עזרה במציאת מסגרת חינוכית /מקצועית לנער שעולה לכיתה יא

עזרה במציאת מסגרת חינוכית /מקצועית לנער שעולה לכיתה יא

שלום לכולם,
בני אובחן על הספקטרום בגיל 13 , הוא בתפקוג גבוה והצליח לעקוף את כל הקשיים שלו מהלך הבית -ספר היסודי. מגיל החטיבה מתנדנד בין מסגרות .
המסגרת האחרונה היתה בתיכון רגיל כיתה בגרותית אך קטנה שנקראת אומץ. מדגישה שהוא ביקש לעבור למסגרת זו מהחינוך המיוחד שם הושם ביוזמתנו ההורים. בקצרה הנער עשה רושם שהשתלב במחצית הראשונה אך בשניה צפו הקשיים : רמת החרדות עלתה עד כדי כך שלא הצליח לצאת מהאוטו ולהתמודד עם המציאות החברתית של בית-הספר. גם רמת האובססיות עלתה הרגשתי שהוא הולך לאיבוד ולכן נשאר בבית יידעתי את בית-הספר במצבו וחתמתי על תצהיר שנשאר בבית באחראיות הוריו. הבן שלי מיוזמתו בא ואמר לי שהוא מאושר מאז עזיבתו את בית -הספר. רמת החרדות פחתה מאוד הוא הפך נינוח יותר כלפי בני הבית עד כדי כך כשהוא פוגע מילולית באחד מבני הבית ניגש מיוזמתו !! ומבקש סליחה . כך גם עם אחיו הקטן ממנו בשלוש שנים לאחר שהציק לו והשפיל אותו היה מוכן לעשות הכל על מנת לזכות בסליחתו . ואכן זכה לאחר תחנונים.....רמת האבססיות ירדה , כך גם ההתעסקות עם המזון בריא /לא בריא. הוא מרשה לעצמו להשתחרר גם בתחום זה. גם כלפי החוץ ניכר שבטחונו העצמי עלה והוא מתקשר טוב יותר. כיום מתארח אצלנו בן -דודו והוא מסתדר עימו מצויין .....לשינוי כזה לא ציפתי אך אין לא תוכניות להמשך דרכו חוסר ההתמדה שלו במסגרת כלשהי מדאיגה מאוד ,הרי לא יוכל להשאר לנצח בבית.....לאחרונה העלה את הנושא של בית ספר לבישול היות שמאוד אוהב את התחום ומבין בו מאוד הייתי מגדירה אותו כאנין-טעם. האם אתם מכירים מסגרת כזו של בית ספר לבישול שתכיל אותו? או אולי מסגרת אחרת שבה יתמיד?
תודה
 

schlomitsmile

Member
מנהל
שלום לך

הוא רק בן 17, קצת מוקדם לדאוג לנצח, לא?

נהדר שהוא יודע לבטא מה הוא צריך, בכלל לא מובן מאליו,
ונהדר גם שאתם מקשיבים לו ותומכים בו

הרבה פעמים קורה שבנאדם צריך כאילו להתכנס בתוך המקום הבטוח שלו
כדי להתחבר מחדש למעיין כוחותיו ואז לזרום החוצה.
המקום הבטוח יכול להיות הבית, יכול להיות פעילות או התנהלות מסויימת
או כל דבר אחר שגורם לבנאדם להרגיש בטוח, רגוע, מוגן ומשוחרר.
הורים כמובן דואגים לבנם/בתם וחוששים מאד,
אבל אם הם מצליחים כמוכם לשחרר, לזרוק את הסטופר,
לתת לילד לצמוח בקצב הנכון לו
(וכשמדובר בא"ס, לא ממש מפתיע שזה לא הקצב של בני גילו הנ"טים),
הם מחזקים אותו ומאפשרים לו למצוא את אותו מעיין כוחות שלו
שייתן לו נוזל-חיים כל חייו.
גם אצל הבנים שלי היו תהליכים דומים.

לעניות דעתי, לא בהכרח רצוי למהר לחפש מסגרת.
יכול להיות שהוא צריך זמן כדי להבנות מבפנים, להבשיל.
אפשר בהחלט ללמוד ולעסוק בתחום העניין שלו,
גם בלי מסגרת של ממש.
למשל- יש כלמיני קורסים לבישול,
שמעתי פעם על איזה שף שיש לו לב ועניין מיוחד
בעבודה עם בני נוער שלא הסתדרו במסגרות רגילות,
לא בטוחה אבל אולי זה זה (השני ברשימה שם) -
http://www.foodsteps.co.il/chef.aspx?pid=31
בכל מקרה, יש בטח יותר מאחד

אפשר גם להתחיל מאיזושהי סדנה לבישול, זה אולי פחות מלחיץ מבי"ס לבישול
כי זה קצר מועד, פחות "מסגרת".
ואחריה, אם וכאשר יתאים לו, עוד אחת.
אפשר גם ללמוד בבית לא רק בישול-נטו, אלא גם דברים ששייכים לרקע והעמקה
כגון תזונה, כימיה של המזון, ההיבט התרבותי (תרבות האוכל ביפן, צרפת, אתיופיה וכו').
בקיצור- יש שלל כיווני צמיחה אפשריים עבורו, לא בהכרח מסגרת היא הדבר כרגע.
 
לא עדיף בית ספר אקסטרני במצב כזה?

אם מצאת משהו שאת יודעת שהוא עושה לו טוב, ושאר המסגרות עושות לו רע - אולי כדאי לשמר את המצב? לא חבל להסתכן?
ובמקביל למצוא חוג או שניים כדי שבכל זאת ייצא מהבית. או התנדבות כלשהי.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
בי"ס אקסטרני זה בי"ס, לא פחות מלחיץ מכל בי"ס אחר
הן מבחינת הדרישות הלימודיות והן מבחינת הסביבה החברתית, החושית וכו'
זה מתאים למי שהמטרה שלו היא תעודת בגרות
והמסגרת הבית-ספרית לא מלחיצה ומכשילה אותו.
&nbsp
מי שרוצה בגרות ולא מתאים לו בבי"ס,
יכול ללמוד בלמידה מקוונת ולהבחן כתלמיד אקסטרני.
ומי שלא רוצה תעודת בגרות, גם בסדר

יחפש את הכיוון שלו לא בתחום האקדמי.
 

גורג42

New member
לא רק באו"פ. באוניברסיטה העברית יש תכנית לגילאי 30+...

...שמאפשרת להירשם לתואר ראשון בלי בגרות. הם כן דורשים פסיכומטרי (בניגוד לאו"פ) אבל לא בגרות. יש גם מסלול הפוך: מסלול שדורש תעודת בגרות אבל לא דורש פסיכומטרי.

בקיצור, יש לא מעט אופציות.

רק כדי לזכור שגם אם "מדלגים" על השלב של בגרויות, לימודים אקדמיים זה דבר מלחיץ בפני עצמו. מבחינה אקדמית נטו, תואר ראשון זה עניין הרבה יותר מלחיץ ועמוס מלימודים לבגרות.

מה שכן, אוניברסיטה מלחיץ פחות מבחינה חברתית (בעיקר באוניברסיטה הפתוחה, שבה אפשר עקרונית לעשות תואר בלי כמעט לצאת מהבית). וכמובן שאם מדובר בתחום שבו אתה חזק במיוחד, אז זה יהיה קל יותר עבורך - באופן אישי - להסתדר עם העומס.

אני, למשל, עשיתי תואר בפיזיקה לפני שהיתה לי תעודת בגרות (אחר-כך השלמתי גם בגרות, סתם בשביל להוכיח לעצמי שאני יכול). בחרתי ככה, מפני שבשבילי פיזיקה של אוניברסיטה זה יותר קל מלנסח תשובות בבגרות בהיסטוריה (למשל).
 

kagome10

New member
כל בתי הספר האקסטרניים הם בתי ספר של ממש?

זה לא שאלה רטורית, אני באמת לא יודעת. יצא לי לשמוע (בתור שמועה) שלא.
 
תודה רבה

תודה רבה לך על התגובות מאירות המחשבה.
בזכותך ובזכות כותבים נוספים בפורום אני מתחילה להבין את הבן שלי
יותר טוב , ולהבין מה היו הטעויות שלי בעבר לאחר שהלכתי בעיוורון מוחלט אחר
הנחיות של אנשי מקצוע שבאמת לא מבינים את א"ס לחלוטין.פתאום נזכרתי באחת השיחות הקשות עם מנהלת בית ספרו שהטיחה בי את האשמה שאינו מטופל תרופתית ולכן לא מאוזן....."תצאי לו תרופה והכל יהיה בסדר.." ואני אמרתי לה בתגובה שתרופות מסוג זה אינן כמו אנטיביוטיקה ....זה עניין של ניסוי וטעיה /תהיה ולא בטוח שהתרופות הן המזור לבעיותיו ....כיום מבינה יותר ,לומדת יותר ויודעת שמה שאני יודעת זה קצה הקרחון , מאמינה שיהיו גילויים נוספים שיפתיעו את כולנו....ושוב תודה רבה רבה
 

schlomitsmile

Member
מנהל
"מאמינה שיהיו גילויים נוספים שיפתיעו את כולנו"-משפט נהדר

מתארת לעצמי שהראיה הזאת נותנת כח גם לך וגם לבנך
ובאופן זה גם יוצרת את מרחב הנשימה וההתנסות המאפשר לבנך את אותם "גילויים"

&nbsp
כייף לשמוע שהפורום תורם לך וכך גם לבנך

&nbsp
אותה גברת-מנהלת חרגה מסמכותה באופן חמור, שמצדיק הליכים מנהליים.
רק לרופא/ה מותר להמליץ על טיפול תרופתי, וגם אז, ללא הפעלת לחץ.
&nbsp
 
כתת תקשורת בתיכון

ובאותו עניין, האם ידוע למישהו אילו נערים לומדים בכיתת תקשורת בתיכון? כלומר, באיזה תפקוד הם.
מישהו מכיר כיתת תקשורת בתיכונים בראשלצ?
 
למעלה