עזרה

נוגה25

New member
עזרה

אני ובעלי גרים כרגע אצל אבא שלי אתמול התווכחנו ופתאום אבא שלי הופיע ואני אמרתי לבעלי נו מה אתה אומר ובעלי התעצבן ואמר זה הזמן ליד אבא שלך ,אמרתי לו שלא אמרתי משהו מיוחד וגם הוא הופיע במפתיע הוא כעס והתוכחנו קצת והלכנו לישון. היום בבוקר בעלי העיר את הילדה כדי שתקום לבית הספר היא בת 6 והיא קמה אחרי הרבה זמן לא היה לה קל,גם לוקח לה זמן להתלבש היא מתמזמזת עם הזמן בעלי מאוד כעס עליה הוא גם כעס על אבא שלי על כל מיני דברים וכל הבוקר קיטר וכעס אמרתי לו שיכין לילדה פרוסה לדרך לפני שהם יוצאים אז הוא אמר שהוא לא מכין לה כי הוא מאחר והיא התמזמזה עם הזמן וכעס וקיטר עד שכבר לא יכולתי לשמוע אז צעקתי די כבר אז הוא אמר לי כלבה מכשפה ליד הילדה . מאוד נפגעתי למה הוא צריך לדבר אלי ככה ועוד ליד הילדה. בבוקר שלחנו אס אם אסים אחד לשני וכל אחד חשב שהוא הבסדר. אח"כהתענתי את הטלפון ולטלפון של הבית לא עניתי בצהריים הוא התקשר ושאל מה קרה לא ענית את ברוגז אז אמרתי לא שאני לא ברוגז אז הוא אמר אם כן תגידי אני יקנה לך מוצץ. אמרתי לו שפשוט אין לי חשק לדבר איתו שהוא מקלל אותי כלבה ומכשפה ועוד לפני הילדה אז הוא אמר שאני זו שצעקתי והתחלתי ואני עודד באה בטענות. אז אמרתי לו שנכון לא הייתי צריכה לצעוק הייתי צריכה לדבר אבל זה לא מצדיק שהוא יקלל אותי ככה ועוד בפני הילדה. אז הוא אר שצעקתי עליו ואבא שלי בבית אבא שלי בכלל לא שומע טוב והוא היה בסלון וחוץ מזה אמרתי לו שלא הייתי צריכה לצעוק זאת אומרת שהודיתי בטעות שלי הוא אמר שזה לא קשור להיום בבוקר זה קשור לאתמול בערב. מעצבן אותי שזה לא קשור לערב הוא פשוט יתרץ הכל העיקר לא לבקש סליחה על זה שהוא קילל. מה לדעתכם אני צריכה לעשות עם זה שהוא קילל אותי? לא לדבר איתו, לדבר ולא להתייחס אליו , רק להגיד לו שזה לא היה בסדר. קשה לי לעבור לסדר היום לאחר קללות כאלה מה זה חוסר הכבוד הזה לפחות תודה שלא היית צריך לקלל. עזרה בקשה איך להתנהג ומה להגיד לו.
 
אנשים מבוגרים צריכים לשלוט בכעסים שלהם

ולנסות להגיב גם אם כועסים מאד באופן תרבותי או לפחות להשתדל. כאשר מקללים ( כאשר זה חמור יותר שזה נעשה ליד הילדה) זה לא מכובד לשני בני הזוג ומחמיר את המצב ממנו התחלתם לריב. כדי לסיים את הארוע תאמרי לו שאת מבינה שכעס עלייך כי דברת ליד אביך והוא כנראה רגיש לזה אבל את לא מוכנה לקבל שפה כזאת בבית וגם אם את לא נהגת כשורה את רוצה שיעיר לך על כך בלי לנבל את הפה וודאי לא ליד הילדה. תבקשי שיתנצל ויתחייב שזה לא יקרה שוב. כדאי לשניכם להיות רגישים יותר אחד לשני ולנסות לתקשר ולשתף אחד את השני כדי שארועים כאלה לא יקרו שוב.
 

נוגה25

New member
לחגית ורד

תודה על עזרתך. ומה לעשות אם הוא לא ירצה להתנצל ולהתחייב שזה לא יקרה שוב.
 

נוגה25

New member
לחגית ורד

שלום ותודה על עזרתך. היום בבוקר ביקשתי מבעלי משהו בקשר לילדה לפני שהוא יצא מהבית אבא שלי ישב בסלון ואנחנו היינו ליד, הילדה מאוד הרגיזה אותי ולכן ביקשתי ממנו קצת בעצבים הוא אמר לי טוב טוב לא רוצה לשמוע קטע לי את המשפט ויצא במין זלזול שכזה. אמרתי לו היום כמו שהצעת שיתנצל על הקללות של אתמול ועל הזלזול שלו בבוקר הוא צחק ואמר שזה מצחיק מאוד שהוא צריך להתנצל אני זו שגם הבוקר צעקתי עליו ליד אבא שלי,הסברתי שלא צעקתי דיברתי בעצבים כי הילדה הרגיזה אותי וזה לא עצבים עליו והוא לא היה צריך לקטוע אותי ולצאת מהבית כאילו אני מדברת לקיר הוא מתעקש שצעקתי ואני דיברתי בעצבים משהו לגבי הילדה היא פשוט שיגעה אותי. ולגבי אתמול הוא גם לא כלכך רצה להתנצל כי צעקתי היינו בחדר ואבא שלי היה בסלון (אבא שלי כמו שאמרתי לא שומע טוב). הוא אמר לי תתנצלי את על אתמול אמרתי שאני מצטערת שלא הייתי צריכה לצעוק,אבל זו לא סיבה שהוא יקלל הוא אמר שמה שהיה אתמול היה אתמול והוא התנצל(אחרי שביקשתי הוא עשה את זה במין טובה כזאת ) מה שהיה אתמול עבר מה שהיה היה ועל היום הוא מתעקש שצעקתי ואמר טוב טוב אין לי כוח לשמוע אותך את תמיד צודקת כרגיל. מתחילת הנישואים שלנו קשה לו להודות אם הוא עשה משהו לא בסדר קשה לו לבוא לבקש סליחה (רק לפעמים שאני צריכה לבוא ולבקש ממנו שיבקש סליחה מה הוא לא יכול להיות הוגן ולבוא לבד?) מה עושים עם בן זוג שלא מוכן אף פעם להודות שהוא טועה וברוב חוצפתו אומר שאני לא יודעת להודות ואני כ"כ לא כזאת אם אני לא בסדר אני באה ומבקשת סליחה ומודה אין לי שום בעיה עם זה. או שנוצר מצב שהוא חייב למצוא איזו נקודה שלא הייתי צריכה להגיד לו משהו אחרי שהוא הוציא לי את המיץ והתפוצצתי אז הוא אומר קודם תתנצלי את אז שאני מתנצלת אז הוא אחר כך גם מתנצל כמו ילד קטן אני משתגעת מזה זה מאוד מפריע לי אף פעם הוא לא יבוא לבד ויהייה הוגן ויגיד סליחה טעיתי לא הייתי צריך לנהוג כך, זה קרה אולי פעם פעמיים מתוך ה7 שנות נישואים שלנו. אנא חגית תעזרי לי מה לעשות ואיך לנהוג ליעוץ זוגי אין לי כסף וגם אם היה הוא לא ירצה.
 
במצבך כיום את צריכה לנסות "לעבוד" עם מי

שיש. אי אפשר להכריח אותו להתנצל, תנסי להניח לעניין הזה ולהיות יותר רגישה לא לדבר איתו ליד אבא שלך. מכיוון שאתם גרים עם אביך זה בעייתי והוא ודאי שומע אתכם אבל תשתדלי יותר. אני מציעה לך פעם בשבוע לצאת עם בעלך ולשבת איתו מחוץ לבית ולשוחח על דברים , תנסו בפרטיות גם ללבן דברים שקשורים בזוגיות, בילדה,בבית וגם לאמר דברים טובים אחד לשני. לנסות באופן כללי פחות לשפוט אחד את השני וגם אם את צועקת או הוא כועס תנסו לשמור על פרופורציות ולא להחמיר דברים. תני לו דוגמא ותתנצלי את על מה שראוי התנצלות, כמה שפחות מאבקי כוח תצליחו יותר בחיים הזוגיים.
 

נוגה25

New member
לחגית ורד

את צודקת במה שאת אומרת אני מאוד מנסה הרבה פעמים לתת לו דוגמה שאני מתנצלת אך זה לא עוזר כשהוא צריך הוא לא בא להתנצל זה נדיר לרוב אני צריכה לבקש שיתנצל וגם לרוב הוא מאשים אותי זה הכי קל. גם לגבי המאבקי כח זה לא פשוט כל מה שאני אומרת לו אפילו אם זה הדבר הכי נכון בעולם הוא ישר מחזיר ואומר שאני כך וכך ומתגונן ,הוא לא תמיד הוגן וישר וזה מאוד לא קל לחיות כך. הוא מגיע הביתה מהעבודה אוכל מתקלח יושב 5 -10 דקות והולך לאינטרנט(זה החבר הכי טוב שלו)אם זה לא אינטרנט זה טלויזיה בקושי לדבר איתו אני יכולה. אנו שומרי שבת ובשבת יש לו את העיתון שהוא לא עוזב אותו. ואם אני אומרת לו שיעזוב קצת את האינטרנט למשל ויבוא להיות קצת איתי ושכל היום הוא באינטרנט וזה יותר חשוב לו מהמשפחה שלו אז הוא אומר בטח קשה לך שאני עושה משהו שהוא לא קשור אליך. יש לו מין סטיגמות עלי או שהוא מאמין בהן או שנוח לו להגיד את זה( כמו שהוא עושה משהו לבד מפריע לי) וכמה שאני מסבירה את עצמי זה לא עוזר. מה אני יגיד לך חגית אני מיואשת ומותשת אין לי כבר כח הוא בסה"כ בחור טוב אבל אי אפשר לדבר איתו בלי שאחרי 2 דקות שיחה הוא חוטף קריזה מאבד את הסבלנות ואומר כרגיל את תמיד צודקת וגם אף פעם לא מודה שהוא לא בסדר. אני ממש מתוסכלת מכל הענין וממש ממורמרת כואב לי שזה כך. אין לי כוח הצילו..............
 
כדי להיות יותר מרוצה מהחיים את צריכה או לקבל

את מה שיש לבעלך להציע על הטוב והרע או לעשות חשיבה עם עצמך האם זהו בן הזוג איתו את רוצה לחיות. אי אפשר לשנות אנשים אחרים. תנסי לא לצפות ממנו לדבר ותארגני לך ולילדה חיים שיהיו נעמים ומספקים. תשקיעי אנרגיה בדברים חיוביים ומשמחים, תעשי שינוי בחשיבה. אין דרך אחרת להרגיש טוב במצב הקיים, רק את לעצמך. אחרת תמשיכי עוד שנים להיות מיואשת ומותשת. יש לך ילדה שראויה לחיים שקטים עם אמא רגועה וזה באחריותך לעשות זאת בשבילה ובשבילך.
 

נוגה25

New member
לחגית ורד

אני מאוד מודה לך על העזרה! הייתי רוצה שתקראי גם את מה שכתבתי כאן למרות שזה ארוך. אתמול נסענו לסידורים בערב הוא רצה לקנות לאכול משהו בפיתה אני לא רציתי אמרתי לו שיאכל הוא ,הוא אמר אם את לא אוכלת גם אז אני לא רוצה. אמרתי לו שנקנה משהו מהסופר לא בא לי משהו כבד הוא התחיל כרגיל להתעצבן ואמר אני משש בבוקר על הרגליים איפה נמצא עכשיו סופר פתוח. פתאום הוא מצא ועצר כדי שאני ארד לקנות אמרתי לו שפה אני לא רוצה לרדת בסופר הזה (פשוט לא אוהבת את הסופר הזה). ואמרתי שנקנה ליד הבית של אבא שלי יש סופר ממש 3 דקות נסיעה מהבית של אבא שליואני ארד לקנות. הוא התחיל להתרגז ואמר לי העצלנות שלך את חושבת רק על עצמך אני עייף והגרביים שלי רטובות והבגדים גם אני מהבוקר על הרגליים עכשיו אני צריך לעשות סיבוב ארתי לו שזה 2 דקות מה עשיתי בסך הכל. הוא כל הדרך התעצבן וניבל את הפה מכשפה רעה טינופת זבל וכו' כל זה כמובן ליד הילדה. אני לא עניתי לו לא קיללתי חזרה למרות שבקושי יכולתי להחזיק את עצמי לא רציתי שיהייה יותר בלאגן במיוחד בגלל הילדה. הגענו לסופר לא רחוק מהבית וירדתי הרגשתי שבא לי לברוח ואין לי לאן. אין לי אמא ולא אחיות רק אבא זקן אני לא עובדת כרגע אני מרגישה כ"כ לבד ומפוחדת. אני אוהבת חיי נחת ושלווה . בעבר של נישואינו היו לי כמה התנהגויות שלא הייתי צריכה להתנהג ביקשתי סליחה שאני ישתנה במה שאני צריכה כל אחד טועה אף אחד לא מושלם. אני ממש מנסה להיות בסדר אני בסה"כ אשה טובה שהוא לדעתי לא יודע מספיק להעריך. הגענו הביתה בחדר הילדה היתה במיטה רציתי לעבור הוא עמד ולא זז אז עברתי והוא קצת נדחף אז הוא אמר ליד הילדה ברברית מכוערת מכשפה מאוד התרגזתי ומספיק שתקתי רשמתי לו מכתב כ"כ כעסתי כתבתי לו שהוא נבל ומנול וממרר לי את החיים ושאני סובלת ואני לא כלב שלו ושהוא השתנה ושהוא צריך להתבייש ואני לא סובלת אותו ועוד כמה דברים. הייתי מעדיפה להגיד לו ולהוציא את כל העצבים שהוא עשה לי אבל למען הילדה אני שותקת הרבה. הוא כתב לי מכתב חזרה שאני מוציאה אותו מדעתו ומעצבנת אותו ואני לא ישתנה בחיים ואני ממררת אותו ונמאס לו להיות סמרטוט ושאני ישכח מה היה בעבר ומהיום מה שיש לו להגיד הוא יגיד גם אם משה רבנו יהייה לידנו. לא דיברנו לא עניתי לו גם אם זרק מילים. בבוקר הוא כעס על הילדה שהיא מתמזמזת עם הזמן ובגללה הוא מאחר לעבודה הוא דחף אותה ואמר לה מסריחה היא בכתה. הוא לא לקח אותה לביה"ס כי הוא כמעט איחר לעבודה. יצא והלך.. הוא שלח לי הודעה בפלפון שנמאס לו מהחיים ונמאס לו מהעקשנות שלי וסליחה שאמרתי אתמול מילים לא יפותאבל את מוציאה אותי מדעתי ומרגיזה. לא הגבתי הוא שלח עוד הודעה שאני ימשיך כך ואגיע רחוק. לא הגבתי. הוא התקשר שלוש פעמים ולא עניתי לו אז הוא שלח הודעה אין בעיה אל תעני מהיום תקבלי אותו יחס מזלזל רק רציתי לדעת מה עשית עם הילדה. אבל זה כבר לא מעניין. אני יודעת שזה פחות או יותר אותם סיפורים אבל בכל זאת חשוב לי שאת ואחרים תתנו לי את דעתכם בסך הכל מה עשיתי לא ירדתי לסופר ליד איפה שהיינו בסידורים בשביל זה עצבים וניבולי פה אי אפשר לבוא לדבר כמו בנאדם מה אני כלב שלו? אני חייבת לציין שהוא לא היה ככה עד לפני כמה חודשים אם היינו רבים אז היה קורה שמתוך ריב הוא היה מוציא איזה ניבול פה אבל בחיים לא קרה ככה הוא ממש השתנה. אני לא יודעת איך אני צריכה להתנהג איתו אם לדבר איתו או לא אולי כדאי להמשיך לא לדבר איתו שילמד לקח? חגית בבקשה עזרתך איך להתנהג איתו מה להגיד ומה לא . אני ישמח לתגובות מכל מי שרוצה לעזור. בתודה וברכה.
 
מהמצב שאתם נמצאים בו נראה שכדאי לעשות

פסק זמן. אם את גרה עם אביך, שיצא בעלך מן הבית לזמן מה ותחשבו איך אתם רוצים לחיות. המצב הנוכחי נראה גרוע ביותר וללא הדרכה של שניכם תהיה לכם בעיה להמשיך לגור יחד. יש הצעה בפורום של משהי שממליצה על רב מסויים שעוזר בבעיות זוגיות, מומלץ שתנסו.
 

נוגה25

New member
לחגית עוד דבר

אני יודעת שזה לא טוב לגור עם ההורים אבל כרגע ממש אין לי ברירה עד כדי כך. אנחנו גרים אצל אבי 4 חודשים סה"כ והוא בזמן האחרון לפעמים מוצא את אבי כתרוץ לא להודות על משהו שהוא לא בסדר ואמרתי לו את זה הוא מכחיש. אנא עזרתך. בתודה ובברכה. אני חייבת לציין שכל הכבוד לך שאת ככה עוזרת לאנשים ומייעצת להם זה מאוד עוזר גם ככה החיים לא קלים. תבורכי.
 
הדבר הכי גרוע מבחינתי זה לגור עם

ההורים. זה גרוע, הורס את הזוגיות והפרטיות.. אפי` לריב כמו שצריך א``א...(; גם כשההורים מבוגרים זה בלתי נסבל, ולפעמים זה גם יותר גרוע. בעלך לא היה צריך להתבטא כך, אך גם לשמוע צעקות מכיוונך על הבוקר זה לא הכי נעים. ומה חשבת לעצמך כשהמשכת את הדיון לילה לפני בנוכחות אביך? זה באמת מעצבן. אתם צריכים להבהיר אחד לשני שיש גבול שלא עוברים אותו. את מבחינתך תודיעי שזה לא יקרה שוב לפתוח/להמשיך נושא בנוכחות אחד מההורים, והוא לא ינבל פיו בטח לא בנוכחות אדם. במו``מ צריך לתת משהו כדי לקבל, אז כמו שאמרתי, תפתחי את במה שאת צועדת לכיוונו, וכך יהיה לו יותר קל לרדת מהעץ.
 
לנגה

אין לך היום הרבה בררות. אם את לא יכולה ללכת לטיפול ובכל מקרה בעלך לא מוכן את צריכה להסתדר איתו. אל לא צריכה לוותר בעניין השפה הלא יפה והצעקות אבל תנסי גם להבין אותו ואת המתח שאתם חיים בו. לגור עם ההורים זה קשה ועוד אצל ההורים של אישתך עוד יותר. תנסי להיות יותר רגועה ולא להגיע למתחים גדולים איתו. לדבר יפה ולהתייחס לכולם בטוב, גם לילדה למרות שהיא מרגיזה, היא צריכה ללמוד מכם איך מתנהגים.
 

נוגה25

New member
לאופירה

תודה על זה שאת מנסה לעזור. את צודקת מאוד במה שאת רושמת אני מאוד משתדלת להיות רגועה איתו אני הרבה לא עונה העיקר שיהייה שקט תקראי את מה שרשמתי לחגית ורד ב-3.1 בשעה 9.35 אני יודעת שזה ארוך אבל חשוב לקרוא הכל כדי לתת דעה כמו שצריך. בסך הכל לא רציתי לרדת לסופר באזור מסויים אז בגלל זה ככה להתנהג ולפני זה אמרתי לו שיקנה לו משהו לאכול הוא לא רצה בעיה שלו. כל הכעס שלו על הוריו שלא יודעים להתנהג על המצב הכלכלי וזה שהוא מתוח זה נכון אבל יש גבול מה זה הניבולי פה האלה והזלזול הזה זה בנאדם שהיה טוב אלי לרוב היה אומר כמה פעמים ביום שהוא אוהב אותי ואני החיים שלו לפעמים שהיינו רבים אז קרה שהיה אומר מילה שתיים לא יפות מתוך עצבים אבל בחיים לא היה ככה. הוא כבר לא אומר שהוא אוהב לא מחמיא יש לו רק טענות ומענות וכל היום אני לא בסדר ואני אישה רעה וממרמרת אם אני אומרת לו ביקורת בונה אז אני ממרמרת איך אפשר לחיות כשאי אפשר להגיד כלום. מה אני יגיד לך החיים לא פשוטים וזה לא קל שאני מוכנה להשקיע ולהשתדל להשתנות בדברים שאני לא בסדר והוא לא משתנה ורק מתקיף ומתגונן. חשוב לי שתקראי את מה שכתבתי לחגית ורד אני אשמח אם תעזרי לי גם את איך להתנהג. מה לעשות כדי שהוא יפסיק לזלזל ולנבל את הפה ואם יש לו מה להגיד שיבוא ויגיד. ולהגיד לו זה לא מספיק כשהוא כועס הוא לא שולט בעצמו וזה בעיה רצינית, גם ליד הילדה הוא לא שולט בעצמו אם אני אומרת לו שזה לא הזמן הוא ממשיך לריב ולדבר.
 
לנגה.

אני חושבת שאת צריכה להבין שזה הבעל שלך ואין לך מה לעשות כדי לשנות אותו. הוא לא ישתנה ואם את כל כך סובלת איתו אז את צריכה לעזוב אותו. הוא נמצא במקום מאד לא טוב עם החיים שלו ומאד מתוסכל ומוציא את זה גם עלייך וחבל שכך אבל זאת המציאות ואת צריכה להתמודד איתה. מהריבים האלה לא יצמח שום דבר חיובי ואת רק תמשיכי לספר עליו עוד ועוד דברים לא טובים אז אני חושבת שאולי הגיע הזמן שתפסיקו את הסבל ההדדי ותשקלו להפרד.
 
למעלה