עזרה בדחיפות בעיות בין אם לבת(22)

עזרה בדחיפות בעיות בין אם לבת(22)../images/Emo53.gif

למערכת שלום רב אני בחורה בת 22 במשפחה חד הורית (אם בלבד) ללא אחים יש לי בעיה שמציקה לי במשך שנה מאז שיש לי חבר קבוע אמי לא מוכנה לקבל את העובדה שיש לי חבר ומוכנה ללכת על כל הקופה ז"א שהיא מוכנה להעיף אותי מהבית ובמשך כל היום היא נלחמת איתי והאמת שזה ממש מפחיד כבר אין לי לאן לפנות צריכה עזרה בדחיפות תודה
 

העקשנית

New member
אולי תנסו לתקופת מה../images/Emo4.gif

להפגש רק אצל החבר בבית, או במקומות ציבוריים, כדי שאמך תרגע קצת, ואז תנסי לנהל איתה שיחה בוגרת, ותבדקי מה בעצם מפריע לה. אם זה לגיטימי-נסי ללכת לקראתה. אולי ישנם דברים שאתם עושים שמפריעים לה ובגלל זה היא מתנהגת כך. מבחינה חוקית מותר לה להוציא אותך מהבית, אלא אם הבית רשום גם על שמך, אבל-מבחינה מוסרית-צריך לקרות משהו קיצוני כדי שדבר כזה יקרה. השאלה מה מפריע לה, האם את עוזרת, משתתפת בהוצאות, מפרנסת את עצמך, באה והולכת בשעות סבירות, האם הוא ישן אצלך-אולי זה לא מתאים לה וכו´. בגילך-יכולתם שניכם לעבוד ולשכור לכם דירה וכל הבעיות היו נפתרות. בהצלחה.
 
חמודה, את מוכנה לפרט?

האם זה קרה גם בעבר? למה היא לא מוכנה לקבל את החבר? תספרי לנו קצת עליו? האם היא חד הורית בגלל "פנצ´ר"? אולי הבעיה היא רק עם הרעיון שאתם ישינים יחד בביתה? על מה את למעשה נלחמת איתה? ויותר חשוב: איך? תני יותר מידע וננסה לסייע לך לעשות את הדבר הנכון ביותר בשבילך...
 
עזרה בדחיפות

העניין קרה רק לפני כ8 חודשים כשהתברר לה שיש לי חבר ומתחזק מיום ליום , היא טוענת שהיא נתנה לי כסף ללימודים(אוניברסיטה) ועוזרת לי כספית ואני לא הגעתי לגיל המתאים שיהיה לי חבר . את החבר היא לא מוכנה להכיר בשום פנים ואופן , הוא בן 26 חבר ממש מקסים אוהב ותומך חבל על הזמן. העניין הוא שהיא התגרשה כשנולדתי (לא הסתדרה כנראה - אני לא מכירה אותו וגם לא רוצה ) והיא קצת מאשימה אותי שבגללי היא לא נמצאת אם מישהו, שבעצם כשהייתי קטנה לא התנהגתי יפה לכל מי שהיא יצאה איתם. הוא ישן בביתו ואני בביתי כך שזה בכלל לא הבעיה , היא לא מעוניינת להכיר אותו בכלל כך שהוא לא מגיע אליי בכלל. עכשיו אני לומדת באוניברסיטה ועובדת במשרד , היא רכשה לי רכב כדי שאוכל להגיע ללימודים ולעבודה , אני מתחזקת אותו לבד(ביטוח,דלק....). היא לוקחת לי את המפתחות בכל בוקר ולא נותנת לי לישון בלילה , היא יושבת ומקבלת לחצים בחזה וכל הבלגן רק מתחיל . אפילו פעם אחת היא סטרה לי כך שהייתי המומה. אם אני העזוב את הבית היא תתאלף כל שני וחמישי ותלך לבית חולים ואני לא מוכנה לסבל הזה - היא חשובה לי ואני לא רוצה שיקרה לה כלום , לא מזמן היא קיבלה לחצים והלכה לבית חולים ואמרו לה שזה טרום התקף לב - ממש מפחיד אותי . היא טוענת שהיא תלך להורים שלו (זה כבר ממש פסיכותי) ואני לא ממש יודעת מה היא תגיד להם , לי יהיו רק בושות , איך אני הצליח להכנס אליהם לבית אחרי כל זה - יחשבו שיש לי אמא פסיכית.
 
דבר ראשון לעולם אבל לעולם

אל תזלזלי בכבוד אימך, ממש לעולם לא יום אחד תהיי גם את אמא ותביני את מה שאינך מבינה עכשו וחבל שתבכי ותצטערי (מניסיון אישי שלי ועכשו כבר אין לי אמא להעריך ולכבד ) חישבי טוב היכן את טועה ובמקום להתעסק "בבושות" שהיא עלולה לעשות לך תחשבי איפה את טועה ואולי מביישת אותה. הורים הם הורים ואמא זאת אמא, וכל מה שהם עושים הוא רק לטובתנו למרות שבגיל צעיר (ועד שיש לנו ילדים משלנו) איננו מבינים את זה גם אם נרצה מאוד.
 
בעקרון צודקת... אבל../images/Emo26.gif

את יודעת לפעמים גם ההורה מגזים בכוונות השליטה בחיי הילדים... ועוד שזה אחרי גיל הצבא... זה קצת בעייתי...
 
נשמע שאימא שלך מתקשה לשחרר אותך

אז יש תשובה אחת שממש יכולה להתאים: פני ביחד עם אימא שלך לסיוע של פסיכולוג/ית שעוסקים ב"טיפול זוגי" טיפול זוגי מטרתו לגשר בין שני צדדים שחייהם שזורים יחדיו. את ילדה גדולה בת 22 לאימא שלי היו בגילך כבר שתי בנות... אין ספק שזה סביר מאוד שיהיה לך חבר, והוא אפילו לא מבוגר מדי... לעומת זאת, אימא שלך היא "בעל המאה" ומשתמשת בזה כדי להיות גם "בעל הדיעה". את תמיד יכולה לשחרר את תלותך הכספית בה ובכך לנטל את התרוץ שלה לשליטה בחייך. העובדה שאת חוששת מתגובת אימך לעזיבתך את הבית, חשש שמשאיר אותך בבית ופוגע ביחסייך עם חברך, מספרת שאת מרוויחה לא פחות ממה שאת מפסידהאת נשארת "ה-סיבה" לחיי אימך... טיפול זוגי יכול לדעתי לגשר ולסייע לכן להיפרד מעט אבל... אם את רוצה כמה עיצות שאינן כרוכות בטיפול, הרי הן לפנייך: 1. בררי עם אימך למה לדעתה אל לא בגיל המתאים, ממה היא חוששת? סביר להניח שהיא בחרדה שמא תגמרי את חייך כמוה. 2. שאלי את אימך, אם בעידן זה של איידס וצרות אחרות עדיף היה אם היית יוצאת עם גבר אחר כל ערב... 3. הציעי לאימך לנצל את זה שאת כבר גדולה, ולהתחיל לעשות דברים למען עצמה: ללמוד, ללכת לחוג, לצאת לטיולים וכדומה. עודדי אותה למצוא לעצמה דרך להוריד מתחים: עיסוי, רפלקסולוגיה, פעילות גופנית, פרחי באך יכולים להיות כאן תרומה מדהימה (הקפידי שיכילו Red Chestnut) השאר השאירי למטפל מוסמך, שיאבחן מה בדיוק מקור הבעיה. בכל מקרה, את לא יכולה להציל את אימא שלך מעצמה. את יכולה לנסות לוותר על חייך אבל אז זה רק ילך ויחמיר... אם היא לא תרצה לטפל בעצמה, כל מה שנשאר לך לעשות זה לקחת את עצמאותך ולשלם את מחירה: לצאת מהבית ולוותר על טובות ההנאה הכספיות. אם אפשר, ומתאים - עברי לגור עם החבר, אם לא - שיכרי לך חדר במקום נוח וותרי על הרכב. מקשה על החיים? נכון, אבל אימא שלך חייבת לשחרר לכי לבקר, תתקשרי הרבה... תגידי לה שאת אוהבת אותה אבל אלו הם חייך... חיזרי והמליצי על עזרה חיצונית - עד שהיא תיקח אותה - איתך או בלעדייך, לפי בחירתה. חשוב שתביני מהיכן היא יוצאת כשהיא מגינה עליך יתר על המידה. היא אוהבת אותך, לא פחות - סביר להניח שיותר ממה שאת אוהבת אותה. בשם האהבה שלכן, את חייבת להשתחרר!!! לגבי בושות ועניינים - אין שום דבר מביש באימא אוהבת, גם אם אהבתה מוציאה ממנה התנהגות משונה
, היא פשוט אוהבת
עוד משהו: ניסית פעם שהחבר יבוא? אם לא, כדאי לנסות!!! אפילו במסווה של כמה חבר´ה שבאים לקפה. תזמיני את אימא להצטרף ותתחילו לפטפט על הא ועל דא, לצחוק, לספר בדיחות ועוד... שימי לב לתגובת אימך כלפי החבר שלך באווירה כזאת, לא מאיימת (זה כמובן יצליח הכי טוב אם אין לה מושג איך הוא נראה ואם בחבורה יהיה לפחות גבר אחד נוסף (רצוי שניים). גודל טוב של חבורה זה 5-6 חבר´ה אבל שלא יהיו כולם זוגות... החבר שלך אמור להשתלב בחבורה ולא להיות משוייך לך בכלל בכלל... תבדקי מה מתאים לך, ותנסי... תעדכני?
 
הסבר בבקשה../images/Emo70.gif

לפי הכרטיס האישי את/ה בן... בשם מוטי אתה כותב בעוד פורומים.... אז מה בדיוק????
 
למעלה