עזרה? בבקשה?:///

lady d23

New member
עזרה? בבקשה?:///

אם בחודש שעבר היה לי רע בגלל הופעה, תחשבו מה זה עכשיו.. ערן הוא ידיד מאוד טוב שלי. וכבר חודש אנחנו מתחבטים בשאלה האם להיות יחד או לא, כי המרחק בינינו גדול.. היום הוא היה אצלי, אחרי שבוע וחצי שלא ראיתי אותו (אמא חושבת שזה יותר, היא לא יודעת שפגשתי אותו ביום שלישי שעבר.. היא לא הסכימה לי..:/), ואמר שהוא כן רוצה שנלך על זה. לפני שהגיע, אמא צעקה עלי. היא תהתה מה פתאום אני פוגשת אותו אחרי שאסרה עלי. היא לא יודעת למה, אבל היא לא אוהבת את הבחור. כל היום לא היינו בבית, כדי להתקל בה. בשלב מסויים כבר היינו חייבים לחזור. כמה אפשר להיות בחוץ..?:/ אמרתי לו שאמא לא אוהבת אותו. היא לא תתן לי לנסוע לראשל"צ, אליו או אל חברות אחרות, וכמה כבר אוכל להגיע לת"א.. לבוא אלי לא בא בחשבון כרגע, בעקבות מה שהלך פה בבוקר. לפני שהלך הוא נישק אותי. נשיקה מלאה בתשוקה, אהבה ועצב. כי לפני כן ביקשתי שלא נמשיך עם הנשיקות. זה סתם להפגע עוד, למשוך את זה עוד, וזה מיותר. הוא הסתכל עלי, ואחרי שעשיתי לא עם הראש הוא פשוט תפס אותי ונישק אותי. נשכבנו מחובקים, ואחרי כמה דקות לחש לי שזה לא פייר. ששלושה שבועות אני משגעת אותו בשאלה יחד או לא יחד (הייתה החלטה שלו, אני כן רציתי), ואחרי כל מה שנלחמנו עליו ואחרי כל מה שעברנו, וזה המון, אני מוותרת בגלל שטויות. כשהלך, חיבקתי אותו. "אני אוהבת אותך.." "כנראה שלא מספיק"... מה לעשות?|: אמא משגעת אותי. תראו על מה ויתרתי בגללה.. ואני כ"כ רציתי את זה.. כ"כ.. ואל תגידו לי לדבר איתה. היא אטומה. ולא מוכנה להקשיב..:/
 

NoFi M

New member
וואוו... ../images/Emo15.gif

תראי, אני לא ממש יודעת מה להגיד לך, אבל הרגשתי צורך להגיב.... כי גם לי קורה אותו דבר עם ידיד שלי (רק שאנחנו לא אוהבים אחד את השני.. בצורה כזאת.. רק ידידים) והוא גר רחוק ואמא שלי בקושי מרשה לי לראות אותו... כלומר, היא לא מרשה לי לישון אצלו והוא גר רחוק, אז זה אומר שאני גם לא יכולה לבוא אליו (כי אני לא יכולה לסוע ולחזור באותו יום...) לא משנה, זה לא לגמרי קשור.. . קיצר, הייתה לו חברה... שגם גרה רחוק... ואמא שלה גם לא ממש שמחה על זה (נראה לי..). לקח לה זמן להרשות לה לבוא אליו, והיא כל הזמן הגבילה אותה... היא יכלה לבוא רק פעם בחודשיים ולדבר בטלפון רק צי שעה ביום וכל מיני דברים כאלה.... בסוף המרחק עשה את שלו והם נפרדו... אבל לא, לא באתי להפחיד אותך שאולי גם לכם זה יקרה ואולי המרחק קשה מדי, באתי להגיד לך שאני יודעת שלמרות כל הכאב שהיה להם במערכת יחסים הזאת, הם ממש אהבו אחד את השני... ואולי זה לא המקום שלי להגיד, מנקודת מבט של מישהי שמסתכלת מהצד, אבל אני יודעתשהם ממש נהנו ביחד, ואני חושבת שזה היה שווה גם את הכאב... כי הם אהבו אתחד את השני... אז אני לא יודעת מה להגיד לך, כי אני לא מתיימרת לדעת הכל ולדעת מה יקרה ומה טוב בשבילכם או לא, אבל אני חושבת שחבל להפסיד את זה... כי הרי, גם אם תהיו ידידים, אתם תאהבו אחד את השני ותתגעגעו באותה מידה... אז למה להפסיד את זה? ולנתק את הקשר לגמרי זה ממש בזבוז לדעתי (למרות שממה שכתבת לא נראה לי שזה עלה אפילו...) מקווה שיהיה טוב, ומאחלת לך המון בהצלחה ו
!
 

lady d23

New member
תודה על החיבוק..

ו.. אמ..:/ זה לא שבקושי מותר לי לראות אותו.. אסור לי לראות אותו. המרחק לא משחק פה כלום|: אני בת"א גם ככה חצי מהחיים שלי, והוא גר בראשון.. יש לנו המון חברים משותפים שם, ויש לו עוד ידידה פה בזכרון (איפה שאני גרה), וההורים שלו גם ככה פעם בשבועיים פה.. הבעיה היא שהיא לא מרשה לי לראות אותו:/ וניסיתי לדבר איתה על זה הבוקר בדרך לבי"ס אבל היא צעקה עלי והשתיקה אותי:/
 

NoFi M

New member
..... ../images/Emo15.gif

אה... סורי, לא הבנתי אותך קודם... אם זה ככה אני תומכת בכל מה שאמרו פה עד עכשיו-אל תוותרי על זה בגללם... את צריכה לעשות מה שאת חושבת.... כמו שנפגשתם עכשיו בלי שהיא תדע ותסכים, אתם יכולים להמשיך להפגש... אני לא אומרת שזה בסדר, ואני בד"כ לא בעד לשקר להורים (ולי אישית גם אין אומץ לעשות את זה), אבל פה-האהבה מנצחת... ואני חושבת שבכל זאת תנסי לדבר איתה... בשקט, בלי צעקות, להסביר לה... ואם היא לא מקשיבה, את יכולה לכתוב לה מכתב ובו להסביר לה הכל... לנסות לא עולה כסף, וזה יכול לעזור... אם תמשיכי לנסות לדבר איתה ולגרום לה להבין (שוב, בלי צעקות) היא תבין שזה באמת חשוב לך ושאת באמת אוהבת אותו...
 

g i l i

New member
היי את...

אחרי שכבר דברנו על כל העניין הזה של אהבות... אני לא יודעת יותר מידי מה להגיד.. תראי אין כוח שיותר חזק מהאהב אפילו לא אמא... פשוט תגרמי לה להבין שאת לא מתכוונת לוותר כל כך מהר... חוצמזה שציינת שאת לא יודעת למה הוא לא אהוב על אמא שלך... תבדקי אתזה תוכיחי לה שהוא לא נורא כל כך כמו שהיא חושבת הוא לא נורא בכלל... והכי חשוב תוכיחי ל ו שאת כן אוהבת אותו הוא לא כל כך מבין.. וחוצמזה שאם זה חשוב לכם כל כך תסתובבו כמו שכבר עשיתם כדי להפגש בי שאמא תדע.. וגם אם היא צראה אתכם זה לא שהוא בבית שלה שהיא יכולה לסלק אותו.. אם יש דבר אחד שהמבוגרים וההורים שוכחים זה שהאהבה היא אחד הדברים היחידים שבאמת באמת חשבוים לנו כרגע.... סתם עוד נקודה למחשבה..
 

faith2

New member
ליידי../images/Emo24.gif

אם אמא לא נותנת אישור, למה שתפספסי אהבה? הורים יכולים להיות מאוד מגונננים, אבל בלי שנטעה בעצמנו איך נלמד מהחיים?
 

BabyGirl 17

New member
כמה מוכר...

אמא שלך מאוד הזכירה את ההורים שלי... מאז שאני יותר צעירה והתחלתי להביא בנים הבייתה הם פשוט לא חיבבו אף אחד! עכשיו שאני חושבת על זה, אני דיי מצדיקה אותם ושמחה שכך קרה... אבל אז? הייתי הכי מעוצבנת עליהם! היה לי חבר, אהבנו ופתאום בגללם אני צריכה לזרוק אותו?? לא קיבלתי את זה... אבל לא היה מה לעשות, זה נגבר אחרי זה בא עוד אחד, ושוב, כמו פזמון חוזר עם לא אהבו אותו, למה הם בכלל צריכים לאהוב אותו? אני זו שצריכה לאהוב אותו, לא הם!
ולא רצו שאני אהיה איתו... נפגשתי איתו בסתר לא מעט זמן, עד שגם זה נגמר... ועכשיו, אני מבינה אותם... אבל אני עדיין חושבת שזה בא מדאגת יתר והם מונעים ממני התנסויות וחוויות בחיים... אני חושבת שאת צריכה לדבר עם אמא שלך, להסביר לה שזה לא יכול ללכת ככה, היא צריכה לתת לזה הזדמנות, את לא הולכת להתחתן איתו ישר... אולי בכלל תנסו וזה לא יילך לכם? אבל לנסות צריך! תסבירי לה שזה חשוב לך, ואלה החיים שלך והיא צריכה לתת לך גם חופש וניסיון לעבור דברים בחיים, ואולי גם ללמוד מטעויות (שזה בטח מה שהיא חושבת שזה...) אבל לדבר איתה בלי עצבים, בלי צעקות, לשבת לשיחה שקטה ורגועה, אני יודעת שזה קשה... אבל תנסי
שיהיה בהצלחה!
 
למעלה