עזיבת מקום עבודה

עזיבת מקום עבודה

שלום רב, חצי שנה אני עובדת במשרה חלקית תוך כדי הלימודים כדי שבסופם (עוד חודש) אתחיל לעבוד שם במשרה מלאה. כרגע אני מרגישה שהמקום אולי לא מתאים לי ואני רוצה לחפש מקום אחר. אני מתלבטת האם עלי לספר לבוס שאני רוצה לבדוק אופציות או לחפש ורק אם אמצא- לעדכן אותו. החשש הוא שאם לא אספר וזה יוודע זה יהיה לא נעים. ועוד חשש- שלא אתקבל למקום אחר ואז אצטרך לחזור וארגיש עוד יותר רע..עם עצמי ועם הבוס. מה עושים? יש לי קוצים בתחת. אני לא יכולה לחזור לשם בלי לבדוק היטב שזה המקום עבורי
 

אנימא

New member
לא הבנתי מה מפריע לך לבדוק ואיך

בדיוק הוא יידע ? וחוץ מזה או לא אבא/אמא/חבר שלך אני לא חושבת שאת צריכה לשתף אותו "בהרהורי ליבך" בדיוק כפי שהוא לא היה משתף אותך אם היה חושב לבדוק עובדת אחרת. הכל ביזנס. וחוץ מזה זה קצת כמו לומר לחבר אני רוצה לצאת עם אחרים ולבדוק את זה....ואם זה לא יצליח אז אחזור אליך. אין לי ביקורת (אם זה נשמע כך) אני רק משקפת את הדברים כפי שהם נראים
 
תודה

קודם כל השיקוף שלך עזר לי בכך שאוכל לראות את הדברים מנק' מבט שונה וזה חשוב. אם כי בעניין המדובר, בתחום במדובר, במקומות העבודה האלטרנטיביים המדוברים- יש סיכוי גדול שזה יגיע אליו. לכן זה משנה קצת את המצב.. מה את אומרת?
 
בודק

כמה שאלות, כשאת חשה שהמקום "אולי לא מתאים לך" - למה בדיוק את מתכוונת ? מה את מחפשת במקום אחר ? ותחושת "הקוצים בתחת" - מהי היא בדיוק ? יום טוב אמיר דרור
 
אז ככה:

המקום אולי לא מתאים לי כי: 1. מה שעושים שם זה לא בדיוק מה שאני הכי אוהבת לעשות והכי טובה בו. 2. תחושת בטן שלא משנה כמה יהיו כולם נחמדים שם- החיבור ביני לבין השאר לא אמיתי ואולי לא מבוסס על הערכה הדדית. 3. אין לי מקום לגדול שם- אין לי מקום מסויים לשאוף אליו שם. עלי לסייג את דברי בכך ש: 1. עושים שם עבודות יחסית מעניינות. 2. האווירה סה"כ נעימה ונוחה. 3. אוכל להתקדם שם, למצוא שם דרך חדשה שתהיה רק שלי ואולי אף תפקיד חדש ואולי גם ארגיש צמיחה אישית. במקום אחר מה שקוסם לי זה : 1. תחום העיסוק יותר טבעי לי. 2. אני עוד לא מכירה את המקום "החדש" שאמצא ולכן אין לי תחושות שליליות כלפיו.. מצד שני- 1. במקומות אחרים אולי זה יהיה התחום שלי אך עבודה לא מספיק מעניינת. בכל מקרה לאחרונה התוודעתי למרקסיזם וזו התחושה הכי חזקה שלי: של ניכור במקום העבודה. הניכור שלי מתוצרי עבודתי, מעצמי, מעמיתי לעבודה. זו תחושה שתהיה אולי בכל מקום עבודה- אבל זה מאוד קשה לי להתמודד עם זה. אני לא יכולה להיות יצירתית באמת במצב כזה. רק כשהעבודה היא שלי אני נהנית ונותנת את כולי בשמחה. נראה לי מדכא לתת את מיטב שעות יומי ומאמצי האינטלקטואליים והרגשיים על מנת לקבל שכר .
 
עכשיו זה ברור יותר

אז כנראה שהתשובה לא נמצאת בהכרח במעבר למקום אחר. נראה שאת פורסת בפני עצמך את כל התמונה די ברור, אולי צלילה נוספת לעומק תבהיר לך מה באמת חשוב לך להשיג ומשם הדרך לפתרון החדש תהיה כבר ברורה וקצרה. כל קושי הוא הזדמנות צמיחה המשך יום טוב אמיר
 
למעלה