עזרה בבקשה
שלום בנות.
הריון שני לאחר הפלה טבעית בשבוע 8,היום אני בשבוע 17 עם הריון שעד יום חמישי שעבר הייתי בטוחה שהוא תקין וטוב.(בן ההריונות יש הפרש של שלוש שנים)
יום חמישי שבוע שעבר עברתי סקירה מוקדמת ולצערי נתגלה לנו שיש חשד למום לבבי.היום הלכנו להתייעצות עם קרדיולוג והוא אישר שאכן קיים מום והוא אפילו מאוד קשה.המשמעות של המום שהעוברית המתוקה שיש לי בבטן לא תוכל לשרוד מחוצה לו ללא ניתוח חירום לאחר הלידה ולא ניתן לצפות כמה עוד ניתוחים תצטרך לעבור בהמשך ומה יהיה איכות חייה.
אני שבורה לרסיסים,כמובן שההמלצה המיידית של הרופא שבדק אותנו(מנהל קרדיולוגית ילדים בשניידר) היא לבצע הפסקת הריון.
אני חסרת אונים ולא מצליחה לחשוב בהגיון(איך אפשר לחשוב בהגיון אחרי דבר כזה) בעלי תומך בהפלה בלי בכלל להתבלבל ואני לא מסוגלת לחשוב על לעבור את זה שוב בטח בהליך של לידה שקטה. מרגישה שההחלטות שעלי להגיע אינן שפויות,מצד אחד מי אני שאחליט להמית את הקטנה שבבטן שלי מצד שני לא יכולה להמנע מהמחשבה כמה היא עלולה לסבול וכמה המצב יכול לשנות את היחסים ביני לבין בעלי ובכלל מה זה יצריך לשנות מבחינת כל החיים שלנו. אני בת 35 ואין דבר שאני רוצה יותר מלהיות אמא.
מרגישה אגואיסטית ומרגישה שכל החלטה תוביל לדברים שאני עלולה להתחרט עליהם.
לא עומדת בזה
שלום בנות.
הריון שני לאחר הפלה טבעית בשבוע 8,היום אני בשבוע 17 עם הריון שעד יום חמישי שעבר הייתי בטוחה שהוא תקין וטוב.(בן ההריונות יש הפרש של שלוש שנים)
יום חמישי שבוע שעבר עברתי סקירה מוקדמת ולצערי נתגלה לנו שיש חשד למום לבבי.היום הלכנו להתייעצות עם קרדיולוג והוא אישר שאכן קיים מום והוא אפילו מאוד קשה.המשמעות של המום שהעוברית המתוקה שיש לי בבטן לא תוכל לשרוד מחוצה לו ללא ניתוח חירום לאחר הלידה ולא ניתן לצפות כמה עוד ניתוחים תצטרך לעבור בהמשך ומה יהיה איכות חייה.
אני שבורה לרסיסים,כמובן שההמלצה המיידית של הרופא שבדק אותנו(מנהל קרדיולוגית ילדים בשניידר) היא לבצע הפסקת הריון.
אני חסרת אונים ולא מצליחה לחשוב בהגיון(איך אפשר לחשוב בהגיון אחרי דבר כזה) בעלי תומך בהפלה בלי בכלל להתבלבל ואני לא מסוגלת לחשוב על לעבור את זה שוב בטח בהליך של לידה שקטה. מרגישה שההחלטות שעלי להגיע אינן שפויות,מצד אחד מי אני שאחליט להמית את הקטנה שבבטן שלי מצד שני לא יכולה להמנע מהמחשבה כמה היא עלולה לסבול וכמה המצב יכול לשנות את היחסים ביני לבין בעלי ובכלל מה זה יצריך לשנות מבחינת כל החיים שלנו. אני בת 35 ואין דבר שאני רוצה יותר מלהיות אמא.
מרגישה אגואיסטית ומרגישה שכל החלטה תוביל לדברים שאני עלולה להתחרט עליהם.
לא עומדת בזה