עו"ד יוסף אבידור ז"ל - הידוע בפורום בכינוי " אליק 31 "
את יוסי האיש הכרתי על ספסלי הטריבונה בהרקדה בגבעת ברנר , רוקד מושבע של ריקודי העם, וכותב מתמיד של מסרים על דפי הפורום הזה של ריקודי העם בתפוז . מה שחיבר ביננו היתה הכתיבה של שנינו בפורום. וכמובן התחביבים המשותפים וההנאה שלנו מריקודי העם והכתיבה ככלי ביטוי אישי. שנינו האמנו בכוחה הרב של המילה הכתובה, לגרום לשינוים בכל תחומי החיים. ליוסי כמו לי הפריע מאוד חוסר תרבות בסיסית, הזילזול באחר ושיטת החפיף. ועוד יותר מכך, חוסר המודעות הצרכנית ואי האכפתיות של הישראלי לזכויותיו כלקוח המשלם במיטב כספו. ומנגד ההתעלמות המוכרת המנוכרת של ספקים ונותני שרותים, והרשויות הממלכתיות והציבוריות, מכלל הציבור בישראל האדיש למצבו בדרך כלל.
היציע בברנר ארגון הרוקדים ואיך כל זה התחיל ?
עם כל הכבוד למה שנכתב ומוצהר בעמוד הבית של אתר ארגון הרוקדים כי: "במחצית שנת 2007 החליטה קבוצת רוקדים – בחלקם וותיקים יותר ובחלקם פחות – להקים את ארגון הרוקדים".
נדמה לי שאת זכות הראשונים להתארגנות של רוקדים בישראל, יש לזקוף לקבוצה אחרת שיזמה ונפגשה בהדר-יוסף כבר בשנת 2006. בענין ריבוי הריקודים והחלה בניסיונות הדברות ראשונים, וגם פנתה בכתב ל יו"ר אירגון המרקידים רק חודשים רבים אחר כך קרו האירועים הנוספים שהאיצו את התהליך ובסופו של דבר הוקם הארגון. אין בדברים הללו לכפור חלילה בזכויותיהם ותרומתם החשובה של אחרים. אך ברור שהדינמיקיה הקבוצתית שהובילה לשינוי מהותי בהתנהלות ובהכרה של רוקדים, שהם למעשה לקוחות של המרקידים נותני השרות, החלה מוקדם יותר במקום אחר. התובנה הכל כך מובנת כיום לכולם על התלות שבין המרקידים לרוקדים הצורכים את תרבות ריקודי העם, היתה מאז ומתמיד הבנת המציאות של שני
"הרוקדים השובבים הבלתי נלאים", שהיו נפגשים שלוש פעמים בשבוע בהרקדות בברנר, בגנחום ובנצר.
אם בכל זאת רוצים להאשים מישהו במה שקרה לכולנו בהמשך, זו ההרקדה בברנר זה המקום שנפגשנו שם למעלה ביציע ,ישבנו שנינו יוסי ידידי, הידוע בכינויו בפורום (אליק 31) ושוחחנו על הכל: פסטיבל כרמיאל, ריבוי הריקודים, התנהלות המרקידים. ביחד יזמנו את המפגש בין הרוקדים הכותבים בתפוז. אין ספק שעצם קיומו של פורום תפוז ותרומתו המכרעת בכך שאיפשר את קיומה של התקשורת הנדרשת, והמפגש בין כל האנשים הבודדים בהרקדות השונות בעלי המודעות החברתית והאיכפתיות.
לפני ימים אחדים שוחחנו טלפונית התענינתי בשלומך, אתה שאלת על ההרקדה האהובה עליך בברנר כימים ימים. נדמה היה מנימת קולך, שהשיחה האחרונה שלנו. הסבה לך מעט שמחה. בקשתי ביום זה להאיר ולהזכיר את שני התחביבים שחלקנו יחדיו, שהיו כה חביבים עליך, הריקוד והכתיבה, והיוו חלק נכבד מעולם הפנאי שלך, יוסי רעי וידידי.
יהי זכרך ברוך, נוח על משכבך בשלום ! ט ' אלול ה'תשע"ו - 12.9.16