עזרה ואוזן קשבת

עזרה ואוזן קשבת

אז ככה. החלק הראשון הוא. טבעת אצל אבינוח לפני 5 שנים ירידה די דרסטית של 60 קג עם סטיות קטנות לפה ולשם. התנהלות קלוקלת עם הטבעת. הקאות. והרצון העז הזה לרזות עוד ועוד. היו לי רגעים שניסיתי לעלות על דרך המלך לפתוח מעט לנסות לשלוט אבל מהר מאוד סגרתי שוב. הגעתי למקום שהרגשתי שזהו. אין תקווה. אני ביאוש מוחלט. הייתי שבוע במיטה עם שפעת מתזזת בין המיטה לאסלה. שום דבר לא עבר לי. אני בהריון חודש שלישי. התאוששתי שבוע שעבר וביום ראשון שני חזרתי לעבודה. באמצע פגישה תוך כדי שאני שותה שוקו תוקפים אותי כאבים עצומים בגב ובצלעות אני ממש לא יכולה לזוז. אני סוחבת את עצמי הביתה ונשפכת למיטה. מתקשרת לאבינוח הוא אומר לי שאם לא עובר להגיע בבוקר לסורוקה. בערב אני נוסעת לשערי צדק ומבקשת מהכירוג לפתוח לי 2 ccאני לא מחכה לראות אם אני מצליחה לשתות ונוסעת הביתה. הכאבים באים בגלים. אני עוברת לילה לבן כואב כואב כואב. בבוקר אנחנו נוסעים לסורוקה . הטבעת זזה מהמקום צריך ניתוח. אני נכנסת לניתוח. בעלי מתכנן שאבקש מאבינוח שיוציא אותה לגמרי. אני מסרבת. אבינוח אומר לי שהשיקוף והניפוח יתבצעו רק אחרי הלידה. באוגוסט בערך. אני מבואסת. כאובה. כועסת ככ על עצמי. ומודה לאלוקים שנתן לי כזאת כפה מצלצלת להבין שחייתי חיים שהם לא חיים. יש לי 6 חודשים בהריון בלי טבעת. מפחיד אותי מאוד.
ועכשיו לעצות החכמות שלכם. 1. מה אתם ממליצים לי בחודשים האלו ללכת לתזונאית/פסיכולוג/מאמנת/ קבוצת תמיכה אני חייבת משהו בתשלום בכדי שאעמוד בו.
2. שאלות של אחרי ניתוח. כמובן שאני נצמדת לדף ההוראות אבל ממש כואבת לי כתף שמאל ויש לי נפיחות גדולה מאוד בגוף. מתי זה אמור לעבור? התנתחתי בשלישי











ולידה לפני 3.5 שנים. מחשבות אנורקטיות. בעל שמיואש מההקאות,
 

קוביd1

New member
שלום לחיפושית

נתחיל בדברים הטובים ברכות לכניסה להריון מאחל לך הריון קל והרבה בריאות.
נמשיך בדברים הלא נעימים של החלקת הטבעת גם זה קורה לפעמים ,
ירדת יפה במשקל ירידה של 60 ק"ג אבל ההקאות היו חלק לא נכון בהתנהלות שלך עם הטבעת ,אין צורך ואסור להקיא ,לא צריך לסגור את הטבעת עד כדי חנק \ואני ממש מסכים עם בעלך שמיואש מההקאות שלך ,זאת לא איכות חיים
עכשיו למצב של כאבים בכתף , דבר ידוע ,הגז שמוכנס לחלל הבטן בזמן הניתוח להפרדת האיברים הפנימיים ,יוצא לו אני מקווה שתוך יומיים שלושה זה יסתדר.
מה זה נפיחות בגוף ,אולי בגלל חומרי ההרדמה ,באם זה מדאיג אותך תתקשרי לאבינוח .
את בהריון והפרויקט שלך זה לדאוג להתפתחות העובר ,ופחות לירידה במשקל ,דיאטנית תעזור לך מאוד ,,אפשר לשמור על משקל סביר ,באכילה נכונה בלי נישנושים.
מאחל לך רק בריאות ולבשורות טובות





קובי
 

אופירA

New member
מנהל
אם צעירה בת 30

אנורקסיה אינה רזון קיצוני, אלא מחשבות והתנהגות שמביאות לירידה דרסטית במשקל.
מחשבות אנורקטיות יש לך. התנהגות - ברור. ירידה דרסטית במשקל יש. אז מה עוד צריך בשביל להבין שיש לך בגדול הפרעת אכילה קשה מאוד, שלא חשוב איך קוראים לה - אנורקסיה, בולמיה או הפרעת אכילה לאחר ניתוח בריאטרי?

זה לא רק חיים ללא חיים ופגיעה קשה בטבעת ובבריאות הגוף שלך. זה גם לרכז את כל מאווייך ברצון לרזות עוד ועוד ובפחד עז מלהשמין - בלי שום פרופורציות לרצונך להיות אם מאושרת לילדים מאושרים ואשת איש מאושרת, כאשר גם הוא מאושר.
המחלה הזו מתפתחת, לא נעצרת כאן. האנשים מגיעים למצב שלא איכפת להם כלום מלבד לרזות - לא איכפת להם להתגרש, לא איכפת להם שהילדים שלהם חולים בנפשם, לא איכפת להם שלא מרוצים מהם בעבודה, שאין להם חברים, ואין להם נכדים, ואין להם שום טעם בחיים, והעצמות שלהם נשברות בגיל צעיר ויש להם כאבים נוראים...
אני לא מגזימה. אני מכירה את האנשים הללו.

כאשר אדם לא מבין שכאבים פתאומיים זה אומר שזזה הטבעת ולא פותחים במיון 2CC אלא את כל הטבעת, ולא זזים משם עד שהכאבים חולפים -
וכאשר הוא לא מבין (אחרי שקיבל את הכאפה) שהוא ימשיך לחיות חיים ללא חיים, כי מה שמעניין אותו כרגע זה רק איך לא להשמין בהריון (כי בריאות העובר בחודשים הראשונים לא כ"כ עניינה אותו, אז לא היתה לו בעיה לצום ולהתייבש ללא שתייה, העיקר לא לפתוח) -
אין לי כל כך עצות חכמות לייעץ לו בנוגע למה שהוא שאל. כי זה לעזור לו להמשיך בחיים ללא חיים. כי הוא לא שם לב שזה מה שהוא רוצה לעשות.

הפרעת אכילה מסוג זה לא מגיעה מהאוויר. היא שואבת מקשר לא טוב עם ההורים, ברמה זו או אחרת.
תביאי בחשבון, שאת ההורות שקיבלת, את גם תעבירי לילדים שלך בהעתק מוחלט, אם לא תהפכי את השאיפה לשפיות למטרה הראשונה והיחידה בחיים שלך.
אני יכולה לנחש שגם בעלך לא בא מילדות שהיתה גן עדן, אבל זה רק ניחוש.
כל מה שאני יכולה להציע זה לעבור טיפול רציני, מקיף, יסודי, ארוך טווח - הן פסיכולוגי, בהפרעת החשיבה, הן פסיכיאטרי, הן תזונתי והן רוחני (אני מבינה שאת מאמינה באלוקים, אבל משהו שם לקוי מאוד, אם את מגיעה להתעללות כזו בגוף שהוא נתן לך - וזה גם קשור להורים), והן זוגי - כדי ללמוד כל מה שצריך בשביל להעביר לילדים הורות אחרת לגמרי מזו שטבועה לכם בגנים ואתם לא מודעים לכך. וגם להגיע לזוגיות שבה אין מצב שהאשה מתעללת בגופה ובעובריה, והבעל מיואש.

אם טעיתי בניחושי - אני מבקשת סליחה מראש. פשוט זה הניסיון שלי עם תופעות כמו שתיארת, ואני מזועזעת הרבה יותר ממה שאת יכולה להבין.
 

I טל I

New member
זה תמיד היה הפחד שלי מטבעת

כי מי שאני מכירה שעשה טבעת מקיא כל הזמן גם שנים אחרי, מה שכן, רזו מאוד.
ובקשר לשאלות שלך אני ממליצה מאוד על דיאטנית בריאטרית מהקופה, אני חושבת שזה הכי עוזר, אבל חשוב שהיא תהיה בריאטרית.
ובקשר לכאבים, תתקשרי למנתח שלך, לדעתי, שלא יהיה נזק.
בהצלחה ותרגישי טוב
 

אופירA

New member
מנהל
מי שמקיא כל הזמן מרזה גם בלי טבעת

אני יודעת מה זה, הייתי בולמית מגיל 16 עד 27, עם הפסקות קלות.
הייתי רזה, בלי ישבן בכלל, בלי לחיים. 46 קילו על 1.61, עם מבנה רחב...
אם הייתי ממשיכה, הייתי מגיעה גם לפחות מזה.

בגיל 45 עשיתי טבעת לאחר השמנה ל-105 ק"ג. הכי רזה שהייתי עם הטבעת זה היה 70 קילו...
אז אם מקיאים, אפשר לרדת הרבה יותר מאשר עם טבעת... לא צריך טבעת בשביל להקיא...

מי שלומד את הכללים כאן בפורום, לא צריך להקיא ולא מקיא.
כדאי שתציעי לאלו שאת מכירה עם טבעת, לוותר על הפרעת האכילה שלהם, ולבוא ללמוד בפורום איך חיים בבריאות עם הטבעת, כי עשו להם ניתוח כדי שיהיו בריאים ולא כדי שיהיו דוגמנים, רזים בכל מחיר.
חוץ מזה, מי שמקיא כל הזמן צפוי לכל הסיבוכים והצרות, כך שבסוף לא יהיה לו טבעת, והוא יהיה לא רק עם עודף משקל כמוני, אלא ישמין הכל בחזרה + תוספות.
 

I טל I

New member
ברור זה נוראי להקיא כל הזמן

והורס את כל המערכות בגוף
 
אופירה את נשמה טובה אבל החמרת איתי קצת.

גדלתי כילדת שמנת ובעלי גם. גם אצלי וגם אצלו זה משפחות איכותיות והורים מדהימים מבינים ומכילים. הקשר שלי מילדות עם ההורים הוא קשר מאוד מיוחד עמוק ותומך. יכול להיות שאת צודקת ויש לי הפרעת אכילה אבל גם בהפרעת אכילה יש מדדים. לכל שמן יש הפרעת אכילה כזה או אחרת ותלוי בדרגה ובחומרה. יכול להיות שאם לא היה מה קורה מה שקרה הייתי נשאבת לתיאורים המזוויעים והמפחידים שלך. אני יודעת. אני צריכה עזרה ולא מסוגלת לבד. השאלה למי ולאן ולאיפה.
 

אופירA

New member
מנהל
טוב, את צודקת, תיאורי הזוועה לא מתאימים למצבך

אבל את מתארת התעללות קשה בגופך ובעוברך, בשם הרצון לא לפתוח את הטבעת.
וגם כשהיא זזה, את לא רוצה לפתוח את כולה.

איך הגעת למצב כזה? מתי התפתחה הפרעת אכילה מתעללת כזו? ולמה?

תבררי על פסיכולוג טוב ומתאים, כמו שמבררים על כל רופא. תתענייני בסביבתך האנושית והרפואית.
 
אופירה את נשמה טובה אבל החמרת איתי קצת.

גדלתי כילדת שמנת ובעלי גם. גם אצלי וגם אצלו זה משפחות איכותיות והורים מדהימים מבינים ומכילים. הקשר שלי מילדות עם ההורים הוא קשר מאוד מיוחד עמוק ותומך. יכול להיות שאת צודקת ויש לי הפרעת אכילה אבל גם בהפרעת אכילה יש מדדים. לכל שמן יש הפרעת אכילה כזה או אחרת ותלוי בדרגה ובחומרה. יכול להיות שאם לא היה מה קורה מה שקרה הייתי נשאבת לתיאורים המזוויעים והמפחידים שלך. אני יודעת. אני צריכה עזרה ולא מסוגלת לבד. השאלה למי ולאן ולאיפה.
 

שמחה37

New member
איפה את גרה?

יש מטפלים מקסימים באזורים שונים בארץ

יעזור אם נדע באיזה איזור.

ולגבי השאר אני מאחלת הריון תקין ובריא חזרה הביתה שמחה ובידיים מלאות

כמטפלת וכמטופלת מציעה לך לקחת את עצמך בידיים ובאמת לקבל עזרה

זה לא פשוט לבד.

בהצלחה

שמחה
 

רותם026

New member
לטל

רק שתדעי....אני גם עם טבעת סגורה די טוב ואף פעם לא מקיא...אפילו לא פעם אחד....אני מאוד מרוצה שבחרתי בניתוח טבעת ולא בניתוח שרוול....
 

אופירA

New member
מנהל
גם אני, קובי, איילה, רומי, אייל, רועי, אריה

ועוד המון שאני לא נזכרת בהם כרגע.
 

קוביd1

New member
טבעת

אני עוד אחד עם טבעת ולא מקיא בכלל ,13 שנה עם הטבעת ההקאות באות בגלל התנהלות לא נכונה עם הטבעת ברוב המקרים. או סגירה עד כדי חנק ,אנשים רוצים לרדת במשקל את העודף שצברו בעשרות שנים ,בחודש ואין כאלו ניסים.



קובי
 
אופירה נתת לי על הראש.. הצפת לי את הבעיה

ומה הלאה? לאן אני ממשיכה מפה למי אני פונה מה אני עושה? (לא יודעת אם קראת את התגובה שלי מאתמול אבל הניחוש שלך לא היה מדויק) מעבר לזעזוע אשמח לדעת ברמת הפרקטיקה מאיפה להמשיך מכאן.
 

אופירA

New member
מנהל
פסיכולוג - את רוצה טיפול פרטי או דרך קופ"ח?

או חינם לגמרי - דרך המרפאות לבריה"נ של משרד הבריאות.

כמובן שהפרטי עדיף, בגלל יכולת בחירה, זמן טיפול והשקעה.

ובמקביל - קבוצת תמיכה מסוימת. אולי קבוצת OA?

וגם - את יכולה להתקשר אלי ולדבר, לשפוך, לעבד את המודעות שלך. אפשר שיחה שבועית כזו, אם את מרגישה שזה מועיל לך.
אולי גם תקבלי טיפים של הרגלי התנהגות במזון שיועילו לך ויקטינו את הרעב בצורה משמעותית. לא יכולה להבטיח אבל יכולה לנסות.
טל' 03-5781855, אופירה, לא בשבת, להשאיר הודעה בתא הקולי.
 
למעלה