועה, ובגלל זה צריך לבנות ספורטאי אחרת. הוא צריך הרבה יותר תרגילים, כי הוא צריך לזרוק את היריב מכל מיני מצבים. בניתי לו הרבה תרגילים לקרב. לאריק יש עד 15 יחידות טכניות, כשלג'ודוקא רגיל יש חמש. בגלל זה באירופה הוא נחשב להכי טכני. מומחים אומרים, שאם זאבי ניצח חמישה קרבות, את אף אחד מהם הוא לא גמר באותו תרגיל". גם יכולת ההתפרצות שלו גבוהה והקואורדינציה טובה. הריכוז אצלו בא והולך, תלוי בתהליכים שהוא עובר. אשכנזי אומר שזה נושא קשה, לא תמיד בשליטה שלו ושל החניך שלו. הוא אומר שזאבי צריך ללמוד את עצמו יותר. בגמר ביורו בפאריס הוא הלך הצדה, התכנס בתוך עצמו, הביא את עצמו לריכוז ולקח את הזהב. עד לאחרונה היתה לזאבי בעיה של כוח, שהיה ברמות נמוכות ממה שצריך. אשכנזי אומר שהיום זאבי עלה לרמות שהוא כבר פותר בעיות בקרב בעזרת כוח. גם הסבולת לא משהו, אבל היום זאבי במצב שהוא לא מפסיד קרבות על סבולת. "קודם כל, בגלל חוסר כוח, הוא היה נפצע הרבה. על הנייר, כל המומחים חושבים שהוא הכי חזק אחרי אינוי היפאני, אבל זה על הנייר. במצב טוב, אריק מנצח את זה שאחריו בכוח ב-7-6 קרבות מתוך עשרה, אבל זה לא 0-10 ואחד משלושת הקרבות שהוא מפסיד בהם יכול ליפול דווקא באולימפיאדה. היום הוא כבר לא מפסיד קרבות בגלל כוח, אבל הוא עוד לא שובר את כולם כמו שאני רוצה. אבל עוד נגיע לשם, אחרי האולימפיאדה". "יש לו אצבעות קצרות ובגלל זה אין לו אחיזה קבועה ביריב". זאבי באליפות אירופה 2001 (ספורט 5) 2. הפסיכולוג על הקיר בחדר של ד"ר בוריס בלומשטיין, הפסיכולוג של הוועד האולימפי, תלוי צילום ממוסגר בהקדשה אישית של זאבי אחרי עוד אחת מאליפויות אירופה שהביא. מלבד התודה, שלוש מלים כלולות בהקדשה: "רגוע, מהיר, אגרסיבי". הכל התחיל מזה שלפני כמה שנים התעוררה אצל זאבי בעיה באגרסיביות והיתה לו נטייה לקבל עונשים על פסיביות. אשכנזי אומר ש"אגרסיביות היא לא תכונה טבעית של זאבי, הוא איש שלום". אבל זאבי חייב אגרסיביות, ובשביל זה צריך לדאוג שיהיה מרוכז באופן מיוחד, כי כשהוא מרוכז, הוא גם לרוב אגרסיבי. "כדי לפתור את הבעיה בנינו לו דברים שמתאימים במיוחד בשבילו ועבדנו הרבה בשביל להתמודד עם זה", אומר בלומשטיין. את העבודה הקשה אפשר לסכם ב"רגוע, מהיר, אגרסיבי" - שלוש מלים שזאבי מרבה לחזור עליהן לעצמו בקול במהלך קרב. לכל מלה קודים שמפעילים את המשך התנועה. "הרבה אנשים שאלו איך יכול להיות רגוע ואגרסיווי בו זמנית? במקרה שלנו זה לקבל החלטות חכם", אומר בלומשטיין. זאת החשיבות של הדיבור העצמי, שיחזיק את זאבי חד בקרב, כדי שירגיש ביטחון, יהיה מרוכז, ואז גם אגרסיבי. בלומשטיין ופרופסור מיכאל בר-אלי, מנהל המחלקה למדעי התנהגות ומתודולוגיה בווינגייט, פיתחו את תוכנת חמשת הצעדים לוויסות עצמי ולהתמודדות יעילה עם השפעת הלחץ. התוכנה של בלומשטיין ובר-אלי פועלת על העקרון של שילוב משוב ביולוגי עם אימון אוטוגני וסימולציה. מה זה אומר? שבשבועות האחרונים זאבי ובלומשטיין הגבירו קצב והם נפגשים במעבדה פעמיים בשבוע, מתרגלים מצבים של הרפיה והתעוררות בזמן שבווידיאו מתנגנים קרבות של זאבי, ובלומשטיין במקביל מנסה בעיקר להוציא אותו מריכוז. חוץ מזה, בלומשטיין מגיע עם זאבי לאימונים לפחות עוד פעמיים בשבוע ומחזק דברים שאשכנזי מבקש ממנו. בכפר האולימפי העבודה שלהם תהפוך ליומיומית. בלומשטיין אומר שזאבי הוא ספורטאי שבדרך כלל יודע להתמודד עם לחץ, אחרת לא היה מגיע לרמות האלה. כרגע, חודש לפני הקרב הראשון שלו באתונה, זאבי לא ב"סופר יכולת", אבל הקצב נורמלי. בלומשטיין אומר שבג'ודו ויסות עצמי הוא מדד חשוב מאוד. בכל רגע הספורטאי צריך לעבור בין מצבים מנטליים: רגע אחד הוא בקרב, אחרי רגע הוא נח, ובעוד שעה שוב יש מישהו לזרוק באיפון. "רגוע, מהיר, אגרסיבי", שלוש המילים שזאבי מרבה לשנן במהלך קרב (ספורט 5)
היום בוואלה - עוד כתבה על זאבי עם הכותרת "ככה בונים מדליסט אולימפי" - בכל מקום לא מפסיקים לדבר על הזהב שהוא יביא , ובטח איזשהוא סוג של מדליה. ואני אומר: די למנחוס ! עוד לא למדתם ? אי אפשר לחגוג לפני שיש סיבה , ובשום ענף אף ספורטאי לא יכול להיות בטוח שיקח מדליה , ובטח שלא ספורטאי ישראלי. נכון הוא אחד מהטובים בעולם - אז מה. חסרים אלופי עולם שנפלו באולימפיאדות ? שועלי הפורום בטוח יכולים לשלוף בשנייה כמה שמות , של ספורטאי ענק שהתרגשו או סתם פישלו באולימפיאדות דווקא. (אתם מוזמנים לתת דוגמאות , by the way... ) בקיצור , בעיניי כל פיתוח הציפיות המטורף הזה סביבו רק מרחיק את הסיכוי שהוא יצליח , הרי מה זה ג'ודו? מספיק רגע אחד של חוסר ריכוז , הפסד בקרב אחד וזהו אתה בחוץ (כן אני יודע שיש רפסאג', אבל בכל זאת) תנו לו לעבוד בשקט , וגם אם הוא יצליח - זה לא מובן מאליו . הקיצר , הנה הכתבה: ככה בונים מדליסט אולימפי המאמן עובד על כוח וטכניקות שייפצו על האצבעות הקצרות, הפסיכולוג מכניס לו אגרסיות ומרגיע אותו לחילופין והרופאה רק מנסה לעטוף אותו בצמר גפן. תעשייה ושמה אריק זאבי יום רביעי, 14 ביולי 2004 הקולגות שלו לענף מעריצים אותו, בוועד האולימפי קרועים עליו, וכל העם רוצה לראות אותו חוזר עם מדליה. זאבי חותם למעריצים מאת: חיים שדמי, הארץ הכתפיים של אריק זאבי רחבות כמו שכתפיים של ג'ודוקא במשקל 100 קילו אמורות להיות. הגובה שלו 185 סנטימטר, בשלוש מארבע השנים האחרונות הוא אלוף אירופה, הוא הספורטאי הישראלי היחיד שיש לו ספונסר כבר שלוש שנים וסוכן שעיקר ההתמחות שלו בדוגמניות, יש לו יחידת דיור בכפר שמריהו ואאודי A4. זאבי לא מתראיין עכשיו כי יש לו סגירה עם "סופשבוע" של מעריב לשער בשבוע הבא, והסוכן רפי עגיב מסביר שגם ב"ידיעות אחרונות" מבינים את זה ויחכו עם הכתבה איתו לחודש אוגוסט. הקולגות שלו לענף מעריצים אותו, בוועד האולימפי קרועים עליו ואומרים שאם היו שולחים אותו למבחן איי.קיו, הוא היה יוצא עם הציונים מהגבוהים בעולם. הכל טוב ויפה, וגם נכון, אבל כשבוועד האולימפי השראלי מדברים על 3-2 מדליות מאולימפיאדת אתונה, זאבי כלול בפנים. הרבה אנשים בבית החרושת בווינגייט עובדים שעות נוספות כדי שבכיר הפיתוחים של תעשיית הספורט האולימפי הישראלי יביא מדליה. השאלה היא אם הכתפיים של זאבי רחבות מספיק כדי לעמוד בכל הציפיות שמונחות עליהן. -------------------------------------------------------------------------------- 1. המאמן -------------------------------------------------------------------------------- אלכס אשכנזי וזאבי עובדים ביחד משנת 97', עם שנתיים הפסקה באמצע. אשכנזי היה מאמן הנבחרת בסידני והיום זאבי הוא הפרויקט היחיד שלו. אשכנזי לא טיפוס קל - ניסוח עדין עפ"י אנשים בווינגייט - אבל בשביל זאבי הוא הגורו ויעשה את מה שהוא אומר בעיניים עצומות. ב-2002, אחרי שלא עבדו שנתיים, זאבי היה חמישי באירופה והרגיש שהוא יורד. אשכנזי חזר ופיתח לזאבי חידושים באימונים שמתאימים רק לו, "שונה מכל מה שמשתמשים בעולם, תאמין לי", הוא אומר. אשכנזי מסביר שאחת הבעיות של זאבי, היא שיש לו אצבעות קצרות ובגלל זה אין לו אחיזה קבועה ביריב והיריבים מצליחים להשתחרר מהתפיסות שלו. "לג'ודוקא בדרך כלל יש תפיסה חזקה באצבעות ואז ליריב קשה להשתחרר. מהעמידה הזאת הם לומדים כמה תרגילים מהרגע שהם משיגים תפיסה ועל זה הם בונים קרב. אריק אחר, אין לו אחיזה קבועה, ובגלל זה צריך לבנות ספורטאי אחרת. הוא צריך הרבה יותר תרגילים, כי הוא צריך לזרוק את היריב מכל מיני מצבים. בניתי לו הרבה תרגילים לקרב. לאריק יש עד 15 יחידות טכניות, כשלג'ודוקא רגיל יש חמש. בגלל זה באירופה הוא נחשב להכי טכני. מומחים אומרים, שאם זאבי ניצח חמישה קרבות, את אף אחד מהם הוא לא גמר באותו תרגיל". גם יכולת ההתפרצות שלו גבוהה והקואורדינציה טובה. הריכוז אצלו בא והולך, תלוי בתהליכים שהוא עובר. אשכנזי אומר שזה נושא קשה, לא תמיד בשליטה שלו ושל החניך שלו. הוא אומר שזאבי צריך ללמוד את עצמו יותר. בגמר ביורו בפאריס הוא הלך הצדה, התכנס בתוך עצמו, הביא את עצמו לריכוז ולקח את הזהב. עד לאחרונה היתה לזאבי בעיה של כוח, שהיה ברמות נמוכות ממה שצריך. אשכנזי אומר שהיום זאבי עלה לרמות שהוא כבר פותר בעיות בקרב בעזרת כוח. גם הסבולת לא משהו, אבל היום זאבי במצב שהוא לא מפסיד קרבות על סבולת. "קודם כל, בגלל חוסר כוח, הוא היה נפצע הרבה. על הנייר, כל המומחים חושבים שהוא הכי חזק אחרי אינוי היפאני, אבל זה על הנייר. במצב טוב, אריק מנצח את זה שאחריו בכוח ב-7-6 קרבות מתוך עשרה, אבל זה לא 0-10 ואחד משלושת הקרבות שהוא מפסיד בהם יכול ליפול דווקא באולימפיאדה. היום הוא כבר לא מפסיד קרבות בגלל כוח, אבל הוא עוד לא שובר את כולם כמו שאני רוצה. אבל עוד נגיע לשם, אחרי האולימפיאדה". "יש לו אצבעות קצרות ובגלל זה אין לו אחיזה קבועה ביריב". זאבי באליפות אירופה 2001 (ספורט 5) 2. הפסיכולוג על הקיר בחדר של ד"ר בוריס בלומשטיין, הפסיכולוג של הוועד האולימפי, תלוי צילום ממוסגר בהקדשה אישית של זאבי אחרי עוד אחת מאליפויות אירופה שהביא. מלבד התודה, שלוש מלים כלולות בהקדשה: "רגוע, מהיר, אגרסיבי". הכל התחיל מזה שלפני כמה שנים התעוררה אצל זאבי בעיה באגרסיביות והיתה לו נטייה לקבל עונשים על פסיביות. אשכנזי אומר ש"אגרסיביות היא לא תכונה טבעית של זאבי, הוא איש שלום". אבל זאבי חייב אגרסיביות, ובשביל זה צריך לדאוג שיהיה מרוכז באופן מיוחד, כי כשהוא מרוכז, הוא גם לרוב אגרסיבי. "כדי לפתור את הבעיה בנינו לו דברים שמתאימים במיוחד בשבילו ועבדנו הרבה בשביל להתמודד עם זה", אומר בלומשטיין. את העבודה הקשה אפשר לסכם ב"רגוע, מהיר, אגרסיבי" - שלוש מלים שזאבי מרבה לחזור עליהן לעצמו בקול במהלך קרב. לכל מלה קודים שמפעילים את המשך התנועה. "הרבה אנשים שאלו איך יכול להיות רגוע ואגרסיווי בו זמנית? במקרה שלנו זה לקבל החלטות חכם", אומר בלומשטיין. זאת החשיבות של הדיבור העצמי, שיחזיק את זאבי חד בקרב, כדי שירגיש ביטחון, יהיה מרוכז, ואז גם אגרסיבי. בלומשטיין ופרופסור מיכאל בר-אלי, מנהל המחלקה למדעי התנהגות ומתודולוגיה בווינגייט, פיתחו את תוכנת חמשת הצעדים לוויסות עצמי ולהתמודדות יעילה עם השפעת הלחץ. התוכנה של בלומשטיין ובר-אלי פועלת על העקרון של שילוב משוב ביולוגי עם אימון אוטוגני וסימולציה. מה זה אומר? שבשבועות האחרונים זאבי ובלומשטיין הגבירו קצב והם נפגשים במעבדה פעמיים בשבוע, מתרגלים מצבים של הרפיה והתעוררות בזמן שבווידיאו מתנגנים קרבות של זאבי, ובלומשטיין במקביל מנסה בעיקר להוציא אותו מריכוז. חוץ מזה, בלומשטיין מגיע עם זאבי לאימונים לפחות עוד פעמיים בשבוע ומחזק דברים שאשכנזי מבקש ממנו. בכפר האולימפי העבודה שלהם תהפוך ליומיומית. בלומשטיין אומר שזאבי הוא ספורטאי שבדרך כלל יודע להתמודד עם לחץ, אחרת לא היה מגיע לרמות האלה. כרגע, חודש לפני הקרב הראשון שלו באתונה, זאבי לא ב"סופר יכולת", אבל הקצב נורמלי. בלומשטיין אומר שבג'ודו ויסות עצמי הוא מדד חשוב מאוד. בכל רגע הספורטאי צריך לעבור בין מצבים מנטליים: רגע אחד הוא בקרב, אחרי רגע הוא נח, ובעוד שעה שוב יש מישהו לזרוק באיפון. "רגוע, מהיר, אגרסיבי", שלוש המילים שזאבי מרבה לשנן במהלך קרב (ספורט 5)