עזרה סיעודית

[דבורה איצק]

עזרה סיעודית

אמי סובלת מתהליך דמנטי המתבטא בעיקר בפגיעה בזכרון לטווח קצר, חוסר התמצאות במרחב,בעונות השנה ובימי השבוע. היא ממציאה סיפורים שונים ולאחרונה יש מדי פעם סיפורים על גניבות כשבדרך כלל היא בוחרת בבן משפחה שאולי הרגיז אותה באופן כלשהוא. היא גרה לבד ואנו בנותייה ערכנו בינינו תורנות וכל אחת מגיעה אליה ביום מסוים בשבוע למס' שעות. לאחרונה חלה החמרה במצב המתטאת בכך שהיא זורקת את האוכל מהמקרר ת מאבדת דברים ובשעות שאינינו אצלה מתקשרת אלינו הרבה. פנינו בעבר כבר לביטוח לאומי אך הם עורכים לה בדיקה תפקודית פיזית והיא עוברת אותה כמו כן, כהבאנו לה מטפלת פרטית היא סילקה אותה מהבעת והאשימה אותה בגניבה. מתנדבת שהגיעה אליה התקבלה על ידה מס' פעמים ואח"כ סרבה לפתוח לה את הדלת. שאלתי : 1. איך לשכנע אותה לקבל מטפלת? 2. איך לשכנע את ביטוח הלאומי שיש לערוך בדיקה המתאימה לדנמנטים?

 

[עצם הענין]

מנסיוני,

אחד הדברים הכי קשים זה לשכנע חולה דמנציה לעשות מה שהוא לא רוצה לעשות או שהוא משוכנע שאינו זקוק לו. צר לי שאין לי עצה טובה (ואם תמצאי רעיון לשכנע אותה לקבל מטפלת, אני מאד אשמח לשמוע עליו, כי גם אני התמודדתי עם מטופלת כזו, ואחרי המון נסיונות בסוף הרמנו ידיים כשהיא עברה גם לאלימות פיזית בעקבות הופעתי בביתה). מה שחשוב שאתם והמטפלת תזכרו שחשוב לא להתייאש מוקדם מידי ולא לקחת שום דבר שהיא אומרת באופן אישי. מטפלות לפעמים נבהלות מכך שמאשימים אותם בגניבה או בהאשמות אחרות, וצריך להסביר להן שהאשמות הללו הם חלק מהמחלה, ושכל עוד זה אפשרי שהן תמשכנה להגיע. אם היא לא מוכנה להכניס את המטפלת הביתה כדאי להגיד לה להמשיך להגיע בכל זאת, כי יתכן שבהמשך יהיה שינוי והיא תכניס אותה הביתה. כדאי לנסות למצא עניינים שהיא אהבה לעשות (בדרך של ניסוי ותעיה), ואם היא משתפת פעולה לבנות על זה את תוכנית הטיפול ברגע שנוצר אמון אפשר להוסיף עוד דברים לתוכנית. יתכן ואם יהיה מישהו מהמשפחה בבית (לא תמיד אפשרי מבחינה טכנית ולא תמיד זה מצליח), יהיה לה יותר קל לקבל את המטפלת הזרה ולהתרגל לנוכחותה. לפעמים לא כדאי להציג את המטפלת כמטפלת, ולמצא דרך אחרת להכניס אותה הביתה (לדוגמה: כחברה ותיקה של הבת ואם היא מספיק מבולבלת אז גם כחברה ותיקה שלה שבאה לבקר). מאד חשוב שהמטפלת תהיה מסוגלת "לזרום" איתה (כולל עם הבלבול והדמיונות), שתדע לא להתעמת איתה בשום עניין, ושתהיה מוכנה לבצע כל מיני רעיונות יצירתיים ואפילו "משוגעים". לפעמים תרופות יכולות לאזן, ולגרום לפחות הזיות שוא שבעקבותיהם יהיה לה קל יותר לקבל את המטפלת. ואולי עובדת זרה היא הפתרון? בקשר לביטוח לאומי - עד כמה שידוע לי צריך להתעקש על בדיקה חוזרת ורצוי להביא מסמכים רפואיים המעידים על דמנציה (יכול להיות שהמצב המנטלי שלה החמיר מהבדיקה הקודמת ואז הסיפור יהיה יותר קל).

 

[מני בר]

"לזרום" איתם

גם לי היתה בעייה עם מטפלת מגורשת ואז כשבאה המטפלת החדשה בקשתי שתציג את עצמה כחברה. האמת שלא כל מטפלת מתאימה וצריכים להיות קשובים גם לקשיש. אשמח לעיצה איך מתמודדים עם הדרישה לחזור הביתה. מתי תיקח אותי הביתה? וכו...

 

[עצם הענין]

אפשר....

1. להגיד שעוד שעה חוזרים "הביתה" (אדם מבולבל לא תמיד מבחין מתי עברה שעה... צריך המון סבלנות לחזור על האמירה הזו אם כל כמה דקות הוא דורש לחזור הביתה) 2. לקחת אותו לסיבוב קצר בחוץ ולהכניס אותו חזרה פנימה. 3. בשלבים מוקדמים אולי אפשר פשוט להסביר שהבית עכשיו הוא כאן. גם זה לפעמים עובד... 4. לנסות להסיח את דעתם בדברים אחרים (אני בדרך כלל מנצלת את ההזדמנות להעלאת זכרונות, בלי להסגיר שהיום מקום המגורים הוא מקום אחרי לגמרי: איפה את גרה? איך מגיעים לשם? מי הם השכנים שלך? וכו'.) באותו עניין: היתה לי מישהי שבאופן קבוע אמרה שהיא לא יודעת אם מחר היא תהיה כי היא צריכה ללכת לעבודה, ואני באופן קבוע אמרתי לה בתגובה שאני אבוא, ואם היא תהיה בבית אז נהדר, ואם לא - אז לא.... לאחרת שתמיד היתה צריכה "לחזור הביתה", הייתי אומרת שאם היא לא תהיה כאן, אני אבוא לאיפה שהיא נמצאת. האמירות הללו תמיד הרגיעו אותן.

 

[מני בר]

תודה לך. עזרת לי מאוד

 

[lgonen]

../images/Emo50.gifלעשות אבחון קוגניטיבי