תודה, קצת הרגעת אותי.
אני חייב לציין שאתמול, בניגוד לימים האחרונים הייתי "שקט" בלילה, ישנתי המון בניגוד לימים הקודמים, מ9 וחצי עד 7 בבוקר. העניין שבניגוד לימים הקודמים החלטתי שאני אקח את הכדור בבוקר, ולא בלילה, ואולי מבחינה פסיכולוגית זה גרם לי לישון יותר בשקט. בימים הקודמים הייתי קם פתאום בלחץ באמצע הלילה.
אם אני יכול לפרט קצת, המצב של הדיכאון שלי התחיל ככה... בכל הסיפור הזה הייתה איזו בחורה שפגשתי שוב (אני מכיר אותה הרבה זמן, יותר מחצי שנה) והתחלתי להרגיש אליה דברים. בהתחלה "האשמתי" את המצב שלי בהקשר שלה. חשבתי עליה כמו על סם, שאני צריך את הסם הזה בשביל להירגע. בהתחלה הכל מבחינתי היה נראה טוב ויפה, עם ציפיות ופרפרים, אבל בתקופה של הכדורים זה הפך מבחינתי לדבר מלחיץ. הדימוי העצמי שלי ירד, התחלתי לחשוב שאין לי בכלל סיכוי איתה, ומי אני בכלל. מה שמבאס אותי, שבמקום שאני אשמח ושהיו לי ציפיות, אני מלא בייאוש ובחוסר ביטחון, בניגוד למה שקרה בהתחלה. אף פעם לא הייתי בדיכאון ממושך, תמיד קרו לי כל מינה דברים שגרמו לי לייאוש, ופשוט ברחתי מהם כי הרגשתי לחץ אדיר, ואחרי כמה ימים, או שעות נרגעתי (אבל חייתי בבריחה ובחוסר התמודדות). חוסר היכולת שלי להתמודד עם מצבי לחץ, הביא אותי לחשוב שאני צריך טיפול תרופתי, ואולי עכשיו שאני נמצא בלחץ בשתי חזיתות (בחורה וכדורים), אז אני מרגיש את אותם הרגשות, של רצון הבריחה שאני כל כך מכיר. הראש שלי ישר מקפיץ לי לראש מחשבות של להפסיק את הטיפול בכדורים, והפחד הזה שהכדורים לא יעזרו לי בכלל. אני תמיד פסימי בחיים. תמיד שקורה לי איזה משהו אני תמיד חושב בגישה שלילית שזה לא יצליח. תמיד שיש לי איזו התמודדות, אני מגיע עם ביטחון מופרז בהתחלה, ואז אחרי כמה זמן אני ישר מאבד את הביטחון שלי, בלי שום סיבה ריאלית באמת. היום למשל קמתי עם תחושה בבוקר שעכשיו יש לי "קהות רגשית", שפתאום כלום לא מעניין אותי, וזה רק בגלל הכדורים (שאני משתמש בהם שבועיים, וארבעה ימים ראשונים לקחתי חצי כדור). יש לי את הפחד הזה שאני לא יוכל לשאוף, לרצות, לשמוח ולהשיג דברים. אני רוצה לחזור ליהנות, ולהרגיש כמו שהרגשתי בהתחלה, שתהיה לי שאיפה עם הבחורה, שהדברים שעניינו אותי, יחזרו לעניין אותי. אפילו איבדתי את החשק לאכול ולקרוא. אני פתאום מפחד שאני אאבד את החשק מההנאה של החיים.
אני מקווה שתגיבו לי, כי זה באמת עוזר לדבר על זה, לשתף ולשמוע אחרים.
