עו"ד זיסו היקר, נא התייחסותך

[גילעד11]

עו"ד זיסו היקר, נא התייחסותך

שלום רב וחג שמח. אני רוצה להעלות סוגיה שכבר עלתה כאן מספר פעמים, בתקווה שהפעם הנושא יסגר סופית. הנושא הוא שימוש בתמונות שפורסמו ברשת לשם בניית אתר אינטרנט. כן, אני יודע שזה אסור בל לקבל רשות. אבל: 1. באותה מידה אני מכיר גם כמה עשרות איסורים בחוק העונשין שאף אחד לא אוכף אותן. נא ספר לי: האם הוגשה אי פעם תביעה על שימוש בתמונה ללא היתר? 2. יש בעיה מיוחדת בתמונות באינטרנט- אין לך מושג של מי זכויות היוצרים. יתכן שמישהו פירסם תמונה ומצידו שכל העולם ישתמש בה. איך אפשר לדעת? כמובן שכשהתמונה מסומנת- אני מבין שאסור להעתיק. אבל יש הרבה מקומות שאין לך מושג ממי לבקש רשות אפילו. אז מה עושים? שוכרים חברת חקירות באלפי שקלים כדי לברר של מי זכויות היוצרים בתמונה? 3. בקיצור, עו"ד זיסו, כמשפטן, נראה לי שהאיסור על ההעתקה כפי שהוא מוצג בפורום זה בכל הנוגע לתמונות הוא תיאורטי בלבד. הוא טוב לדיונים יפים באינטרנט, אבל לא עובר את מבחן המציאות. הפרשנות הראויה לדיני זכויות היוצרים בענייני תמונות באינטרנט הוא כדלקמן: -מי שיש לו זכות יוצרים בתמונה, ראוי שיסמן אותה באיזושהי דרך שתבהיר שהיא מוגנת. איזה C קטן בצד ימין למעלה. לא יקרה ליצירה כלום. במקרים האלה- ההעתקה תהיה אסורה. -מי שלא סימן והעלה תמונה- יהיה מותר להעתיקה, ובלבד שהמעתיק יציין מהיכן נלקחה. בדרך זו יוכל בעל התמונה לעקוב אחרי התמונה מחד, ומנגד לא ינזק זה שהעתיק תמונה לא מסומנת בתום לב. אודה להתייחסותך. אם יש פסיקה נוגדת, אשמח לשמוע אודותיה.

 

[Ewan McTeagle]

אל תשכח את העניין המוסרי בבקשה...

זה שוב העניין של "אם אף אחד לא יודע, אז למה לא" גניבה זו גניבה, גם אם לא היה אף אחד שראה אותה מתבצעת. עכשיו שאני חושב על זה, באמת לא סימנתי את המכונית שלי ב-C אז אם מישהו נכנס ולוקח לי אותה, אי אפשר להוכיח שהיא שלי... תראה, אם אתה רוצה לגנוב ומהמר על זה שלא יתפסו אותך - גנוב. אבל על תחפש להצדיק מעשים בלתי חוקיים.

 

[עו~ד דורון זיסו]

חג שמח גם לך

הבנתי מה שאתה אומר, אך אני לא מסכים עם דברייך. לפי השקפתך, האם מכונית שנמצאת ברחוב, אם לא כתוב עליה שהיא שייכת למישהו, חזקה שהיא חפשייה מכל זכות ומותר לך לקחת אותה לסיבוב? איסורים שלא נאכפים, נוהגים לא אחת להפוך למה שמכונה "מכת מדינה". האם העובדה שבתקופה מסויימת, האיסור על גניבת מכוניות לא נאכף מחוסר משאבים מספיקים, הפך התנהגות זאת למותרת? מה עניין שמיתה להר סיני? לא נראה לי שצריך לבצע חקירות באלפי שקלים, את התמונות שאתה רוצה להעתיק, בוודאי מצאת באתרים ולא "מרחפות בחלל" אז פשוט תפנה לבעלי האתר או לוובמסטר של האתר ותבקש רשות. אם האתר הוא אתר שמתמחה בהפרת זכויות יוצרים, כגון קבצי מוזיקה, wares cracks הרי שאין טעם לפנות כי ברור על פני הדברים שמה שנמצא בתוכו, הוא מפר חוק. באשר להגנה ויזואלית או אלקטרונית על זכויות יוצרים, אני בהחלט ממליץ עליה ואולם החוק אינו מחייב בעל זכויות לנקוט בהגנות או אזהרות. באשר לפסיקה. הדברים האלה לא מגיעים בכלל לפסקי דין, הם בדרך כלל מסתיימים אחרי מכתב אזהרה אחד מבעל הזכות למפר. או לכל היותר, בשלב של צו מניעה / צו עשה זמני.

 

[Ewan McTeagle]

יש דבר קטן

שדי מעצבן אותי... אני מוכן לחתום בלי ערבויות שלכל אחד ואחת כאן יש איזו שהיא תכנה בלתי חוקית או כל דבר אחר שקשור בהפרת זכויות יוצרים וכו', אם זה שיר של אומן מצליח, תכנה של החברה הגדולה בעולם (כולם יודעים על מי אני מדבר

) או שיר של אומן או תכנה של מפתח שבקושי גומרים את החודש...לכו-ל-ם כאן יש לפחות דבר לא חוקי אחד על מחשבם האישי. אבל הכי מעצבן, זה שאנשים מנסים לצדיק את זה...בטיעונים מופרכים כגון: "אם זה לא היה עולה XXXX הייתי קונה את זה!" כאילו התכנה\משחק\דיסק הם הכרחיים להשרדות שלו...זו צביעות לשמה. זה כמו ששודד בנק יצדיק את השוד בכך שהוא עני, והבטחת ההכנסה לא מספקת אותו (זה לדעתי, אפילו יותר מוצדק מגניבת תכנה). ולא, לא אמרתי שאני שה תמים...אבל לפחות לא מנסה להצדיק את זה (ותחשבו על זה!).

 

[עו~ד דורון זיסו]

אם אנחנו מדברים על זה

אז ככה: א.חשוב לזכור שבכל זאת, זכות היוצרים אינה מוגנת הרמטית ויש בחקיקה חריגים המתירים את העתקתה. ב. יש הבדל בין פגיעה בזכות היוצרים לבין גניבה, ונחזור לדוגמא של האוטו ששנינו העלינו, אזי כשגונבים לנו את האוטו, אנחנו נשארים בלי, אך כשמעתיקים לנו יצירה, אמנם נפגענו, אך זכות היוצרים עדיין שלנו. ג. גם לעניין התמונות, הערתי בעבר שיש בעיה מסויימת, שנובעת מכך שבעצם כאשר אנו פותחים תמונה באינטרנט, בפועל העתקנו אותה "ברשות" ובעל הזכות אומר לנו בעצם, אתאה מוזמן ורשאי לפתוח, לראות ולהנות, אך אל תשמור את זה. כלומר הוא מראש נתן רשות להעתקה כי להעלות את התמונה במחשב שלנו זו העתקה לאיזשהו סוג של זיכרון, אני לא איש טכני אז לא יודע בדיוק איזה סוג, אבל זו העתקה ברשות. ד. העתקה לשימוש ביתי לא מסחרי מותרת לפי החוק. עכשיו, מה זה בדיוק העתקה לשימוש פרטי לא מסחרי של משחק מחשב? הרי החוק אוסר העתקה אך לא אוסר במפורש את השימוש בעותק שהועתק לצורך ביתי לא מסחרי. כאן נכנס עניין הרשיונות, ושל חוזי הצלופן, והרי לכולנו ברור שהפרת חוזה או רשיון היא הפרת חוזה, או רשיון, ולא "גניבה". לכן אני מעדיף באופן כללי להתרכז בשאלה מה גבולות המותר והאסור ולא לעסוק בגינויים ובהכרזות שמשוות את מי שהעתיק, כדבריך שיר או תמונה או אפילו תוכנה יקרה מאד לגנב.

 

[Ewan McTeagle]

לדעתי, אלו הם רק

משחקי מילים, או כפי שאנשים אחרים אמרו: "ניצול ציני של פירצות בחוק" כמובן שזו רק דעתי הפרטית. ועדיין לא ראיתי חברה שבהסכם הרשיון של מוצר מסויים, מאפשרת לך להעתיק אותו לחברך, לצרכי שימוש פרטי. העובדה שאפשר "להתגבר" על חוזה הצלופן (כפי דבריך) באופן חוקי, עדיין לא שולל את הפן המוסרי של העניין. דוגמא מעניינת היא "גניבת" (נו טוב, "במרכאות") לחנים, שאין מכמותה קשה להוכיח.

 

[ganooov]

לגבי צפיה בתמונות ברשת: ../images/Emo13.gif

תמונות שמועלות דרך הדפדפן נשמרות במחשב רגיל בתיקיית הקבצים הזמניים של הדפדפן שלך. ניתן לחזור וחצפות בהן גם במצב לא מקוון, עד שתוכן התיקייה מתרוקן (וזה אפשרי בדרכים שונות). כותב האתר יכול להגדיר בתגי המטא של האתר שהתמונות לא יישמרו בתיקיית הקבצים הזמניים של הגולש. במידה והוא לא עשה זאת, הרי שיש הצדקה מסויימת בטענה שהוא "נותן רשות" להשתמש בתמונה ככל העולה על רוחו (אלא אם הוא הגן על התמונה באו-סי

).

 

[גילעד11]

בבקשה

1. בכל פעם מחדש עולה כאן עניין המכונית. הגיע הזמן שתמצאו משהו קצת יצירתי. למכונית יש מספר זיהוי. יש רישום במשרד הרישוי וכו'. קל מאוד לברר למי היא שייכת. אם כבר רציתם להביא דוגמא, היה עדיף שתשתמשו בסוג של מיטלטלין שאינו מסומן- סתם שעון יד לדוגמא. בתמונה- זה הרבה יותר קשה. פניתי בעבר לבעלי אתרים- לא היתה שום תגובה. 2.עכשיו נניח שמצאתי שעון ברחוב. אין לי מושג של מי הוא וגם אין ביכולתי לברר. מה עושים לפי החוק? בעיקרון, לפי חוק השבת אבידה צריך ללכת ולתת למשטרה. אם אחרי חודשיים אף אחד לא בא- זה שלך. אתה מציע שכך אנהג בתמונות שאני רואה באינטרנט? זה בלתי אפשרי. זה נוגד את תקנת הציבור. תחשוב כמה משאבים יבוזבזו על איתור כל בעל תמונה. 3. אז מה הדין? רבותי, אולי לא סיפרו לכם, במדינת ישראל יש חוק שקובע שלפעמים, כמשישהו זורק משהו לא מסומן ברחוב, מותר לקחת אותו לעצמך. קוראים לזה "הפקרה". עוד מעט תגידו לי שאם מישהו זורק עיתון עלח הכביש, אני צריך ללכת למשטרה ולדווח... 4. ואכן, הרבה יותר נכון להטיל על העניין של התמונות את המטריה של "הפקרת מיטלטלין". כידוע, חוק המיטלטלין חל גם על זכויות (ס' 13). לשם הפקרה נדרשת כוונה להפקיר. יש ויכוח אם הכוונה סובייקטיבית או אובייקטיבית אמנם, אבל ברור שכוונה סובייקטיבית תייתר את החוק ולכן נראה שהכוונה אובייקטיבית. מי שמעלה תמונה שלו לרשת ולא מסמן אותה, דבר שהוא הכי פשוט בעולם לביצוע, יש לראותו כאילו הפקיר את הזכויות שלו בתמונה: הבעלות שלו בזכויות, נוכח ס' 7, פשוט פוקעת. וכל דיכפין יכול להשתמש בה. למעשה, משתכללת חזקה הניתנת לסתירה בדבר ההפקרה. בעל התמונה יכול לסתור חזקה זו בקלות: ראה את תמונתו במקום מסוים, ישלח מייל למי שהשתמש בה ויכתוב שלא התכוון. מאותו רגע יהיה הנ"ל מנוע מלהשתמש בה.

 

[Ewan McTeagle]

שוב פעם,

אתה מנסה להצדיק מעשה לא מוסרי, ואין לי בעיה חוקית להבין מהיכן נאמרים הדברים. אני יותר מתלונן על גניבת תכנה, לא על תמונות. כך שאם אתם רוצים לגנוב (וכן, אני חושב שלקיחת תכנה מחבר שקנה אותה לצורך פרטי הוא אכן, גניבה) אין לי בעיה, רק די עם ההצטדקות הנ"ל.

 

[גילעד11]

ועוד משהו: למה אין פסיקה?

הרי בנוסף לצו המניעה ניתן לתבוע גם פיצויים, הלא כן (אם אני טועה- סליחה). מדוע לא יתבע בעל הזכויות פיצויים מיד כשהוא רואה שהשתמשו בתמונותיו, מבלי לשלוח מכתב? התשובה היא שהוא יודע היטב כי אם יתבע, יכנס להליכים מסובכים שבמסגרתם יעלו כנגדו טענות שונות, כגון טענת ההפקרה. בחקירה הנגדית ישאלו אותו: "מה יותר פשוט מלשים סי קטן לעזאזל? כל ילד באתרי האינטרנט של קבוצות הכדורגל עושה זאת"! מנגד, לאחר שנשלח מכתב, יהיה לו קל בהרבה לתבוע במידה שהשימוש ימשך. המכתב למעשה מחליף את הסימון. התוצאה: אותה פרשנות כפי שניסתי לבסס פה. אתם יודעים היטב שיש מליוני תמונות באינטרנט שלבעליהן אכפת מה יעשו איתם כשלג דאשתקד, ויש רבים שאף רוצים שישתמשו בתמונותיהם [אני הייתי מאוד שמח אם התמונה שלי הייתה מעטטרת את שולחן העבודה של כמה בחורות

] להטיל על כל אזרח את העלות שבחיפוש בעל הזכויות, ובמיוחד בשעה שעשויים להיות כמה כאלה, זה נוגד את תקנת הציבור. עדיפה דרך השנייה, בבחינת: סימנת (שנייה וחצי בכל תוכנת גראפיקה. לא צריך ללכת למשרד הרישוי כמו במכונית, שהיא דוגמא גרועה מאוד)? אסור. לא סימנת? מותר עד שהודעת שאסור.

 

[עו~ד דורון זיסו]

המכונית היא המחשה

לרכוש שנמצא לרוב ברשות הרבים ואינה רכוש מופקר. עדיין לא שמעתי על מישהו שרצה לבקש רשות לעשות סיבוב במכונית הזולת ופנה למשרד הרישוי כדי לברר ממי לבקש רשות. חוק זכויות היוצרים הוא חד משמעי, יצירה כוללת צילום, ויש בה זכויות יוצרים. הפרשנות שלך אינה פרשנות אלא הצעה לשנות את הדין המהותי וכזאת, צריך להפנות אותה לועדת חוקה חוק ומשפט או למשרד המשפטים, אני מקווה שיקשיבו לך באותו כובד ראש כמו כאן.

 

[e-magine]

אולי כדאי שקודם תקרא את זה

לפני שאתה קובע מה הדין הראוי,

 

[nirdagan]

היו גם היו מקרים של תביעות

בענין הפרת זכויות יוצרים ברשת. מטבע הדברים רובן היו בחו"ל. כך שלא מדובר בענין תיאורטי בלבד. אם אתה רוצה לפרסם תמונה שנמצאת באתר מסוים, שאל את מנהלי אותו אתר. בכל מקרה אצוי שתנהל רישום מאיפה לקחת וממי קיבלת אישור ומתי, ותהיה קשוב לתלונות על הפרה אם תקבל כאלה.