עזרה דחוף!!!!

[דארמה וגרג]

עזרה דחוף!!!!

מבררת לחברה שממש במצוקה!!!!! היא גילתה שבתה בת ה-4 וחצי עברה טראומה מינית, שכנה גדולה ממנה בכמה שנים שיחקה עם הילדה בת ה-4 , משחקים של רופא וחולה, חבר וחברה ועוד מיני משחקים מיניים , היא כנראה לימדה אותה לנגוע בפות ועוד כל מיני דברים מזעזעים, היא החריכה את הילדה לשמור על הכל בסוד. הפרשה התפוצצה לפני יומיים , האמא אובדת עיצות ולגמרי מפורקת, אני רוצה לעזור להן ולמצוא יעוץ או טיפול לילדה, היא מחפשת פסיכולוג ילדים בנושא הטרדות מין ... לא יודעת איך ומה לחפש, אני מסתובבת עם בחילה מתמדת כבר יומים!!!!! תעזרו לי איך לעזור לה... אין לי מושג מאיפה להתחיל... אני חייבת לעזור לה לאסוף את עצמה.... מבקשת הדרכה, מה עושים מאיפה מתחילים? איך נדעה שלא נעשה לילדה נזק לכל החיים... אוףףףףףףףףףף

 

[לב אם]

מקורות לעזרה

קודם כל רציתי להודות לך על כך שאת נמצאת עם האם. הדבר הכי חשוב ברגע של גילוי מזעזע כזה שהיא עוברת הם אנשים כמוך: משפחה או חברה טובה שתומכת ועוזרת ומייעצת ונמצאת שם בשבילה. מכיוון שהילדה בת 4 וחצי, חשוב מאד לא להחריף את הטראומה שלה על ידי תגובה מוקצנת של הסובבים אותה, תגובה שעלולה לגרום לה לחשוב שאולי משהו קרה באשמתה או שמשהו אצלה לא בסדר, או שמשהו באיברי המין לא בסדר. תדמיינו את המקרה שמישהו היה שודד אותה ברחוב באלימות, ותנסו כלפי הילדה להגיב בצורה דומה בלי להעצים את הצד המיני בעניין. לא להסתיר ממנה שאתם מאד כועסים על השכנה שהתנהגה אליה לא בסדר, להדגיש שמותר לה לאסור על מגע שלא נעים לה, אבל שהיא היתה בסדר. למציאת פסיכולוג שמתמחה בטראומה כזו מומלץ מאד להתייעץ עם ארגוני הסיוע - שכולם נמצאים בלינק בראש הפורום. אני יכולה להעיד מנסיוני שפניה טלפונית לאל"י הביאה אותי לשיחות אישיות שבהן הגעתי עד לפסיכולוגית המובילה בארץ בתחום שיעצה לי איך להתחיל לפעול (הכל טלפונית ביום- יומיים הראשונים והרעים מכל) ואחר כך הגעתי דרכם למטפלת דרך מיט"ל.

 

[גן חיות]

עוד עצות

קודם כל, מחזקת את דברי לב אם ומזקת את ידייך. חשוב מאד שאת שם לתמוך בחברתך. בעניין מציאת פסיכולוג, מעבר לגורמי הסיוע הרשומים בפורום, אפשר לבדוק דרך שירותי הרווחה מקומיים, אם הם יכולים להמליץ על מומחה בתחום פגיעות מיניות.(הארגונים אמרו לי שאין בעירי אף אחד ופקידת הסעד הפנתה אותי , אמנם על חשבוני, למישהי שנחשבת מומחית אזורית תטיפול בטארומה בכלל ובפגיעות מיניות בפרט). בנוסף, אם תשלחי הודעה עם האזור שלכם(לא צריך לפרט יישוב), אולי מישהו פה יכול להמליץ. אישית, אני יכולה להמליץ על מישהי מאשקלון ומישהי מירושלים. שתיהן מניסיון אישי. לדעתי ומניסיוני - מאד חשוב מצד אחד לשמור על שגרה יומית רגילה ככל האפשר. מצד שני, לתת לילדה להבין את הדברים הבאים: 1)זה לא סוד 2)לא חייבים לדבר על זה, אבל מותר 3)זה לא אשמתה 4)אוהבים אותה 5)לא כולם רעים חשוב גם שאת תדגישי בפני החברה שלך: 1)זה לא אשמתה. גם האמא הכי טובה בעולם לא יכולה להגן במאה אחזו של הזמן על הילד. ככל שהם גדלים יותר, זה יותר נכון 2)יש חיים גם אחרי פגיעה מינית. חשוב לשדר לילדה שממשיכים לתפקד כמה שיותר כרגיל(גם ההורים וגם הילדה) 3)חשוב עכשו לתמוך בילדה. 4)התגובה של התמוטטות ו/או בחילות היא טבעית ונורמלית לגבי נזק לכל החיים: פסיכולוגית שטיפלה בבתי ניסחה את זה כך: זה כמו פצע. זה מגליד. משאיר צלקת. אם הצלקת ייפתח או לא תלוי בטיפול שהילדה קבלה או לא, ובנסיבות שלא בשליטתנו. לי היא המליצה להתנהג ולצאת מתוך הנחה שכל תקין, אבל להיות עם "יד על הדופק" כאשר קראתי חומר בנושא, למדתי שפגיעה מתמשכת(ואולי פחות דרמטית) משפיעה על האישיות בעתיד יותר מפגיעה חד-פעמית או שחזרה מספר פעמים מועט והופסקה. מקווה שזה מרגיע אתכם קצת.

 

[דארמה וגרג]

תודה רבה. אתן מדהימות

בנתיים השתמשנו בקישורי הפורום ומצאנו מטפלת שמתמחה בתחום מאיזור השרון, העברתי את כל מה שכתבתם לאם, ולפי דברי המטפלת עלו על הכל בזמן, וצורת ההתמודדות ביומים הראשונים אחרי המקרה היתה מצויינת, מקווה שבאמת לא ישארו צלקות כי מדובר בילדה חזקה וחכמה. מודה לכן מקרב לב, ומקווה שכולנו לא נתקל יותר בטראומות מהסוג הזה, תודה וישר כח

 

[לב אם]

שרק יהיה טוב יותר ../images/Emo24.gif