עזרה לחברה

[m a m a s]

עזרה לחברה

שלום לכם, חברתי הקרובה ילדה לפני מספר ימים תינוקת עם פגיעה מוחית. רציתי לשאול מנסיונכן: כיצד אוכל לעזור לה? האם "לנדנד" (ז"א להתקשר כל יום וכו')? האם לחכות מספר ימים?

 

[dorit11111]

כמה טוב שיש חברות טובות.

לי גם יש אחת כזאת. האם "לנדנד" לה אני לא יודעת.יש נשים שיותר קל להן להתמודד עם זה לבד,להסתגר.ויש כאלה שזקוקות לאוזן קשבת.זה תלוי בחברה שלך.

 

[מיקגאפ]

מהנסיון האישי שלי מסכימה עם אורית

הבת שלי נולדה עם נזק מוחי קשה, היום היא כמעט בת 7. אחת הטראומות הגדולות שעברתי קשורה למה שאורית מתארת נכון כ"נטישת החברים". עד היום העלבון והכאב על האופן שבו אנשים שחשבתי שהיו חברים שלי התנהגו ברגע שנודע על הפגיעה של בתי, הם מבחינתי פצע פתוח. אני יכולה לספר לך שכשנודעה לי העובדה שבתי פגועה מבחינתי העולם התמוטט. הייתי מאד זקוקה לתמיכה, לכתף לבכות עליה, ולגילויי התעניינות והאיכפתיות מהקרובים אלי. ואני רוצה לומר לך שגם אם החברה שלך בעתיד הקרוב תהיה מסוייגת וקרה, ולא תיזום קשר בעצמה, אם היא חשובה לך באמת אל תוותרי עליה. תמשיכי להתקשר, להתעניין, להציע עזרה - תגרמי לה להבין שאת איתה ואת לא עוזבת. אין לי מלים להדגיש עד כמה זה חשוב וקריטי עבורה. בהצלחה

 

[אורית הלפרין]

תגובה

חבר טוב נמדד בעת צרה. חברה שלך עוברת טראומה ולדעתי את צריכה ועוד איך להיות שם עבורה, גם אם תרגישי שאת נודניקית. האמיני לי שלאחר שהטראומה תשכך וחברה שלך תתרגל למציאות החדשה, היא תזכור מי היה שם לצידה באותם ימים ורגעים קשים. אחת הטענות של הורים לילדים פגועים היא שבעקבות הילד הפגוע, חלה 'נטישה' של חברים קרובים. לפי השאלה שלך אני מסיקה שאת לא מסוג החברים שנוטשים. הנכונות שלך להיות שם עבורה תהיה ללא ספק חלק מתהליך ההבראה והשיקום הרגשי שחברה שלך חייבת לעבור על מנת לתפקד במצב החדש. בקיצור- תהיי שם עבורה..היא זקוקה לך והכי הכי חשוב- אל תיפגעי ממנה באם היא תבקש שתניחי לה זמנית. דרך לא פשוטה לפניה ויכול להיות שתבחר לסגור את עצמה זמנית מהעולם, כפי שדורית כתבה, אבל מצד שני יכול להיות שהנוכחות שלך והתמיכה הרגשית היא בדיוק מה שהיא זקוקה לו כרגע, ולכן הטלפונים, הביקורים והאמפתיה יתנו לה תחושה שהיא לא לבד בסרט הלא פשוט הזה.. בברכה, אורית

 

[L o o K At Me]

../images/Emo41.gif

כדאי לנדנד במידה.... לפי מה שאת רואה לנכון.........לא להציק יותר מידי אבל להזכיר לה שאת תמיד שם בשבילה....

שההורים שלי גילו שיש להם ילד עם פיגור כל העולם הפך לשחור יותר והחברים היו בשוק לא ידעו איך להתנהג לא ידעו מה לעשות עד היום הם לא מתייחסים אליו ממש.....הם נטשו אבל חזרו...כי בכל זאת הם חברים של ההורים ולא של הילד.... חוץ מזוג חברים חדש שיש לבן שלהם ניוון שרירים שזה גם נוראי.... לאנשים נוח לא להתייחס לשונה.....אבל את חברה טובה שאת דואגת ככה