עזרה בבקשה...

עזרה בבקשה...

אהלן חבר'ה!! ראית, אני רוצה לפתוח בעובדה שבה אני מתבייש, כן קראתם נכון מתבייש, גם אני מאבטח. אני עובד במוסדות חינוך והחברה שבה אני עובד משלמת שכר של 20 שקל לשעה. התשלום הוא באמת כזה, אבל לא יותר. מרגיזה אותי העובדה שהם לא משלמים נסיעות למרות שמדובר בסכום פעוט יחסית אך דין פרוטה כדין מאה, לא באתי לשמור על דור העתיד של המדינה בתור מחווה של רצון טוב, גם אני צריך להתפרנס וזה הדבר הזמין ביותר לי, במיוחד בתקופת הלימודים. המפקח בחברה אמר לי שמאחר ואני לא מקבל שכר מינימום אלא כמעט 2.5 שקל על כל שעה אני לא זכאי לתשלום נסיעות. הוא ביקש ממני ומכל שאר השומרים להראות לו את הסעיף בחוק שבו הוא חייב לשלם נסיעות גם אם השכר הוא מעל המינימום. חברה, אני כבר חסר אונים. אם יש עורכי דין או מי שנמצא בידיו החוק אנא פרסמו אותו בצירוף שמו המלא כדי שאוכל להוכיח שלא אני הדפסתי את ה"חוק". תודה מראש והחשוב מכל, תשמרו על עצמכם, אורי.
 

avi1976

New member
קיים צו הרחבה

בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה והנה הנוסח מחודש ינואר 2003: צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, ביום ו' בשבט התשס"ג (9 בינואר 2003) ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7002/2003, כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003) על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט - (1) עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם; (2) עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם. תוספת ההוראות המורחבות מס' הסעיף בהסכם 2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה יהיה עד 20.76 שקלים חדשים ליום עבודה. 3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המכסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. 4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. 5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו; האמור בסעיף זה הוא בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל. 6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל. 7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרותו. ב' באדר ב' התשס"ג (6 במרס 2003) זבולון אורלב שר העבודה והרווחה ילקוט הפרסומים 5167, התשס"ג
 
למעלה