עזרא לילדה בת 12

[rvitl]

עזרא לילדה בת 12

היום אני מנסה בפעם הראשונה להכנס לפורום זה אך אני לא יודעת אם אני כותבת במקום הנכון אז במידה ולא אני מבקשת שמיהו יעזור לי דרך כתובת האיימל שלי מכל מקום אני נכנסתי כדי לקבל הצעה איך לעזור לבתי בת ה12 להתמודד עם בעיות השמנה, ניסינו הרבה מאוד דרכים כמו: קבוצת תמיכה לילדים, דייאטנית, שיחות עם פסיכולוגית, הרבה מאוד שיחות בבית על הנזקים , שינוי הטפריט לבית כולו אך לילדה קשה מאוד. אולי יש עוד דרך או דרכים שאנחנו ההורים לא יודעים אשמח לקבל המלצות.

 

[אופירA]

במה מתבטא הקושי שלה?

 

[rvitl]

עזרה לילדה בת 12

אופיר, הילדה עם עודף משקל מגיל מאוד צעיר , הלכנו בעלי ואני לקבל הדרכה איך להתמודד עם הרצון שלה לאכול ללא גבולות, וכל זאת לאחר שהצעות רופאת ילדים לא עזרו, בגיל 6 7 הלכנו ליעוץ אמל דייאטנית עם ובלי הילדה , למדו אותי איך להסיח את דעתה כשרצתה לאכול ולהעסחק אותה בתחומים אחרים, כמו משחקים להפגיש יותר עם חברים, לא לצאת לבילויים במקום עם הרבה מזון, ולא לצ'פר בממטקים. אך כל העצות לא בידיוק עזרו בכיתה ב ג ד הילדה הייתה אוכלת בסתר בכל מיני טכניקות חכמות וההשמנה שלה גורמת לה לתיסכול חברתי היא מגיעה הביתה ומספרת איך החברה פוגעת בה ודוחה אותה מפעילות חברתית היא מדברת על הקושי לעמוד בפיתוי, ניסיתי להיות מודל לחיקוי בשבילה אכלתי רק דברים בריאם דיברנו בבית על הסכנות הבריאותיות אך אנחנו ההורים עדין מתקשים להתמודד עם התיסכול שלה למעשה הפך התיסכול שלה לתיסכול משפחתי אודה לך וגם לאחרים אם ידועה עוד דרך של התמודדות .

 

[אופירA]

אני חושבת שיש פה צורך בשילוב

הילדה משתמשת באוכל כדי להתמודד עם תסכולים. האכילה הופכת למלכודת - היא מנציחה את התסכול. התסכול הוא לא על ההשמנה - יש הרבה ילדים שמנים שאינם דחויים בחברה, ואינם מתוסכלים באופן שמשתלט על כל הבית. התסכול המקורי, בגללו השתמשה הילדה באוכל - נשאר. מצד אחד צריך לעלות עליו, לתת לו את הדגש. הרי בכל הנוגע לעסקי האוכל - כבר עשיתם הכל. פשוט צריך להתמיד מתוך אמונה בצדקת הדרך. (חשוב שתבינו שאכילה בריאה היא ערך גבוה בפני עצמו עבורכם, לא רק כמודל לחיקוי עבור הילדה... הילדה לא תחקה מה שאתם לא הפנמתם בתוך עצמכם!) כנראה זו ילדה רגישה, שקשת תחושותיה עמוקה ורחבה. אם בתקשורת פשוטה לא עולים על התסכול הרגשי, היא צריכה ייעוץ מקצועי - לא קשור בכלל לאוכל. לרגשות שמאחורי האוכל. אולי זה חוסר ערך עצמי? (ילדים רגישים זקוקים להרבה יותר ביטויי אמון, הערכה ואהבה מצד ההורים מאשר ילדים סתם) נסו להכביר באמירות על דברים טובים אצלה: התנהגות טובה, תכונות טובות. מצד שני, צריך להוריד כוח מהחשיבות של המשקל, ההשמנה, ולתת יותר ביטוי לקבלה של חולשות: "לא התגברתי היום, לא נורא. אנחנו בני אדם". "יש הרבה אנשים שמנים, וגם ילדים שמנים, זה לא סוף העולם". "יש אנשים עם נטייה להשמנה. יותר קשה להם. עושים מה שיכולים". "שמנה, אבל יפה!" (ביידיש זה נשמע יותר טוב...) (בטוח שהיא תתנגד. אבל האמירה הפנימית החוזרת, השכנוע העצמי והמימד של ההשלמה וההתפשרות - יחלחלו ויתרמו להפחתת הכוח של "השומן כאסון" בחשיבה שלכם). חומר למחשבה: מדוע התסכול שלה הפך לתסכול משפחתי? האם בגלל הצורך לאכול מאכלים בריאים, נגד רצונכם? או בגלל פחד מחוסר היכולת להשתלט על הבעיה ולפתור אותה?