עזרה בדרך?
לקראת סוף ההופעה נעם רותם את שיר הנושא מהדיסק החדש שלו - "עזרה בדרך". הוא שר ואני האמנתי לו, לגמרי. לכל מילה שיצאה ממנו, אולי לא מהפה, אלה מהבטן, מעמוק בקרביים. לפני שההופעה התחילה דיברנו על המסחור של העצב בחיים שלך. "אז פתאום הוא כותב שיר על כל החרא שעבר עליו וכולם מתלהבים?" תהיתי, כי חום אנושי, אלבום הסולו הקודם של רותם, לא הצליח כל כך מסחרית או אחרת. "פשוט תקשיבי" אמר לי ידידי החכם גל. אז הקשבתי. אחרי השיר הראשון, "עולה ויורד", היו לי צמרמורות. שירים ערומים כל כך, בוטים כל כך. מעט מאוד מטאפורות שיכסו על האמת. נכון יש את השירים הקריפטים האלה, שהם כמו כתב חידה? אז נעם רותם לא כותב ככה. הוא כותב את המילים הכי מלוכלכות. כימותרפיה, פיגוע, סרטן, מוות. מילים שאתה מפחד להגיד בכל רם, הוא שר. רותם מלא אנרגיות על הבמה, למרות המסר הפסימי של השירים הוא מחייך. תערובת של מרירות, עצב וידיעה שצריך להמשיך הלאה. שחייבים מתישהו לחייך. אורן שץ פעם כתב פה בפורום על הופעה של נעם רותם והשווה אותה לדיאליזה - תהליך כואב ופולשני שבסופו הדם שלך מזוקק. עכשיו אני מבינה עד כמה ההשוואה הזאת היתה מדויקת. אני גם רוצה לכתוב משהו על ההופעה כי היא הייתה באמת טובה, מאוד טובה. אבל קצת קשה לי למצוא את המילים הנכונות, שלא ישמעו כמו קלישאות. מעל הכל, רותם הוא זמר מוכשר שכתב אלבום מלא בשירים מרגשים. הוא מופיע טוב, יש דיאלוג עם הקהל, אדם שפלן על הבס עושה עבודה מצוינת, ואתה יוצא משם עם פרצוף חצי עצוב חצי מחייך. הסיבה שאני עדיין כותבת את המילים המטופשות והריקות האלה היא כדי לנסות לשכנע אתכם, אתכן - תלכו. לכו להקשיב לנעם רותם שר. זה יעשה לכם טוב, בערך.
לקראת סוף ההופעה נעם רותם את שיר הנושא מהדיסק החדש שלו - "עזרה בדרך". הוא שר ואני האמנתי לו, לגמרי. לכל מילה שיצאה ממנו, אולי לא מהפה, אלה מהבטן, מעמוק בקרביים. לפני שההופעה התחילה דיברנו על המסחור של העצב בחיים שלך. "אז פתאום הוא כותב שיר על כל החרא שעבר עליו וכולם מתלהבים?" תהיתי, כי חום אנושי, אלבום הסולו הקודם של רותם, לא הצליח כל כך מסחרית או אחרת. "פשוט תקשיבי" אמר לי ידידי החכם גל. אז הקשבתי. אחרי השיר הראשון, "עולה ויורד", היו לי צמרמורות. שירים ערומים כל כך, בוטים כל כך. מעט מאוד מטאפורות שיכסו על האמת. נכון יש את השירים הקריפטים האלה, שהם כמו כתב חידה? אז נעם רותם לא כותב ככה. הוא כותב את המילים הכי מלוכלכות. כימותרפיה, פיגוע, סרטן, מוות. מילים שאתה מפחד להגיד בכל רם, הוא שר. רותם מלא אנרגיות על הבמה, למרות המסר הפסימי של השירים הוא מחייך. תערובת של מרירות, עצב וידיעה שצריך להמשיך הלאה. שחייבים מתישהו לחייך. אורן שץ פעם כתב פה בפורום על הופעה של נעם רותם והשווה אותה לדיאליזה - תהליך כואב ופולשני שבסופו הדם שלך מזוקק. עכשיו אני מבינה עד כמה ההשוואה הזאת היתה מדויקת. אני גם רוצה לכתוב משהו על ההופעה כי היא הייתה באמת טובה, מאוד טובה. אבל קצת קשה לי למצוא את המילים הנכונות, שלא ישמעו כמו קלישאות. מעל הכל, רותם הוא זמר מוכשר שכתב אלבום מלא בשירים מרגשים. הוא מופיע טוב, יש דיאלוג עם הקהל, אדם שפלן על הבס עושה עבודה מצוינת, ואתה יוצא משם עם פרצוף חצי עצוב חצי מחייך. הסיבה שאני עדיין כותבת את המילים המטופשות והריקות האלה היא כדי לנסות לשכנע אתכם, אתכן - תלכו. לכו להקשיב לנעם רותם שר. זה יעשה לכם טוב, בערך.