לא ידעתי לדבר כלל!
לפני הנסיעה יצא לי להגיע למועדון בתל אביב ל'ערב זמנהוף' של האגודה, ולהיאלם מול אנשים נחמדים שניסו לדבר אלי באספרנטו ולא הבנתי מה הם שואלים ובוודאי שלא ידעתי כיצד להשיב, עד שלא עברנו לעברית. אולי הגעתי למפגש נוסף של המועדון אבל שוב, ללא הצלחה יתרה. הרגשתי גם שלא יהיה לי קל להתחבר לקבוצת האנשים החדשה הזו, שרובם היו מבוגרים ממני בהרבה שנים. אבל מישהו מהצעירים יותר (דורון? אלדד? ערן?) סיפר לי על קונגרס הצעירים ונדלקתי, ואני מאוד שמח שהחלטתי לנסוע. יחד עם 400 חבר'ה צעירים מכל העולם (טוב, בעיקר מאירופה) מצאתי שפה משותפת, תרתי משמע, והיה כיף אמיתי מהמון בחינות. בין היתר הייתה התופעה המדהימה, שלא קרתה לי עם אף שפה אחרת שלמדתי (ולא יכולה לקרות), שתוך שבוע אני מדבר אפילו על עניינים ברומו של עולם בשפה שלפני כן הכרתי רק מקריאה של כמה שיעורים שהורדתי באינטרנט. חוויה מכוננת, מומלצת בחום!
אגב - כדי לחסוך בעלויות הבאתי איתי אוהל ושק"ש לשבוע של הקונגרס, וזה היה אחלה.
ועוד טיפ - אחרי הכנס נסעתי לחבר בשוויץ, אבל היה לילה אחד שלא היה לי איפה לישון ואחת הבחורות השוויצריות אירחה אותי בעיר ברן והראתה לי את הסביבה. מאז יצא לי להתארח אצל עוד כמה אספרנטיסטים וזו חוויית תיירות שהיא לא רק זולה יותר אלא עשירה ואמיתית יותר מכל אכסניה או בית מלון.
