אני דווקא כן בעד לדבר איתו על כך
היות והוא כבר יודע, אבל בעצם לא יודע מה זה אומר. אפשר להגיד לו שעכשיו התינוק בתוך הבטן ויקח הרבה זמן עד שהוא יצא. אפשר להציע לו לדבר אל התינוק מדי פעם, או לתת לו נשיקה או חיבוק או ליטוף אם זה נוח לך. ככה יהיה לו יותר ברור מה המשמעות כרגע. אם את חווה גם מיחושים שונים, בחילות, עייפות, כאבים אחרים, יכול להיות שגם זה מבלבל אותו ואת יכולה להגיד לו שהתינוק כבד לכן כואב לך. זה דווקא נותן יותר סדר והיגיון לחיים שלכם כרגע. שוב, זאת במידה ואת סובלת מכאבים שונים במהלך ההריון אשר משפיעים על תפקודך הרגיל.
בנוסף, אני כן מסכימה עם סמיילי שפרט להריון, ההתנהגויות שציינת מאוד מאפיינות את הגיל. אם הבן שלך עכשיו בחופש ממסגרת הגן סביר להניח שההתנהגויות מקצינות והקושי גובר עוד יותר.
החליטו בינך לבין בעלך על כמה קווים אדומים שאותם אתם לא מסכימים בשום אופן שהוא יחצה. לרוב מדובר על דברים שהם סכנת חיים - כמו שאסור ללכת בכביש בלי לתת יד להורה, אסור לשחק בחשמל, ודברים שהם עקרוניים כמו - אסור אלימות בבית וכדומה.
במקביל, החליטו באילו מלחמות אתם מוותרים מראש ולא נלחמים. למשל, אצלנו בבית יש חוק שלא רבים על אוכל. מי שרוצה אוכל, מי שלא רוצה לא אוכל, וזה נושא שלא רבים עליו (אלא אם נמצאים אצל סבתא ואז זה נהייה יותר בעייתי
).
דבר נוסף, רצוי להקפיד על סדר יום מאוד ברור. בבוקר - סדר פעולות קבוע - מתלבשים, מצחצחי שיניים, אוכלים ארוחת בוקר, והולכים לגן. אחה"צ סדר פעולות קבוע (לדוגמא) - חוזרים מהגן, אוכלים ארוחת 4, יוצאים לגינה, אחרי שעה חוזים, אוכלים ארוחת ערב, אמבטיה, קוראים סיפור והלכים לישון. סדר יום קבוע מעורר ביטחון אצל הילד, היות והוא יודע למה לצפות בכל רגע משעות היום. שתפי אותו בכל יום מה הולך לקרות בהמשך. למשל - אחרי שהוא מתעורר - עכשיו בוקר, אז אנחנו נתלבש, נצחצח שיניים וכו'... ספרי לו לאן תלכו היום אחרי הגן. שתפי אותו לאורך היום מה הולך להיות, כך הוא יוכל לצפות ולהתכונן מראש. בייחוד, לפני סיטואציות שאת יודעת שקשות לו יותר. למשל, לבן שלי תמיד היה קשה לשבת לאורך זמן במסעדות. אז לפני שנוסעים למסעדה, אנחנו אומרים לו מספר פעמים שעוד מעט נגיע למסעדה, ושם חייבים לשבת ליד השולחן לאורך כל הארוחה. ההכנה הזאת עוזרת לו מאוד ומקלה עליו את ההתמודדות ברגע האמת, כי זה לא "נחת" עליו פתאום אלא הוא ידע מראש מה הולך להיות.
טוב, כתבתי המון, אני מקווה שהצלחת לקרוא הכל
המון הצלחה, זה גיל לא פשוט אבל גם גיל מקסים של המון גילויים חדשים!