עזרה באיתור מידע

[pisco]

עזרה באיתור מידע

אנשים יקרים, ידידה מצאה בעליית גג תמונה והעתיקה ממנה את הפרט הבא (מצורף בתמונה) היא מנסה להבין מה זה ומה המשמעות, אולם זה לא ממש ברור. יש פה מישהו שמצליח להבין את זה קצת יותר טוב? תודה!!

 

[hapax legomenon]

נראה כמו מודעת פטירה

ואולי לא הבנתי את שאלתך? מכל מקום, זה לשון הכתוב: ========================================= נר אלהים נשמת אדם דבורה מאיאר כ מנחם אב ת'ר'ס'ו' ה נתן וה לקח טוב יום המות מיום הולדו __________________________ נפטר ב כסלו תרעה ========================================= הערות: 1. שני הפסוקים המצוטטים באים כביכול להצדיק את הדין: ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ - איוב א', כא. טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ - קוהלת ז', א 2. המשפט בסוף מתחת לקו נראה לי כתוספת, ולא ברור לי איך הוא מתקשר. ואולי המסמך הוא עותק של הנוסח שנחרט על המצבה, כשהתאריך הראשון מציין את הלידה, והתאריך השני את הפטירה? אם כך, יוצא שהנפטרת היתה בת תשע במותה. אך למה "נפטר" ולא "נפטרה"?

 

[pisco]

הממ...

קודם כל וואו, תודה. זה כבר טוב. מדובר בפרט שהועתק מציור שנעשה לזכר המנוחה. באיזה סוג של כתב מדובר? כי אני לא ממש מבין למשל את "נתן" ומה זה "כ מנחם אב ת'ר'ס'ו" אני מבין אולי יום כ' לחודש אב שנת ת.ר.ס.ו. מדוע מנחם?

 

[איליה.]

מנחם אב הוא שם נוסף לחודש אב.

כמו שמרחשוָן הוא שם נוסף לחודש חשוָן.

 

[hapax legomenon]

לא מדוייק

מאחר שחודש אב הוא חודש של אבל (תשעה באב), הצמידו לשמו את התואר "מנחם", בתקווה שבחודש זה גם תבוא הנחמה. הסיפור עם מרחשון לגמרי אחר. לפני שלחודשים היו שמות, היו להם מספרים סידוריים: החודש הראשון (ניסן), החודש השני (אייר) וכן הלאה. לפי ספירה זו, החודש השמיני הוא מרחשון, וזה גם פשר שמו: ורח שמנ - הירח השמיני. בגלל תופעה של שׂיכול אותיות (מכירים את המערכון של שייקה אופיר עם "זרח מפרחוני"?), התחלפו ביניהן ה-ו' וה-מ', והתקבל השם מרח שונ. לאחר מכן המילים התחברו, ונוצר מרחשון המוכר לנו היום. הקיצור חשון, אפוא, מקורו בטעות.

 

[איליה.]

זאת לא הגזמה פראית?

לדעתי זה לא שיכול אותיות אלא סתם צירוף מקרים. איך בדיוק "ורח שמנ" יכול להפוך ל"מרחשון"? זה נשמע כמו סתם המצאה שנועדה לתרץ את השם.

 

[slevinger]

לא, לא המצאה

עד כמה שאני זוכרת זהו ההסבר המקובל למרחשון. ונכון שחודש זה הוא השמיני במניין החודשים העברי הקדום.

 

[slevinger]

שמות החודשים אגב הם אכדיים

 

[hapax legomenon]

כך כתוב

במילון בן-יהודה בערך 'מרחשון': מקור שם זה באשורית*, ארח שמנא, ירח השמיני, ואולי ורח שמנא, ונשתנה בפי היהודים למרחשון (סרוס ו-מ), ואולי נדמה ליהודים כי מר הוא הוספה לעצם השם ואמרו אח"כ גם חשון בלבד. בהקשר זה כדאי להזכיר, כי גם החודשים הלועזיים תחילה היו ממוספרים, ורק אחר-כך קיבלו את שמותיהם: 'ינואר', 'פברואר' וכו', על שמות אלים, סמלים דתיים וקיסרים. אולם החודשים האחרונים בלוח נותרו ללא שמות: ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר, ופירושם: החודש השביעי, החודש השמיני, החודש התשיעי והחודש העשירי בהתאמה. מספור זה משמר דווקא את הספירה המקורית של החודשים, המתחילה באביב (שהרי לפי הספירה המקובלת היום, ספטמבר הוא החודש התשיעי): בלוח העברי החודש הראשון היה ניסן, ובלוח הלועזי היה זה מרץ. יוצא, שהשם 'מרחשון' האכדי זהה במשמעותו לשם 'אוקטובר' הלטיני! ואמנם, בדרך כלל שני החודשים חופפים. ____________________________ * אשורית - ניב של האכדית.

 

[הכימאית]

עובדה מעניינת היא שבערבית,

שמות החודשים בלוח השנה הגרגוריאני (הנוצרי) דומים מאוד (חלקם לפחות) לשמות החודשים העבריים. ינואר = كانون الثاني (כָּאנוּן השני) פברואר = شباط (שֻׁבַּאט) מארס = اذار (אָדַ'אר) אפריל = نيسان (נִיסַאן) מאי = ايار (אַיַּאר) יוני = حزيران (חַזִירַאן) יולי = تموز (תַמּוּז) אוגוסט = اب (אָבּ) ספטמבר = ايلول (אַיְלוּל) אוקטובר = تشرين الاول (תִשְׁרִין הראשון) נובמבר = تشرين الثاني (תִשְׁרִין השני) דצמבר = كانون الاول (כָּאנוּן הראשון) ואשר לשמות החודשים הלועזיים כפי שהם בעברית - השמות תועתקו במדויק מגרמנית. (אילו נעשה הדבר בימינו, סביר להניח שהתעתוק היה מאנגלית, ואז היו לנו ג'נוארי, פברוארי וכו'). יוצא מן הכלל חודש מארס, שיש הקוראים לו "מרץ" לפי התעתיק הגרמני, ויש המעדיפים "מארס" כמו שמו של אל המלחמה הרומי ושם כוכב הלכת מאדים.

 

[הכימאית]

ושכחתי לציין

שלמיטב ידיעתי, "מארס" נחשב תקני יותר מ"מרץ".

 

[slevinger]

נושא למחקר../images/Emo8.gif

באמת כל מי שלומד ערבית שם לב לזה, שווה לחקור את העניין, האם השמות האכדיים הללו נכנסו ישר לערבית או דרך העברית?

 

[python 4]

בקשר לחודשים הלועזיים

אני לא יודע בקשר למרס, אפריל, מאי ויוני (ינואר ופברואר הם תוספות מאוחרות יחסית) אבל יולי ואוגוסט נקראו במקור קווינטיליס (חודש חמישי) וסקסטיליס (חודש שישי) וזה מתאים להמשך ספירת החודשים (ספטמבר, אוקטובר וכו'). כך היה עד שהחליטו לקרוא לחודשים האלה על שם הקיסרים יוליוס ואוגוסטוס.

 

[b100]

מרחשון

אני מכיר את הסברך, אך יש מדרש על החודש, האומר, שהוא נקרא "מר" בגלל שאין בו אף חג. יש גם פספוס של שלב ראשוני יותר, בו היה " ירח שמן ". אחריו, כמובן היתה התחלפות בין יו"ד, ל-ו"ו.

 

[GIPSY]

נכון ואף אבשלום קור אישר זאת באחת

מתכניותיו לפני כשנתיים +- לערך.

 

[yaely2]

אישר את מה? כל כך הרבה דעות ../images/Emo13.gif

שלום לכולם, נהנית להיכנס לכאן ולשמוע דברי תורה. והנה בהודעה האחרונה כתוב שאבשלום קור (שהוא לדעתי בר סמכא) אישר זאת, את איזו גירסא אישר? בתודה יעלי

 

[TankMaster]

../images/Emo127.gif את גירסת hapax

ובשלב זה מדובר, ככל הנראה, בעובדה. לגירסת אבשלום קור כפי שתיאר בתוכניתו ובספרו המתעד אותה, מרחשוון הוא גלגול הגייה של "ורחושמן" - שפירושו ירח שמיני (ורח - שמן). מדוע שמיני ? כפי שצויין כבר, מאחר שבעבר נמנו החודשים החל מחודש ניסן, ולפי מניין זה - חשוון הינו החודש השמיני. וכיצד הפך "ורחושמן" ל"מרחשוון" ? בעקבות חילופי מ' ו-ו' - שנהגות שתיהן בשפתיים, והוצגו דוגמאות מקבילות נוספות. ולהדגשה - ח' במרחשוון שייכת לחלקה הראשון של המילה : "מרח" ו-"שוון" - ולא אחרת. ומרחשוון, איפוא, אינו אלא שיבוש של הצירוף שפירושו "החודש השמיני". TankMaster

 

[GIPSY]

../images/Emo127.gifאכן TankMaster לגירסת hapax היתה

כוונתי, תודה

 

[GIPSY]

ואגב גם את גירסתו של b100 אישר

אבשלום קור באותה התוכנית.

 

[TankMaster]

נכון

וזאת בהקשר להגייה שהונהגה בארם נהריים דווקא - "ירח שמן". בארמית : "ירח" - חודש. "שמן" - מלשון |דגש| "תמן" , ו-"תמניא" בארמית - שמונה. ומכאן : "ירח שמן" - החודש השמיני. ולעיון נוסף בסוגיה זו כמו גם בנושאים רבים ומעניינים אחרים : "הגיע זמן לשון" / אבשלום קור, הוצאת כינרת, 1994. הנושא שנידון כאן, מובא שם תחת הכותרת "לפי השפתיים מרחשוון איננו מר", בעמודים 46-47. קריאה מהנה. TankMaster