עזרה בהתלבטות
אני עובדת בהיי טק במשרה שעל הנייר נראית מושלמת אבל אני לא מרוצה ופשוט משתגעת! אני עובדת כמנהלת במשרה בכירה בחברה גדולה, מאוד מוערכת, בעלת תואר וידע רב בתחום. אני עובדת כעקרון 8 שעות ביום, עם גמישות בשעות, ומנהלים מאוד גמישים ומבינים. אני אם ל- 3, את האחרונה ילדתי לפני שנה. הייתי 7 חודשים בבית ובתקופה הזאת ראיתי כמה טוב להיות בבית ואיזה קשר מקסים יכול להיות לי עם הילדים: הייתי יותר סבלנית והכרתי את היום יום שלהם ולא הסתפקתי בלשמוע בקצרה (אם בכלל) מה קרה להם במהלך היום.הם ממש עברו שינוי לטובה בתקופה הזו. ואני גיליתי שאני בן אדם אחר בשעות אחר הצהרים כשאני לא עובדת. יש לציין שמאז ומעולם הייתי מאוד נמרצת, לא יכולה לשבת בבית יום שלם. תמיד מצאתי לעצמי איזה סידור בחוץ. גם כשהייתי בחופשת לידה מצאתי עיסוקים רבים ותחביבים, רובם מסביב לילדים, אבל לא רק. כעת, אני נוסעת כשעה לעבודה ועוד שעה ממנה, משועממת ממה שאני עושה, ומאז שחזרתי אחרי חופשת הלידה (5 חודשים) אני חושבת על שינוי: מלחלק כריכים בבוקר בבתים ועד השקעות נדלן מניבות. אני פשוט רוצה למצוא דרך להיות יותר בבית, בשביל כולם: הילדים, בעלי ובשבילי. אני מרגישה שהמצב הבריאותי שלי כבר לא כמו שהיה ואם אני אמשיך כך עוד 10 שנים הילדים יטפלו בי (ישיבה של יום שלם ופקקים ארוכים עושים את שלהם) הציעו לי תפקיד חדש, אתגרי ש"על הנייר" נשמע מבטיח שאין מה להסס להסכים לו, אך הבוס בפירוש אמר שאין מצב שאני יוצאת כל יום ב- 4 כמו היום כי התפקיד מחייב ואני אצטרך "לקחת את העבודה הביתה", לעבוד מהבית ולהשאר לישיבות עד מאוחר. מצד אחד, מה שאני עושה היום משעמם אותי והתפקיד החדש יכול להכניס לי קצת אדרנלין, אבל מצד שני, גם ככה אני סובלת מהפקקים, מהשעות הארוכות שלדעתי כבר עכשיו אני עובדת (למרות שבהיי טק 8 שעות זה מאוד נדיר), מעייפות תמידית ונקיפות מצפון על חוסר הסבלנות לילדים ולבעלי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו שאני לא אעבוד בכלל לתקופה ארוכה. אפשר שאני ארד במשכורת לתקופה מסויימת. מה לעשות?
אני עובדת בהיי טק במשרה שעל הנייר נראית מושלמת אבל אני לא מרוצה ופשוט משתגעת! אני עובדת כמנהלת במשרה בכירה בחברה גדולה, מאוד מוערכת, בעלת תואר וידע רב בתחום. אני עובדת כעקרון 8 שעות ביום, עם גמישות בשעות, ומנהלים מאוד גמישים ומבינים. אני אם ל- 3, את האחרונה ילדתי לפני שנה. הייתי 7 חודשים בבית ובתקופה הזאת ראיתי כמה טוב להיות בבית ואיזה קשר מקסים יכול להיות לי עם הילדים: הייתי יותר סבלנית והכרתי את היום יום שלהם ולא הסתפקתי בלשמוע בקצרה (אם בכלל) מה קרה להם במהלך היום.הם ממש עברו שינוי לטובה בתקופה הזו. ואני גיליתי שאני בן אדם אחר בשעות אחר הצהרים כשאני לא עובדת. יש לציין שמאז ומעולם הייתי מאוד נמרצת, לא יכולה לשבת בבית יום שלם. תמיד מצאתי לעצמי איזה סידור בחוץ. גם כשהייתי בחופשת לידה מצאתי עיסוקים רבים ותחביבים, רובם מסביב לילדים, אבל לא רק. כעת, אני נוסעת כשעה לעבודה ועוד שעה ממנה, משועממת ממה שאני עושה, ומאז שחזרתי אחרי חופשת הלידה (5 חודשים) אני חושבת על שינוי: מלחלק כריכים בבוקר בבתים ועד השקעות נדלן מניבות. אני פשוט רוצה למצוא דרך להיות יותר בבית, בשביל כולם: הילדים, בעלי ובשבילי. אני מרגישה שהמצב הבריאותי שלי כבר לא כמו שהיה ואם אני אמשיך כך עוד 10 שנים הילדים יטפלו בי (ישיבה של יום שלם ופקקים ארוכים עושים את שלהם) הציעו לי תפקיד חדש, אתגרי ש"על הנייר" נשמע מבטיח שאין מה להסס להסכים לו, אך הבוס בפירוש אמר שאין מצב שאני יוצאת כל יום ב- 4 כמו היום כי התפקיד מחייב ואני אצטרך "לקחת את העבודה הביתה", לעבוד מהבית ולהשאר לישיבות עד מאוחר. מצד אחד, מה שאני עושה היום משעמם אותי והתפקיד החדש יכול להכניס לי קצת אדרנלין, אבל מצד שני, גם ככה אני סובלת מהפקקים, מהשעות הארוכות שלדעתי כבר עכשיו אני עובדת (למרות שבהיי טק 8 שעות זה מאוד נדיר), מעייפות תמידית ונקיפות מצפון על חוסר הסבלנות לילדים ולבעלי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו שאני לא אעבוד בכלל לתקופה ארוכה. אפשר שאני ארד במשכורת לתקופה מסויימת. מה לעשות?