סקרנות
ישנן שתי גישות בכל הנושא של הכנסת חתול שני לבית שיש בו כבר חתול אחד או יותר:
 
גישה מאוד נפוצה שגם אני נקטתי בה - סגירת החתול החדש בחדר אחד בבית כדי שיתרגל למקום בשקט, והאחרים יוכלו לספוג את נוכחותו בבית באמצעות חושי הריח והשמיעה. בחלק מהמקרים גם מוציאים סמרטוט שניגבנו על החתול החדש כדי שהחתול הותיק ירחרח וילמד להכיר את הריח. אחרי כמה ימים, כשהחתול החדש כבר רגוע ומבין איפה הוא נמצא, פותחים את הדלת, לפעמים לגמרי, לפעמים לזמן קצר ואז קצת יותר כל פעם.
 
גישה אחרת, מוכרת מאוד גם היא - הגישה שמתארת אורלי זכאי (יועצת התנהגות חתולים) באתר שלה. לפי השיטה הזו, עדיף לא לשים את החתול החדש בחדר נפרד, ולא להתערב בסקרנות של הותיק כלפי החדש. לפי הגישה הזו, יושג איזון הרבה יותר מהר אם יורשו החתולים ליצור ביניהם מגע באופן חפשי ולהגיע למקום שבו יחסי הכוחות ביניהם מתאזנים.
 
במקרה שלכם, אין אלימות של ממש, אז כנראה אפשר לעזוב אותם ולתת להם להסתדר. אצלי רוב החתולים שהגיעו (כולל הגורים לאימוץ כרגע...) הגיעו עם איזה צורך בטיפול רפואי, כך שהיו לי הרבה מאוד סיבות לשים אותם בחדר נפרד: גם הרצון להרגיל בהדרגה, גם הצורך בטיפול רפואי (בכל זאת אי אפשר לרדוף אחרי חתול מפוחד בכל הבית כדי לתת לו משחת עיניים או אנטיביוטיקה), גם הרצון להגן על הח'ברה שלי שלא יידבקו בשום דבר. אצלנו באופן אישי השיטה ההדרגתית עבדה מצוין, גם החתולים וגם הכלבים בסך הכל קיבלו את העניינים בצורה די רגועה.
