עו"ס ושיפוט מוסרי

[ג שם]

עו"ס ושיפוט מוסרי

אני לוקחת משפט שנאמר בדיון הקודם, על ההתנהגות המוסרית המצופה מהעו"ס, ורוצה לפתוח בו שאלה שמטרידה אותי לא מעט זמן. בואו נאמר, משחר נעורי. אני רוצה להפריד בין ההתנהגות (רגישה אמפטית או מנוולת- כפי שהועלתה בשאלתו של נחום) לבין פעילות שמבוססת על שיפוט ערכי ומוסרי. דובת הקוטב (האמת, ליבי עליה, בקיץ הממשמש ובא עלינו) כותבת "לדעתי, אדם שמפגין נגד הקהילה ההומולסבית זה בעייתי שהוא יהיה עו"ס - כי הוא לא מקבל בני אדם כפי שהם". האם אנחנו באמת יכולים להפריד בין השיפוט המוסרי שלנו לתפקידנו המקצועי? האם עובדת סוציאלית שמאמינה בדת משה וישראל, חיה בשטחים ומאמינה בכל מאודה במערכת מוסרית ברורה ומוגדרת, יכולה להתעלם מהערכים של "טוב" ו"רע" ולקבל את השונים ממנה? האם זה שונה ממי שמאמין שפעילות מינית חד מגדרית היא "תועבה"?

 

[נומנומ1]

אני חושבת שזה בעייתי

בטח בבחירת אוכלוסיית היעד איתה עובדים, לא כולנו מקבלים כל אוכלוסייה כמו שהיא (תוקפים מינית, לדוגמא, גם הם זכאים לעזרה) אבל אז צריך לבחור לא לעבוד איתן, אני מאמינה שמי שעובד בעבודה כוללנית, צריך להיות פתוח לקבל את כלל האוכלוסייה כבני אדם, כי אחרת עניין השיפוט המוסרי יכול להיכנס להמון תחומים : פוליטיקה, כלכלה, דעות על השכלה, וכו'. מכיוון שלכל אחד מאיתנו יש שיפוט מוסרי שונה לתחומים שונים צריך לנסות לעשות את ההבחנה הזאת ככל שניתן. וואו זאת שאלה קשה ומורכבת. גרמת לי לחשוב - תודה

 

[ג שם]

../images/Emo39.gif

אני חושבת על זה כבר שנים ועוד לא יודעת מה התשובה שלי... מעבר לבחירת האוכלוסיה באופן כללי, ולפונה ספציפי שאת מרגישה שאת לא מסוגלת לטפל בו כי את פשוט כועסת... על מי שהוא (היה לי אחד כזה...), אני באמת מוטרדת מהשאלה העקרונית, של איזה מערכת ערכית אני מייצגת, מהם גבולות הקבלה שלי את האחר וכו'. אני לא בטוחה שלא בחרתי בפתרון "הנוח", אבל באמת אין לי תשובה ברורה.

 

[דובת הקוטב]

אני צריכה לחשוב על זה קצת...

 

[ג שם]

זה מעניין

כי דווקא במשפט ההוא שכתבת בנחרצות מסויימת, הבעת עמדה מאד ברורה. עמדה שפעם הייתי סומכת עליה את שתי ידי. הפלונטר התחיל כשהסתכלתי על סביבות עבודתי וראיתי שלרוב האנשים- כמו גם לרוב הצוציאלים, יש משנה מוסרית ברורה, ולכן, ניוותר רק אני, את ועוד כמה מהפורום במקצוע...

 

[דובת הקוטב]

פשוט,

פתאום חשבתי על הבנות (והבן) הדתיים אצלנו. מי שדתי ויש לו אמונות מסוימות כחלק מדתו - לא נרשה לו להיות עובד סוציאלי? לא יודעת, אין לי עדיין תשובה. אני חושבת שגם דתיים יכולים וצריכים לקבל אנשים ששונים מהם - אם זה הומוסקסואלים, ואם זה פלסטינאים (למשל לעו"ס מתנחל). מצד שני, באמת לכל אחד מאיתנו יש אוכלוסיות שלו עצמו קשה לקבל. זאת שאלה קשה

 

[נומנומ1]

אני חושבת שהשאלה מפה היא

האם אנחנו יכולים לעבוד עם אוכלוסיות או פרטים שאנחנו לא מקבלים את דרך חייהם, או חלק ממנה? ופה המורכבות.. האם אפשר לראות רק חלק מהתמונה או לקבל משהו תמונה יותר מורכבת. אני אחשוב על זה ןאמצא דוגמאות למה אני מתכוונת.