עזרה בהבנת שיר

[איתמר ש]

עזרה בהבנת שיר

להלן שיר של זלדה שאני קורא כבר עשרות פעמים ולא מצליח להבינו - דבר שלא קורה לי בדרך כלל עם השירים שלה. אודה לכם אם תעזרו לי להבין את השיר. הדמיון העליז כי לדמיון העליז יש מפתח סודי של בורים ועמי ארצות לפתוח דלתות שן של מדעים. והוא נכנס למגדליהם המעופפים, משוטט בתוך חושך שורץ נוסחאות, ושורק בתמהון שם כנער משולח.

 

[קסנדרה*]

איתמר אנסה , כי איני מכירה את השיר

איני מכירה את השיר, זו הפעם הראשונה שאני קוראת אותו. בעוונותי הרבים, רק לאחרונה התחלתי להתוודע אל זלדה. ככל שידוע לי היא כתבה שירה ריליגיוזית (דתית, הקשורה באמונה) ומשם ספגה את רעיונותיה במרבית יצירותיה. ואם אני מסתמכת על זה, בשיר הזה אין משום קשר ישיר לאמונה אך יש בו מעין "מליצה" על עולם המדעים ומגדל השן בו "מסתגרים" המדענים ומפרשים את הכתובים לא אחת בפרשנות המקוממת את אנשי הדת. לדוגמא: עשר מכות מצריים פורשו כך: דם - סחף, בוץ ששיווה למים גוון אדום. צפרדע - כתוצאה מהסחף הקשה, הצפרדעים ברחו אל היבשה. כינים - היות והמים לא התאימו לרחצה כי היו רווים בבוץ, לא נשמרו תנאי היגיינה ואנשים ננגעו בכינים. וכך הלאה.... מנקודת מוצא זו אנסה להסביר את אשר אני מצאתי ביצירה. כי לדמיון העליז יש מפתח סודי של בורים ועמי ארצות לפתוח דלתות שן של מדעים. * הדמיון העליז היא קלות הדעת המליצית עליה מרמזת הכותבת והיא מכנה אותו "מפתח סודי" של בורים ועמי ארצות, שהם המדענים (לדעתי) המנסים לפתוח את דלתות השן (במגדלי השן) של המדעים, בנסיונם לפרש את הנסים והנפלאות המיוחסים לבריאת העולם ועוד אחרים. והוא נכנס למגדליהם המעופפים, משוטט בתוך חושך שורץ נוסחאות, ושורק בתמהון שם כנער משולח. ** בחלק הזה מוסבר מה עושה הדמיון מהרגע שנכנס למגדל ע"י המפתח הסודי. אבל שים לב, היא מכנה אותם "מגדליהם המעופפים" אין היא מייחסת להם רצינות ושיקול דעת, יש בזה נימה של לגלגנות. היא ממשיכה ומתארת את שיטוטיו של הדמיון בתוך חושך שורץ נוסחאות, כלומר היא אינה מאמינה שיש להם הארה (כמקובל אצל אדם מאמין שמאמין שההארה וההנחייה באה לו מידי שמיים). והיא מסיימת שהדמיון שורק בתמהון כנער משולח - לדעתי כאן הכוונה או הרמיזה שאף הוא, הדמיון, מופתע מהנוסחאות אשר גילה שם בחושך. כלומר אינה בטוחה שהם עצמם בטוחים באשר הם מוצאים. שמעתי פעם הרצאה של רב שאמר כך: נכון, המדענים מוצאים פרוש לכל נס ותופעה שיד ה' הייתה בהם. אבל, כפי שהלא מאמינים מבקשים מאיתנו הוכחות שלכאורה אנחנו לא יכולים לספק, כי אנחנו נאחזים באמונה, הם לא פחות מאיתנו. אנחנו מאמינים בקב"ה ובתורה הכתובה שהיא מלים ואותיות אותם כתבו שליחיו ונביאיו של הקב"ה, הם מאמינים במספרים ואותיות וקוראים לזה הוכחה - במה הדבר שונה ? זו הפרשנות שלי ועל דעתי

קסנדרה

 

[פרח תרבותי]

בורים ועמי ארצות../images/Emo9.gif

קס - חייכתי כשקראתי את השיר. מעתה - לכבוד הוא לי להיות "בורי פשוט"! ועכשיו ברצינות - מסכימה עם הפרשנות באופן כללי, ורק השגותיי לגבי השיר: 1. נדמה לי שבהתחלה הכוונה היא שעמי הארצות הם בעלי המפתח - הוא הדמיון העליז, בעזרתו הם פותחים את דלתות השן של המדענים וכו... לדעתי, הכוונה היא (על פי השיר!) שהמדענים הם "יבשים" ו"רציניים" ולפעמים חסר להם דמיון עליז, שיש אותו למי שנחשבים כביכול לבורים ועמי ארצות, ולכן האחרונים יכולים לעתים לפענח את מה שהראשונים - לא. 2. אינני בטוחה שהכוונה היא רק ל"מאבק" בין אנשי המדע לדת. אלא, בכלל, איזה קיטרוג ובקורת על המקום המוגזם אולי שתפס המדע בעולם המודרני. דרך אגב, אחד הספרים שכתב ניטשה נקרא "המדע העליז". ניטשה, הנחשב בעיני רבים לפסטמודרניסט הראשון, הלך לעולמו ב- 1900. הוא עסק רבות במקומו של המדע ובמקומה של מציאות אובייקטיבית וביחס בין המציאות, האובייקטיבית כביכול, לבין פרשנותה. השיר של זלדה הזכיר לי את הרעיון הכללי שנבט שנים לפני זלדה - תחילת ההתפכחות מהעולם המודרני שבו המדע הוא חזות הכל.

 

[קסנדרה*]

טוב, הנה עוד זווית ראייה ../images/Emo9.gif

 

[אסתרליין]

../images/Emo8.gif

הנושא: הדמיון העליז שלנו... יש לו מפתח סודי השייך לבורים ועמי ארצות. הדמיון הוא נחלת הכלל הוא נתון לכולנו , כולל בורים ועמי ארצות לדמיון יש מפתח סודי כזה... הדמיון הוא אותו מפתח סודי שבאמצעותו ניתן לפתוח דלתות שן של מדעים (היצירתיות שבנו היא המקדמת תחומים אלה...והרי ידוע שרוב ההמצאות הגדולות מקורן בטעות...) והוא נכנס - כמובן הדמיון... למגדלי השן של האקדמיה (אי שם במרומים ...המעופפים) משוטט בחושך...החשיבה המתמטית שורצת נוסחאות , אך למעשה קיים שם חושך מוחלט, הכל תיאורטי , טכני , לוגי... הדמיון שלנו שורק שם בתוך החושך הזה כנער משולח... שיר הלל לדמיון האנושי. ליצירתיות משהו שמלהג לנוכח הרצינות התהומית של המדעים המדוייקים (שורצי נוסחאות) מלשון "שרצים"... ושריקת התמהון איכשהו מזכירה את ה"צדיק הכפרי"...בקודש הקדשים נער משולח... בחיוך, אסתרליין.