מה מרחב האופציות?
ראשית, אם טיסה אינה תחביב, מה נותר? מקצוע? דומני כי רוב חברי הפורום בחרו או קיבלו את העובדה כי הטייס אינו מקצועם לפחות במובן הפרנסה. יש הבדל בין תחביב לבין חובבנות כפי שנהוג להדגיש לא פעם. ניתן להשתפר ולהקפיד על רמת הטיסה גם אם אין מדובר במקצוע אלא פשוט בשאיפה אישית, ובצורך בטיחותי. לגבי טיסות נווט - האם זה באמת משנה אם אתה טס ב 500 רגל מדויק או ב 450? האם לא כדאי כטייס שיהיה לך אומדן גובה גם ללא המכשיר, ודאי כשמדובר בגובה נמוך? (מנסיון, בעת בחינת הרישוי לדאון, כוסה מד הגובה ונאלצתי להעריך גבהים בכל שלב בהקפה - שיעור מאלף) ולגבי נחיתות דיוק - אין דבקות במטרה משמעה התאבדות. לפחות מבחינתי המטרה היא לנחות בדיוק מקסימלי עם מטוס שלם, ולא להשאיר כתם בכל מחיר על הקו. הרי מהות הטיסה הינה החלטות רצופות אשר תמיד אמורות לקחת בחשבון אילוצים - בחירתו של הטייס הינה מידת ההתפשרות על בטיחות, וודאי שלא תנאי מוקדם לתחרות, בה מושם דגש על בטיחות. אגב, כטייס אז"מ כל טיסתי מוגבלת בגובה הבעייתי של טיסות הנווט... (וכדי לחסוך הערות בהמשך, אני גם טייס מסחרי פעיל)