עזבו אותי. אל תיכנסו

[שירה כמים 1959]

עזבו אותי. אל תיכנסו
למערות שלי
לנפתולים שלי.
סיפרתם לי סיפורים
כל כך הרבה שנים
ומה אם הם לא נכונים?
אני מסתכלת עליכם ובוערת
אם לא הייתי יכולה לשבת לשבת
כמעט שהייתי צועקת

 

[שירה כמים 1959]

האם אני חייבת אהבה זוגית
כדי להיות מאושרת?
אולי כבר הגיע הזמן
לנפץ
את
האולי-זה-שקר
הזה?

 

[שירה כמים 1959]

ואולי
בכלל
אני
חייזר
?

 

[שירה כמים 1959]

למה אולי / שואלת אימא מריה / המגיחה מעבר לכותל הנצרות / הנמרי-שאגני

 

[שירה כמים 1959]

מיום ליום
העמדתי מרק
לחלום בית

 

[שירה כמים 1959]

ואולי
בכלל
אני
חיוך

 

[שירה כמים 1959]

מתחת לחיוך שוכב הכעס איש טוב ומתחת
לכעס איש טוב שוכבת החיוך אישה טובה
והם שניהם מחבקות אותי
ואני רוויה
שחרור
ומתח
דריכות
והרפייה
אוי הכעסאישטוב
אוי החיוךאישהטובה
אוי האם אתם יודעים שהגשם כבר יורד
ועדיין אין
עדיין אין
שלווה

 

[שירה כמים 1959]

מיסטר בין בודד
מיסטר בין עובר דירה
למיסטר בין יש דובי במגירה
והגשם יורד אל האדמה

 

[שירה כמים 1959]

מיסטר בין בודד
בודד ואומלל
אומרת האישה הצופה
אבל מיסטר בין שמח וצולח את מסעות הכומתה
בבטחה

 

[שירה כמים 1959]

מיסטר בין
כל החלומות שקעו
אל קרקעית האגם
חלץ אותם

 

[שירה כמים 1959]

אני לא רוצה להיות זקנה
ולא רוצה למות בקבר השחור
הי אור, איזשהו אור,
האם יש סיכוי שאתה שומע?