מה שעשינו פעם (פיש טל ואני) היה...
יציאה ממסילת ציון, סיבובון (לא ממש הכרחי וגם לא ממש מרטיט אבל טוב לחימום, במיוחד בעונת הקור) סביב מסילת ציון בכיוון השעון, חציית מחלף שער הגיא למבוא "דרך שבע", טיפוס ב"דרך שבע" עד המסרק וגלישה ב-9344 סביב הר כרמילה בירידה ארוכה ומהירה מאד חזרה עד טיפה דרומית למסילת ציון. זה היה מין אימון בוקר כזה ולקח פחות משעתיים למיטב זכרוני. לשאלתך בעניין "דרך שבע": "קשה" זו הגדרה סובייקטיבית, אבל זו אכן עליה שהולכת ונהיית תלולה יותר ככל שמטפסים. בהתחלה זו דרך כורכר כבושה היטב, אח"כ קצת מחורצת (והגשמים בטח הוסיפו לזה קישוטים) ובסוף תלולה ומעט דרדרתית. אבל לא משהו קשה מנשוא ובטח שלא טכני. פלטה קטנה מלפנים, דיווש עקבי ועגול, נשימות עמוקות, הורדת דופק והכל עובר בשלום. אז, למיטב זכרוני, נכנעתי ונעצרתי לכמה שניות קצת לפני הסוף עקב קוצר נשימה ודופק גבוה, אבל המשכתי לרכב עד הסוף. היום אני מאמין שאצלח את העליה הזו ברציפות ובלי טראומות מיוחדות.