עזרה בלימודים-נקודות מחשבה.
לאחר כמה שנים של עבודה עם נערים בעלי לקויות שונות אני מנסה שוב ושוב להסתכל אחורה ולחשוב "במה בעצם אני עוזר לאותו תלמיד?" למה אני ולא למשל אחיו הגדול או השכנה ? הרי גם הם יודעים את אותו החומר שאני יודע? ישנם את הדברים המובנים שזה שיש לי אולי קצת יותר סבלנות וגם יותר מחוייבות למטרה. וברור גם , למרות שלא נעים להודות , אני מקבל כסף עבור משימה מסוימת ואני שואף לבצע אותה. אבל זה לא מה שעושה את ההבדל. לאחרונה שמתי לב שבהרבה תחומים ניכנס עניין ה"קואצ'נג" coaching או מה שניקרא מאמן אישי: המאמן האישי עוזר ומדריך את האדם להגיע למטרה שהוא הציב לעצמו. ופיתאום שמתי לב שזה בעצם מה ששאני עשיתי כל הזמן - רק לא הייתה לזה ה"כותרת" המתאימה. אני לא רק מלמד את החומר אני כל הזמן מנסה לברר את הסיבות למה הוא לא קלט את החומר ולעבוד על זה במקום לחזור שוב ושוב. אם תישאל מישהו כמה זה 25-17= והוא לא יודע , זה לא משנה אם תשאל אותו 10 פעמים את אותה שאלה או שתרים את הקול. אין לו בעיית שמיעה- הוא מסיבה מסויימת לא יודע. הרי במערכת החינוך כיום המטרות מאוד ברורות לתלמיד (הצלחה בבחינה) והתוצאות גם ברורות -ציונים. ברור שאני לא רואה את זה כמטרות העיקריות אבל לתלמיד ולמערכת יותר קל להציג את זה כך. ישנה לפי דעתי בעייה בהגדרת המטרות, למה הכוונה? הייתה לי תלמידה שלא ידעה את החומר אבל עברה את כל המבחנים. פעם אחת שאלתי אותה ככה שלא לציטוט - הרי אני יודע שאת לא יודעת את החומר איך את עוברת ? היא אמרה לי שהיא פשוט מעתיקה. לשיטתה זה הדבר הכי נכון לעשות : כי המורים וההורים רק רוצים ציונים- אז הינה היא משיגה ציונים ויש "שקט תעשייתי".
לאחר כמה שנים של עבודה עם נערים בעלי לקויות שונות אני מנסה שוב ושוב להסתכל אחורה ולחשוב "במה בעצם אני עוזר לאותו תלמיד?" למה אני ולא למשל אחיו הגדול או השכנה ? הרי גם הם יודעים את אותו החומר שאני יודע? ישנם את הדברים המובנים שזה שיש לי אולי קצת יותר סבלנות וגם יותר מחוייבות למטרה. וברור גם , למרות שלא נעים להודות , אני מקבל כסף עבור משימה מסוימת ואני שואף לבצע אותה. אבל זה לא מה שעושה את ההבדל. לאחרונה שמתי לב שבהרבה תחומים ניכנס עניין ה"קואצ'נג" coaching או מה שניקרא מאמן אישי: המאמן האישי עוזר ומדריך את האדם להגיע למטרה שהוא הציב לעצמו. ופיתאום שמתי לב שזה בעצם מה ששאני עשיתי כל הזמן - רק לא הייתה לזה ה"כותרת" המתאימה. אני לא רק מלמד את החומר אני כל הזמן מנסה לברר את הסיבות למה הוא לא קלט את החומר ולעבוד על זה במקום לחזור שוב ושוב. אם תישאל מישהו כמה זה 25-17= והוא לא יודע , זה לא משנה אם תשאל אותו 10 פעמים את אותה שאלה או שתרים את הקול. אין לו בעיית שמיעה- הוא מסיבה מסויימת לא יודע. הרי במערכת החינוך כיום המטרות מאוד ברורות לתלמיד (הצלחה בבחינה) והתוצאות גם ברורות -ציונים. ברור שאני לא רואה את זה כמטרות העיקריות אבל לתלמיד ולמערכת יותר קל להציג את זה כך. ישנה לפי דעתי בעייה בהגדרת המטרות, למה הכוונה? הייתה לי תלמידה שלא ידעה את החומר אבל עברה את כל המבחנים. פעם אחת שאלתי אותה ככה שלא לציטוט - הרי אני יודע שאת לא יודעת את החומר איך את עוברת ? היא אמרה לי שהיא פשוט מעתיקה. לשיטתה זה הדבר הכי נכון לעשות : כי המורים וההורים רק רוצים ציונים- אז הינה היא משיגה ציונים ויש "שקט תעשייתי".