עזרה לילד שנמצא בניכר
מצרפת לכם את מכתבה של דורון,
אמא לשני ילדים שנאלצה לנסוע עם אחד הילדים להולנד למאבק משפטי שמטרתו להחזיר את בנה ר' הביתה
נודה לכל עזרה.
שלום,
שמי דורון ואני בת 29, מושבניקית ממושב בשפלה. לפני כ-9 שנים נסעתי להולנד ללמוד אימון והדרכת רכיבה על סוסים. בחווה פגשתי את מי שעתיד להיות אבי ילדי והתאהבתי. עברנו לגור ביחד ולאחר כשלוש שנים של קשר ומגורים משותפים נולדו לנו 2 בנים.
בן זוגי ואבי ילדיי התחיל להשתמש באלימות מילולית, כלכלית ופיזית. הפכתי להיות אישה מוכה. כשהוא היכה אותי כשבני בזרועותיי, החלטתי שאנחנו חייבים להיפרד ופניתי למשטרה. עו"ד מקומית ייעצה לי "לנוס על נפשי", עליתי על מטוס וטסתי בחזרה לארץ עם 2 הילדים כאשר רק ביטחונם האישי עומד לנגד עיני.
מסתבר שהבריחה לארץ הייתה טעות. ישנה אמנה בינלאומית שגם ישראל חתומה עליה - אמנת האג. מטרת האמנה היא להבטיח שהורה בודד לא יוכל להוציא את ילדיו מהמדינה שבה הם מתגוררים ללא הסכמתו של ההורה השני. ברגע שהוצאתי את הילדים מהולנד נחשבתי לחוטפת.
מדיונים שהיו פה בבתי המשפט - 3 ערכאות עד לעליון - הוחלט שאני חייבת לשוב עם ר' בן ה-5 להולנד. האב ויתר על הילד הקטן בן ה 3, שעליו לא הצהיר אבהות, כנדרש על פי החוק ההולנדי כשההורים לא נשואים.
ב-25 ביוני, לפני כמה שבועות, נסעתי בחזרה להולנד עם בני הבכור על פי החלטת בית המשפט הישראלי. את בני הקטן בן ה-3 השארתי עם אימי, תוך מחשבה על טובתו, לא להיקרע מהמקום שכבר נהיה בית בשבילו. בני בן ה-3 הובהל לבית חולים חיוור ומקיא קצת אחרי שבאנו ארצה ושם אובחן כסובל מטראומה. מן הסתם, טראומה זו קשורה לאלימות של אביו. לא רציתי להעמידו במצב דומה למצב שממנו ברחנו, ולכן השארתי אותו במקום בטוח שבו הוא גם חש בטוח, עם אימי.
בלית ברירה לקחתי את בני הבכור להולנד, למצב לא ידוע, ללא ביטוח רפואי בגלל החוק ההולנדי, להתעמת עם אביו הבלתי צפוי. אבא שוויתר מראש על אחד מבניו, על הקטן, בבית המשפט. עקרתי את בני הבכור מבית הספר לפני סיום שנת הלימודים, בלי לדעת כמה מוגנים נהיה בהולנד. נאלצתי לעשות בחירה.
החלטתי להשאיר ילד אחד בישראל, בחיים, ואני מקווה שאני ובכורי נחזור בריאים ובמהרה, ולא נחזור בארון, ואני לא אומרת זאת כסיסמא.
בהולנד מתנהלים עכשיו דיונים, ובהמשך יהיה משפט על משמורת הילד הבכור בלבד! ר' הבכור נמצא כרגע במשמורת בלעדית שלי, עד שתיבדק כשירותו של האב, שלטעמי אינו כשיר כלל. אין לי אישורי שהייה. בית המשפט אמנם חייב אותי להחזיר את הילד אבל לא דאג לצייד אותי באישורים למיניהם, גם לא ביטוח בריאות, ולפיכך, המחיה שם מאוד מאוד יקרה עבורנו, ואסור לי לעבוד כדי להרוויח כסף. שכר עו"ד מאוד גבוה, כ-300 יורו לשעה. זוהי המציאות העכשווית ואני צריכה את עזרתכם.
כל הכסף שנאסף מגיע ישירות אלי לכיסוי הוצאות ומחייה, כאשר מטרה אחת לנגד עינינו, לחזור ביחד הביתה וכמה שיותר מהר.
הדיונים בבית המשפט בארץ עלו לי ולמשפחתי כמיליון ש"ח. הכסף נגמר.
למערכה המשפטית האחרונה והמכרעת - בהולנד, על שלומו וחייו של בני, אני מגיעה ללא משאבים. בלי כסף המערכה אבודה!
כל תרומה תתקבל בתודה ובברכה.
http://www.mimoona.co.il/Projects/1101
עקבו אחרינו בדף הפייסבוק https://www.facebook.com/savingr
מצרפת לכם את מכתבה של דורון,
אמא לשני ילדים שנאלצה לנסוע עם אחד הילדים להולנד למאבק משפטי שמטרתו להחזיר את בנה ר' הביתה
נודה לכל עזרה.
שלום,
שמי דורון ואני בת 29, מושבניקית ממושב בשפלה. לפני כ-9 שנים נסעתי להולנד ללמוד אימון והדרכת רכיבה על סוסים. בחווה פגשתי את מי שעתיד להיות אבי ילדי והתאהבתי. עברנו לגור ביחד ולאחר כשלוש שנים של קשר ומגורים משותפים נולדו לנו 2 בנים.
בן זוגי ואבי ילדיי התחיל להשתמש באלימות מילולית, כלכלית ופיזית. הפכתי להיות אישה מוכה. כשהוא היכה אותי כשבני בזרועותיי, החלטתי שאנחנו חייבים להיפרד ופניתי למשטרה. עו"ד מקומית ייעצה לי "לנוס על נפשי", עליתי על מטוס וטסתי בחזרה לארץ עם 2 הילדים כאשר רק ביטחונם האישי עומד לנגד עיני.
מסתבר שהבריחה לארץ הייתה טעות. ישנה אמנה בינלאומית שגם ישראל חתומה עליה - אמנת האג. מטרת האמנה היא להבטיח שהורה בודד לא יוכל להוציא את ילדיו מהמדינה שבה הם מתגוררים ללא הסכמתו של ההורה השני. ברגע שהוצאתי את הילדים מהולנד נחשבתי לחוטפת.
מדיונים שהיו פה בבתי המשפט - 3 ערכאות עד לעליון - הוחלט שאני חייבת לשוב עם ר' בן ה-5 להולנד. האב ויתר על הילד הקטן בן ה 3, שעליו לא הצהיר אבהות, כנדרש על פי החוק ההולנדי כשההורים לא נשואים.
ב-25 ביוני, לפני כמה שבועות, נסעתי בחזרה להולנד עם בני הבכור על פי החלטת בית המשפט הישראלי. את בני הקטן בן ה-3 השארתי עם אימי, תוך מחשבה על טובתו, לא להיקרע מהמקום שכבר נהיה בית בשבילו. בני בן ה-3 הובהל לבית חולים חיוור ומקיא קצת אחרי שבאנו ארצה ושם אובחן כסובל מטראומה. מן הסתם, טראומה זו קשורה לאלימות של אביו. לא רציתי להעמידו במצב דומה למצב שממנו ברחנו, ולכן השארתי אותו במקום בטוח שבו הוא גם חש בטוח, עם אימי.
בלית ברירה לקחתי את בני הבכור להולנד, למצב לא ידוע, ללא ביטוח רפואי בגלל החוק ההולנדי, להתעמת עם אביו הבלתי צפוי. אבא שוויתר מראש על אחד מבניו, על הקטן, בבית המשפט. עקרתי את בני הבכור מבית הספר לפני סיום שנת הלימודים, בלי לדעת כמה מוגנים נהיה בהולנד. נאלצתי לעשות בחירה.
החלטתי להשאיר ילד אחד בישראל, בחיים, ואני מקווה שאני ובכורי נחזור בריאים ובמהרה, ולא נחזור בארון, ואני לא אומרת זאת כסיסמא.
בהולנד מתנהלים עכשיו דיונים, ובהמשך יהיה משפט על משמורת הילד הבכור בלבד! ר' הבכור נמצא כרגע במשמורת בלעדית שלי, עד שתיבדק כשירותו של האב, שלטעמי אינו כשיר כלל. אין לי אישורי שהייה. בית המשפט אמנם חייב אותי להחזיר את הילד אבל לא דאג לצייד אותי באישורים למיניהם, גם לא ביטוח בריאות, ולפיכך, המחיה שם מאוד מאוד יקרה עבורנו, ואסור לי לעבוד כדי להרוויח כסף. שכר עו"ד מאוד גבוה, כ-300 יורו לשעה. זוהי המציאות העכשווית ואני צריכה את עזרתכם.
כל הכסף שנאסף מגיע ישירות אלי לכיסוי הוצאות ומחייה, כאשר מטרה אחת לנגד עינינו, לחזור ביחד הביתה וכמה שיותר מהר.
הדיונים בבית המשפט בארץ עלו לי ולמשפחתי כמיליון ש"ח. הכסף נגמר.
למערכה המשפטית האחרונה והמכרעת - בהולנד, על שלומו וחייו של בני, אני מגיעה ללא משאבים. בלי כסף המערכה אבודה!
כל תרומה תתקבל בתודה ובברכה.
http://www.mimoona.co.il/Projects/1101
עקבו אחרינו בדף הפייסבוק https://www.facebook.com/savingr