עזרה לילדים בתנאי ש....

[אחותו של שקספיר]

עזרה לילדים בתנאי ש....

התלבטות

ילד בגיר- מבושל למחצה
מבקש סיוע כלכלי
להורים יש יכולת מסוימת לסייע לו.
המטרה- אינה זו שנראית להורים ראויה
(טיול ארוך לאוסטרליה, הגירה לקנדה, הפקת דיסק וכו....)
האם יש הגינות מוסרית להורה להתנות את מתן הכסף של הסיוע במטרה שנראית להורה?
"אני אתן לך כסף רק אם תרצה לקנות דירה"
או לכל מטרה שהצאצא רוצה?
האם התנייה של מתן הסיוע היא סוג של "קונטרול" ואי כבוד לצאצא ורצונותיו?

 

[יעלעל]

שאלה טובה

ראשית, לדעתי הגינות מוסרית? בוודאי שיש. זה כסף של ההורים וזכותם לתת אותו או לא לתת כראות עיניהם, לא קשור למוסר. לטעמי.
לעצם העניין - אני חושבת שזה תלוי במה זה אומר "יכולת מסויימת לסייע לו" ובעד כמה המטרה שונה או רחוקה ממטרה ראוייה בעיני ההורים. אם יש להם מלא כסף, אולי יש יותר יכולת באמת ללתת בלי להרגיש שזה בזבוז. אולי לא, לא יודעת באמת. ולגבי המטרה - ככל שהמטרה רחוקה בעייני ההורים, זכותם לא לתת את הכסף עולה. זה נכון כשהילדים הם צעירים - לא לקנות מותגים יקרים נניח או לא לאפשר נסיעה לאילת בגיל ההתבגרות, אם זה לא מתאים להורים ובטח נכון כשהילד הוא בגיר ויכול בסופו של דבר לאפשר לעצמו, עם סדרי עדיפויות נכונים להגיע לחלום שלו. להורים אין מחוייבות לממש מטרות של ילד שאינן מתאימות להורים.
מצד שני אפשר גם לשאול בהנחה שההורים לא נותנים את הכסף האם הילד יכול להתנות את בואו לבקר נניח במתן הכסף?
כך שבסופו של דבר אנחנו חוזרים למערכת היחסים בין ההורים ילדים - כמה אפשר לדבר על הדברים ולהגיע לעמק השווה ועד כמה ההורים מוכנים לאפשר לילד לעשות את מה שהוא רוצה בלי להכניס את הערכים שלהם.

 

[אחותו של שקספיר]

בלי מלחמות ומאבקים

כשיש דיבור ושיח.

האם לגיטימי מוסרית מצד ההורה להתנות את מתן הכסף למטרה X ולא למטרה Y

בהתאם לסולם הערכים שלו (של ההורה) וסדרי העדיפויות שלו (של ההורה)?

מדובר במצב שההורה יכול לסייע ( במאמץ מסוים) - האם הוא זה שיכול לקבוע את המטרה?

אני מדברת על דילמה מצפונית-הורית.

לא בהקשר של סחיטה רגשית "אם לא יתנו הילד לא יבוא לבקר"
לא בהקשר של מטרה נוגדת ערכי ההורים (ילד הארי קרישנה למשל)
אלא מטרה שאינה נראית להורה כמטרה ששווה לו (להורה) לעשות את המאמץ הכלכלי עבורה?

 

[מיקאלה1]

לדעתי אם מתן הכסף לא מתאים לערכים

של ההורים והם לא רוצים לתת יד לכך שהבן שלהם יהגר למשל, זכותם לא לתת כסף. אם בכל זאת הבן יהגר יעשה טיול מסביב לעולם ויוציא דיסק ויחסר לו כסף אז ההורים ייתנו לו יותר בקלות. יש מחסום לתת כסף למשהו שלא מתאים לערכים של ההורים, ואפשר להבין את זה.

 

[רוזי וקיידי]

מסכימה עם מה דכתבת....

לדוגמה:

הילד לא מעוניין לעשות צבא והוא רוצה טיול בחול וישר להתחיל ללמוד באנברסיטה.

ההורים היו מוכנים לממן את הטיול אבל אחרי צבא.

לדעתי, סביר לחלוטין שההורים יתנו את מימון הטיול בשירות בצבא....

 

[מיקאלה1]

בהחלט רוזי

 

[עלמה עלמה]

אני מנסה להבין איך מוסר ומצפון שייכים לשאלה

שלך ולא כל כך מצליחה להבין...
אני חושבת שאצלי שתי המילים הללו מתקשרות להבדלים בין דברים שנבחנים עפ"י מותר/אסור או טוב/רע ולזה בכלל אין לי בעיה לענות.
כשהשאלה עומדת על - מה ראוי בעיני מבחינת - אלו דברים דורשים את התגיסותי לעזרה ? אני חושבת ששם יותר קל יהיה לי לענות על בסיס- התנהלות כלכלית אחראית של הבן, כיוון של פיתוח אישי לצמיחה, וכאלה...
אין לי שום בעיה להחליט שאני לא מנדבת את כספי לעניני קטנות חולפות שלא מחויבות המציאות. שישתכר וישתמש בכסף כאוות נפשו.
לו היה לי כסף בלתי נדלה יתכן והייתי נוהגת אחרת, למרות שאני חושבת שבכך קצת מושכים את השטיח מתחת רגליו של הילד שצריך להתחיל להניע קדימה את חייו בכוחות עצמו.

 

[tgranot]

כן, זה מאוד לגיטימי מצד ההורה להתנות מתן כסף

בהתאם לסולם הערכים שלו.

 

[iris mom of two]

כן!

אני לא אתן לבת כסף לקנות תיק של פרדה. אני אולי כן אעזור לה לעשות טיול, כי זה כן מתאים לסולם הערכים שלי, אבל לא אממן את הטיול, אלא אתרום סכום (אפילו אם כלכלית אני יכולה לממן).

אם אני רואה שהילדים הולכים לעשות טעות, אני לא אעזור להם לבזבז את כספם וכספי על הטעות (להתחיל עסק שברור שהוא ייכשל, כי זה לא מתאים לכשרונות ויכולות של המעורבים, מצד שני אני אעזור אם יש סכוי שיצליח).

אני חושבת שילדים שיכולים להיות עמצמאיים צריכים להיות עצמאיים ולא לרוץ לבקש כסף מההורים. זה משהו שהנחלתי לילדים תמיד, ואני אתאכזב אם הם ינסו לחיות על חשבוננו אחרי שיגמרו אוניברסיטה.

 

[BrightEye]

לתת כסף כמתנה או כעזרה

אלה שני דברים שונים.
לתת כסף לטיול= מתנה בעיני.
לתת עזרה זה כבר סיפור אחר. יש כאן כבר שיקול מסויים גם של לעזור במה, כי אם זו עזרה להתבססות =השקעה בעתיד= ענין כלכלי יותר ופחות רגשי, אז אם נראה לי שמה שהוא יעשה עם זה יבזבז את הכסף זה ישפיע על הנכונות לתת.

 

[אחותו של שקספיר]

ההגדרה של השקעה בעתיד

הצאצא רוצה רכב- שיעזור לו להתנייד -שיאפשר לו תעסוקה מורחבת יותר.
ההורים למשל מוכנים להשקיע- אבל רק בסיוע לדירה.

(לדוגמה, למזלי אני עוד רחוקה מזה).

 

[BrightEye]

זה לא ממש אותו סדר גודל

ואם מבחינת ההורים זה כן אותו סדר גודל, אז הייתי מבינה אם היו אומרים שזה יהיה אחד או השני לא יכול לבקש אחר כך גם את השני.

 

[מיקאלה1]

זה גם יכול להיות שהורים רוצים

לעזור לילד שלהם ולהשקיע את הכסף בקניית דירה, כי מנסיונם מכונית וטיול פחות חשובים מדירה בעתיד. אז את הסכום שהם חסכו או יש להם הם מעדיפים להשקיע בדירה. לגטימי בעיניי.

 

[עפרה ד]

נראה לי שבוודאי שיש הצדקה מוסרית להתנות, ושיש

לא מעט משפחות שבהן התניה כזו תהיה ברורה מאיליה.
אצלנו, בעוונותינו (או שלא - עוד לא החלטתי בקשר לעניין העוון) כנראה שלא היינו מתנים כלל. כן היינו אומרים את דעתנו, אבל היינו גם תומכים בהם כשהיו עושים את מה שעל דעתם. אני אפילו לא יכולה לנמק את ההתנהלות הזו או להגן עליה, רק יודעת שככה נכון לנו.

 

[25306yosef]

לגבי הפקת דיסק,

יש כיום אתר אינטרנט שמשמש לצורך גיוס תרומות מתורמים לצורך הפקת פרוייקטים שונים, ולרבות הפקת דיסק כולל הקלטות אולפן ומסטרינג. לפרטים נוספים על מנת ללמוד כיצד בדיוק זה עובד:

http://www.headstart.co.il/

כך שלדעתי אין כיום סיבה להורים לממן את ההוצאות של הפקת דיסק.

 

[בואו עננים]

עזרה לילדים

הבעיה שלי היא מזוית קצת שונה.
האחד מבקש- ונניח מקבל, פעם ועוד פעם,
השני "מסתדר" או "מתבייש" ולא מקבל
איכשהו נראה לי לא צודק, ולא שווה, בעיקר שמדובר במטרה שאינה- לימודים , דירה או פרנסה....

אישית, אם הבן שלי מבקש, אני לא יכולה להגיד לו לא. ולא רוצה להתנות את העזרה שלי - במטרתה,
הבעיה שהעליתי היא בעיקר תיאורטית

 

[מיקאלה1]

זה גם קורה בהרבה משפחות

שילד אחד זקוק לעזרה והשני מרוויח יותר חוסך יותר פחות מבזבז. זה בהחלט יוצר כעס אצל זה שמסתדר ולהורים קשה לא לעזור לזה שזקוק.

 

[אחותו של שקספיר]

האם בכלל עזרה לילדים צריכה להיות שיוויונית?

כמי שהגיעה מבית ייקי
היו כללים די נוקשים
וכל אחד מהילדים קיבל בדיוק מה שהאחר קיבל
(ולא משנה צרכים)

אני נוהגת אחרת עם ילדיי, יותר בהתאם לצרכים שלהם (לא רק בצד התקציבי ,אלא בכלל, אחד זקוק ליותר תשומת לב, השני יותר זקוק לסיוע לימודים והשלישי...)
ואכן זוהי התלבטות קבועה
האם באמת נכון לתת את המשאבים שלנו בצורה "שיוויונית" בין הצאצאים
או לכל אחד בהתאם לצרכיו?

 

[מיקאלה1]

גם אני נותנת לפי הצורך ולא לפי שוויון

פעם זה צריך יותר ופעם זה.

 

[בואו עננים]

אני בוגרת החברה השיוויונית

זו שקראה לעצמה קיבוץ... ובית יקי
כך שאימי עד היום מחלקת הכל שווה בשווה,
חמותי מאידך, מחלקת בהתאם לצרכים (או צריחות), כך יוצא שאחד מהאבעה (כמובן הקטן), מקבל כספים כמו כל יתר השלושה
וזה גורם להתמרמרות רבה, (ואני מדברת פה על "ילדים" שעברו את גיל 60)
לכן עלה בי ההרהור, כשהצבת את השאלה