עזרה לאמא (ארוך)
שלום לכם, גיליתי את הפורום הזה באמצעות הודעה המתפרסמת היום בשער של תפוז. אולי אתם תוכלו לעזור. אמי, בתחילת שנות השישים, סובלת מזה שלושה חודשים מתשישות. בדיקות מקיפות העלו שלחץ הדם שלה גבוה, ולכן היא נוטלת תרופות שעוזרות לזה. העניין הוא, שלמרות שבעיה יחידה (ככל הנראה עד עתה) זו מטופלת בהצלחה, היא חלשה מאוד וסובלת מדיכאון וכן מחוסר תיאבון ומעצירות קשה. את הבעיה האחרונה היא פותרת בעזרת תה משלשל, אך זה מדאיג, מה גם שכבר חודשים היא סובלת משיעול מוזר התוקף אותה פתאום בשעת שיחה ללא סיבה נראית לעין. היא אינה סובלת מבעיות נשימה, והשיעול החל לאחר שבחורף האחרון היו לה הצטננויות חוזרות ונשנות, שחלפו כבר. מה שמטריד במיוחד הוא הדיכאון שבו היא שקועה. היא ממעטת מאוד לצאת מהבית, ואינה מוצאת טעם בחיים. רוב שעות היום היא שוכבת במיטה. השינוי בולט מאוד, מאחר שהיא אדם פעיל מטבעו. אני מודעת לכך, שבנוסף לבעיה הפיזית של יתר לחץ הדם, היא נקלעה למשבר אחרי שגיסה נפטר, ובעקבות יציאתה מהבית של האחות הצעירה. מאז שנישאה היא מעולם לא עבדה מחוץ לבית, ואת כל מרצה וזמנה הקדישה למשק הבית ולילדים. לכן היא מתוסכלת, וטוענת שזו שגיאה. גם יחסיה עם אבי עד לאחרונה, היו מתוחים , אם כי מאז שהחלו הבעיות הבריאותיות הוא נוהג בה בהתחשבות ומשתדל לעודד אותה. כעת היא אומרת שהכל נמאס עליה. אני מסבירה לה שהיא צריכה למצוא תחביב כלשהו, תחום עניין שיעורר וישמח אותה. היא מסכימה עמי תאורטית, אך אינה מוכנה לעשות לשם כך, ואף מסרבת לצאת לבילוי או אף סתם לטיול בשכונה. אני משתדלת לשוחח אתה מדי יום, ולבקר אותה לעתים קרובות. מה עוד אפשר לעשות? סליחה על האורך, ותודה רבה!
שלום לכם, גיליתי את הפורום הזה באמצעות הודעה המתפרסמת היום בשער של תפוז. אולי אתם תוכלו לעזור. אמי, בתחילת שנות השישים, סובלת מזה שלושה חודשים מתשישות. בדיקות מקיפות העלו שלחץ הדם שלה גבוה, ולכן היא נוטלת תרופות שעוזרות לזה. העניין הוא, שלמרות שבעיה יחידה (ככל הנראה עד עתה) זו מטופלת בהצלחה, היא חלשה מאוד וסובלת מדיכאון וכן מחוסר תיאבון ומעצירות קשה. את הבעיה האחרונה היא פותרת בעזרת תה משלשל, אך זה מדאיג, מה גם שכבר חודשים היא סובלת משיעול מוזר התוקף אותה פתאום בשעת שיחה ללא סיבה נראית לעין. היא אינה סובלת מבעיות נשימה, והשיעול החל לאחר שבחורף האחרון היו לה הצטננויות חוזרות ונשנות, שחלפו כבר. מה שמטריד במיוחד הוא הדיכאון שבו היא שקועה. היא ממעטת מאוד לצאת מהבית, ואינה מוצאת טעם בחיים. רוב שעות היום היא שוכבת במיטה. השינוי בולט מאוד, מאחר שהיא אדם פעיל מטבעו. אני מודעת לכך, שבנוסף לבעיה הפיזית של יתר לחץ הדם, היא נקלעה למשבר אחרי שגיסה נפטר, ובעקבות יציאתה מהבית של האחות הצעירה. מאז שנישאה היא מעולם לא עבדה מחוץ לבית, ואת כל מרצה וזמנה הקדישה למשק הבית ולילדים. לכן היא מתוסכלת, וטוענת שזו שגיאה. גם יחסיה עם אבי עד לאחרונה, היו מתוחים , אם כי מאז שהחלו הבעיות הבריאותיות הוא נוהג בה בהתחשבות ומשתדל לעודד אותה. כעת היא אומרת שהכל נמאס עליה. אני מסבירה לה שהיא צריכה למצוא תחביב כלשהו, תחום עניין שיעורר וישמח אותה. היא מסכימה עמי תאורטית, אך אינה מוכנה לעשות לשם כך, ואף מסרבת לצאת לבילוי או אף סתם לטיול בשכונה. אני משתדלת לשוחח אתה מדי יום, ולבקר אותה לעתים קרובות. מה עוד אפשר לעשות? סליחה על האורך, ותודה רבה!