עורך דין מפורסם חזר לביתו בסביון, בלימוזינה הגדולה והמפוארת. בצד הדרך ראה שני אנשים אוכלים עשב.
הוא הורה לנהג לעצור לידם ויצא לדבר איתם.
"למה אתם אוכלים עשב?", שאל.
"אין לנו כסף לאוכל", אמר אחד מהם, "לכן אנחנו אוכלים עשב".
"בסדר, בואו אלי הביתה ואני אתן לכם לאכול", אמר העורך דין.
"תודה, אבל יש לי אישה ושני ילדים, הם שם מתחת לעץ ההוא", אמר העני.
"שיבואו גם הם", אמר העורך דין וכשהוא פונה אל העני השני אמר לו "גם אתה יכול לבוא."
האיש בקול מבוייש: "יש לי אישה ושישה ילדים, הם גם שם"... "שיבואו גם הם", אמר העורך דין.
נכנסו כולם למכונית המפוארת.
בדרך, הסתכל אחד העניים בעורך דין ובקול רך אמר: "אדוני אתה איש עם לב טוב, אני מודה לך שלקחת את כולנו".
ענה העורך דין: "אל תתבייש, אני שמח מאוד לעשות זאת. אתם תיהנו מאוד לאכול אצלי, הדשא אצלי בגובה 20 סנטימטר..."
מוסר השכל: כשאתה חושב שעורך דין רוצה לעזור לך, הוא בעצם בונה לעצמו את הבית
הוא הורה לנהג לעצור לידם ויצא לדבר איתם.
"למה אתם אוכלים עשב?", שאל.
"אין לנו כסף לאוכל", אמר אחד מהם, "לכן אנחנו אוכלים עשב".
"בסדר, בואו אלי הביתה ואני אתן לכם לאכול", אמר העורך דין.
"תודה, אבל יש לי אישה ושני ילדים, הם שם מתחת לעץ ההוא", אמר העני.
"שיבואו גם הם", אמר העורך דין וכשהוא פונה אל העני השני אמר לו "גם אתה יכול לבוא."
האיש בקול מבוייש: "יש לי אישה ושישה ילדים, הם גם שם"... "שיבואו גם הם", אמר העורך דין.
נכנסו כולם למכונית המפוארת.
בדרך, הסתכל אחד העניים בעורך דין ובקול רך אמר: "אדוני אתה איש עם לב טוב, אני מודה לך שלקחת את כולנו".
ענה העורך דין: "אל תתבייש, אני שמח מאוד לעשות זאת. אתם תיהנו מאוד לאכול אצלי, הדשא אצלי בגובה 20 סנטימטר..."
מוסר השכל: כשאתה חושב שעורך דין רוצה לעזור לך, הוא בעצם בונה לעצמו את הבית
