עזרה במחקר - שאלה אחת, עזרה גדולה

[daniellashid]

עזרה במחקר - שאלה אחת, עזרה גדולה

אשמח מאוד לעזרתכם במילוי שאלון לעבודת התיזה שלי. השאלון כולל שאלה אחת בלבד ולוקח פחות מדקה. השאלוןנמצא באתר http://qtrial.qualtrics.com/SE/?SID=SV_01TyZZiD6YOakcc&SVID=Prod המון תודה דניאלה

 

[LastFlowers]

שאלה לי

במה מועילה לך שאלה אחת ועוד מסוג שחור או לבן? אני שואלת בתור אחת שענתה על השאלה (להחזיר בוודאות, ועשיתי זאת הרבה מאד פעמים). הרי בהחלט העניין עשוי להיות תלוי בסכום, בזמן בו האדם שם לב לכמות העודף שקיבל, במצב באוטובוס (אם הספיקו לעלות הרבה אנשים שחוסמים את המעבר, מה הסיכוי שאקום כדי להגיע עד לנהג ועוד לאבד את המושב שלי?) ואפילו במצב רוח שלי באותו רגע (ובדרך כלל אין לי מצב רוח טוב ככל שהעניין נוגע לאוטובוסים "הדייקניים" שלנו). באמת מעניין אותי לדעת מה ניתן להסיק משאלה אחת כזאת, או שמא מדובר בשאלת השלמה או משהו כזה.

 

[22ק ו ס ם]

זה בדיוק מה שאני חשבתי כשקראתי את זה

איך זה מתקשר לאיזו שהיא תאוריה ואיך השאלה הבודדת יכולה לבדוק אותה?

 

[Unicorn98]

אני יכול רק לנחש

שמדובר באיזושהי נגיעה לתיאוריית ה-framing או הטיות קוגניטיביות אחרות בשיפוט. לדעתי השאלה הבודדת עשויה להיות חלק ממערך שבודק השוואה בין נבדקית של פרופורציות בתשובות.

 

[22ק ו ס ם]

אין לו שום בעייה עם השאלה הספציפית

ואני מכיר דוגמאות דומות. השאלה שלי היא איך אפשר על סמך שאלה בודדת להגיע לאיזה שהן מסקנות? הרי מלבד גיל ומין לא ידוע שום דבר על העונים וזה נראה לי פשוט קצת תלוש.

 

[Unicorn98]

אני פחות מכיר את התחום של הטיות קוגניטיביות,

אבל לדעתי אם משתמשים נכון בפרדיגמות, אפשר להראות שפרופורציות העונים על השאלה תלוי בניסוח שלה, מעבר לגיל ולמין, וזה כבר התקדמות. מעבר לזה - אני לא מכיר הרבה מחקרים של שאלה אחת (למרות שלמשל פרופ' מיה בר-הילל עושה הרבה כאלה).

 

[חסה100]

אם תעשה את זה מעבר להרבה נבדקים

תקבל משהו מהותי ופחות מוטה מבחינת כל הדברים שהזכרת. תיאוריות שלמות נבנו על מספר מאוד מועט של שאלות כדוגמת זו שהוצגה בפניך עכשיו(חלק מהתאוריות אף זכו בפרס נובל).

 

[LastFlowers]

לא הבנתי

מה זאת אומרת "פחות מוטה"? לפי איך שהשאלה הזאת בנויה רוב השואלים יענו 'כן', כלומר יחזירו את הכסף. הרי אם סוקר ישאל אותך שאלה כזאת גם התשובה שלך תהיה 'כן', אפילו אם יש לך הסתייגויות לגיטימיות ולא לגיטימיות. למה? פשוט. אף אחד לא רוצה להיתפס כרמאי או כמישהו שעושה מעשים לא מוסריים בין אם הוא סתם מחליט שלא להחזיר את הכסף, אם הוא מלבין כספים או בין אם הוא עושק ניצולי שואה.

 

[22ק ו ס ם]

אני לחלוטין חולק על דעתך

קודם כל אני אשמח לשמוע אלו תיאוריות זכו בפרס נובל על סמך מחקרים דומים לאלוץ דבר שני, זה שאנשים בונים תיאוריות על סמך משהו לא אומר שהתיאוריות הללו טובות/תקפות/רצויות וכו'. אני אשאל אותך: איזו תאוריה בדיוק השאלה הזו אמורה לאשש ואיך את בודקת שבאמת השאלה הספציפית הזו בודקת את התאוריה הזו ושוללת הסברים חלופיים?

 

[חסה100]

תקרא מאמרים בקבלת החלטות

ותראה שבסה"כ משתמשים בפרדיגמה לא כל כך שונה. גם כהנמן וטברסקי השתמשו בשאלות באותו הסגנון(בחלק מן המקרים) ופשוט בדקו את התשובה מעבר להרבה נבדקים. אתה רוצה שאני אתחיל לדבר על הבעיות המדעיות של שיטות המחקר בפסיכולוגיה אבולוציונית שגורמות לכך שהיא מנודה כמעט מכל המחלקות לפסיכולוגיה בעולם?! לכל אסכולה בפסיכולוגיה יש גישה מעט שונה למחקר, וכמובן לכל שלכל אחת מהן יש חסרונות ויתרונות.

 

[22ק ו ס ם]

נו באמת, התקפות אישיות באמת ישכנעו מישהו?

אם את רוצה לדבר על שיטות מחקר בפסיכולוגיה אבולוציונית ממש אין לי בעייה. את מוזמנת לפתוח פוסט פה או בפורום פסיכולוגיה (וזה עוד מעבר לקביעה השטחית והלא נכונה שלך על נידוי כביכול שנובעת מחוסר ידע). את גם ממהרת להסיק מסקנות עליי בלי להכיר אותי. אני דווקא מכיר מצוין מחקרים בקבלת החלטות ואין לי בעייה איתם. יש לי בעייה ספציפית אם השאלה ששאלת ולהשוות אותה לטברסקי וכנהמן זו בדיחה בעיניי. את יכולה להראות לי מחקר שלהם שבדק שאלה אחת בלבד וממנו הגיעו לתובנות מרחיקות לכת? זה שהם שאלו שאלות דומות לא קשור למה ששאלתי. שאלתי בסך הכל שאלה מאוד פשוטה: איך אפשר להגיע לאיזו שהן מסקנות על סמך שאלה בודדה ואיזו תיאוריה עומדת מאחורי זה. אם את לא מעוניינת לא מעוניינת זה בסדר אבל לירות לכל הכיוונים לא ממש עוזר.

 

[חסה100]

אתה חושב שהיא בונה פה מחקר על שאלה אחת?!

די ברור שזו שאלה אחת מתוך כמה שאלות בודדות שיגיעו בזמנים שונים. מה שרציתי להגיד על כהנמן וטברסקי זה שגם הם שאלו מספר מועט של שאלות בכדי לגלות את הסטיות מרציונליות.למרבה הפלא מכל שאלה בודדת הם הגיעו למסקנות מרחיקות לכת שלאחר מכן הביאו אותן לפתח את הpt ולבסוף את הcpt. עוד דוגמא, מעבר לכהנמן וטברסקי, ששאלה אחת הביאה להתפתחות תיאורטית מרחיקת לכת זה פרדוקס סנט פטרסבורג שהביא לבסוף לרעיון של תיאוריית תוחלת התועלת. גם כאן מדובר על שאלה אחת שהוצגה לנשאלים והפריכה את תיאוריית תוחלת הרווח. ואני עומד מאחורי טענתי שפסיכולוגיה אבולוציונית זה לא בדיוק להיט, בלשון המעטה, בתחום הפסיכולוגיה המחקרית(מתוך הכרות עמוקה עם האקדמיה). אבל לא נכנס לזה, כי כמו שאתה יודע בפסיכולוגיה כל אסכולה לא כל כך מסתדרת עם האחרות.

 

[22ק ו ס ם]

לא

אבל החלק הזה של המחקר הוא שאלה בודדת. גם אם יש שאלות אחרות, ברגע שמדובר במשתתפים אחרים זה כבר בעייתי, במיוחד כשאין לה מושג מי האנשים שעלו על השאלה הבודדה הזו. בכל הדוגמאות שנתת השאלה היא כמובן המרכז אבל היא לבדה חסרת משמעות. רק כשמקשרים אותה לדברים אחרים (כולל מאפיינים של העונים) אפשר להגיע לתובנות כלשהן. מעבר לכך, פרדוקס סנט פטרסבורג וגם רבות מהשאלות במחקרים של טברסקי וכנהמן עוסקות בהסתברות כשיש תשובה אחת נכונה. השאלה כאן היא שאלה על עמדה מסוימת ואי אפשר להשתחרר מהרושם שלרצייה חברתית והשפעות חיצוניות אחרות ממלאות תפקיד מרכזי. מה שאת אומרת על פסיכולוגיה אבולוציונית היא שטות מוחלטת בעיניי והעובדה שאת אומרת את זה בבטחון כל כך מוחלט מצד אחד, אבל פוטרת את הדיון כמשהו שכביכול קשור לדיסיפלינות אחרות רק מראה לי שאת כנראה לא מכירה את התחום בצורה מעמיקה. אני דווקא אשמח להתדיין על הנושא אם את מעוניינת בזה ואת גם מוזמנת לקרוא בבלוג שלי כי כתבתי על כך באופן ספציפי.

 

[22ק ו ס ם]

ואגב, ספציפית למה שאמרת

איך בדיוק מספר גדול של נבדקים פועל נגד הטייה במקרה הזה? הרי גם אם יהיו לך אלף נבדקים, את לא יודעת עליהם שום דבר!

 

[להפתעתך]

בכל שנותיי הבוגרות אני החזרתי אבל אני יכול

לנחש שהתזה הזאת היא בתחום הפסיכולוגיה החברתית, בהשראה של תורת המשחקים. אם הנהג מחזיר לך עודף של 20 ש"ח משטר שאתה זיהית כשטר של 50 ש"ח אתה יכול להניח שלמעשה היה לך שטר של מאה ש"ח ביד ושאם תחזיר לו את העודף והוא לא מספיק הגון בעצמו או שהוא שכח אז אתה בעצם תפסיד ואז זה מתקשר לשאלה האם כדאי להתנהג ככה או לא. רק שגם אם הניחוש שלי נכון באיזשהוא אופן עדיין קשה לי להבין איך בוחנים השערה כזאת בשאלה אחת שלא מתייחסת לרציונאל שמאחורי התשובה,אבל אם זאת תזה אז כנראה שיש בסיס מאחוריה.

 

[להפתעתך]

עודף של 80 ש"ח, סליחה

ומחיר הנסיעה הוא 20 ש"ח.

 

[daniellashid]

קודם כל תודה לכל המשיבים והערותיכם

המחקר שלי הוא אכן בתחום הפסיכולוגיה החברתית. ניסוי זה הוא ניסוי מקדים שבא לבחון סיטואציות שבהן אוכל להשתמש בניסוי עתידי. לשאלה היו ווריאציות שונות והמטרה היתה להשוות ביניהן. בקשר לדיון הכללי שנפתח כאן - אני חושבת שיש הבדל בין לעשות ניסוי על סמך סיטואציה אחת לבין למדוד את המשתנה התלוי על ידי שאלה אחת (במחקר זה היה את שניהם אבל השאלה היא אחרת). בקשר לסוגיה הראשונה - אכן יש לא מעט מחקרים שעושים השוואה בין תנאים שונים בהתייחס לסיטואציה אחת. כמובן שאין משמעות במקרה זה לתשובה האבסולוטית, אלא לפער שיש בין התנאים השונים. ההנחה היא שהמשתנה אותו אני בודקת ישפיע על המשתנה התלוי באותו האופן בסיטואציות שונות, אך יש לתת את הדעת על יכולת ההכללה במקרים אלו.בנוגע לסוגיה השניה - מדדים שמורכבים ממספר שאלות יהיו בדרך כלל עם מהימנות גדולה יותר. מאחר והמיהמנות גם קשורה באופן חיובי למספר הנבדקים, אם נקח הרבה נבדקים נוכל לפצות במידה מסוימת על השימוש בשאלה אחת.כמובן שאם היו הרבה סיטואציות אז גם המשתנה התלוי היה מורכב מהרבה שאלות וזה היה לכן בעייתי פחות בשני המובנים. שוב תודה לכולם דניאלה