מנסה לעזור../images/Emo26.gif
לפי השאלה שלך, הדעות חלוקות לגבי התשובה, ואכן התשובה שלי היא חלקית. זו פרשנות שנתתי אני לטקסט. ניתן לגרוע ממנה ולהוסיף לה - "מכל מלמדי השכלתי"... בקשר לנושא הנאום - תסתכל בסדר הדברים איוב אליפז תשובת איוב לאליפז בלדד תשובת איוב לבלדד צופר תשובת איוב לצופר (פונה לשלושת הרעים יחד) אליפז תשובת איוב לאליפז בלדד תשובת איוב לבלדד צופר תשובת איוב לצופר אליפז תשובת איוב לאליפז בלדד תשובת איוב לבלדד לאחר התשובה לבלדד חיכה איוב לשמוע את צופר, אבל צופר שתק, לכן: "ויסף איוב שאת משלו ויאמר(כ"ז,1)" בפרק כ"ט, פסוק 1 אנו רואים שוב "ויסף איוב שאת משלו ויאמר", לאחר שבפרק כ"ז היא מופיעה ובפרק כ"ח היא לא מופיעה. מצד אחד, נגיד, שיש פה רצף של דברי איוב, אך לא כהמשך התשובה אלא בתור נאום על החכמה. מצד שני, למה לא פשוט המשיכו את הדברים בלי הפסוק הזה? -כנראה ש"נאום החכמה" הוא הפסקה בדברים שנשא איוב ותשובה של מישהו אחר. מה פתאום איוב, שמקטר על ה' פתאום אומר שהחוכמה שמורה רק לה'. עוד טענה היא שאיוב וצופר קוראים לה' בשם "אלוה", צופר קורא לה' גם "אלהים" ו"אל", בלדד קורא לו "אל", "שדי" ו"אל-שדי" ואליפז קורא לו "אל". ובנאום החכמה ה' מופיע כ"אלהים" (פס' 23) וכ"אדני" (פס' 28). רק צופר קרא לו "אלוהים". מה פתאום, שהשאר ישנו פתאום את השמות בהם הם השתמשו?? מצד שלישי אולי צופר זכה להגיב לאחר התשובה לבלדד ובספר שכחו לציין. ואולי זה האל מדבר? מאין הוא יודע לספר על החוכמה כל-כך הרבה, אם הוא אומר שרק "אלוהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה..." - אולי ה' בא להטיף לאדם ש"יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה". לגבי "מזמור חכמתי עצמאי" - הרעים אמרו את דברם לאיוב, אך איוב המשיך ב"השמצות" שלו, אז הכותב חש צורך לענות בעצמו על טענות איוב נגד האלוהים.
