עזרה!!!!

[lichi1]

עזרה!!!!

שלום לכן אני נשואה סהכ שנה וחצי עם ילד בן חצי שנה אנחנו אוהבים והכל רק שבעלי נורא מציק לי בכל מה שקשור למערכת יחסים עם המשפחה שלי הוא מעין מקנא ודי נראה ממורמר כל הזמן ומוציא את הכל עליי אני מניקה עדיין ומאוד מאוד קשה לי עם כל העצבים שזה גורם אני אתן דוגמאות למשל אמא שלי שומרת על התינוק בבית שלי והוא מתלונן שהיא עושה כביסה מנקה ומקפלת ובשבילי זה עזרה גדולה שהוא לא מבין הוא כל דבר קטנוני ומעיר הערות אם יש לכם איזהשהיאא דרך לעזרה או עצה אשמח

 

[נימשון]

שווה לבדוק מאיפה זה מגיע

הרי על פניו אין הגיון בכך שהוא יתלונן על עזרה שאתם מקבלים אך זה בכל אופן קורה אז אולי יש משהו עמוק יותר שמציק לו ובמקום לדבר ולהויצא אותו הוא עושה את זה על משהו אחר. שווה לנסות לדבר ולברר את זה לעומק, תנוק חדש עם כל האושר הרב שהוא מביא גם מביא רגשות שונים וסיטואציות שלא תמיד קל להתמודד איתן. וכמו שאני תמיד אומרת, תקשורת היא סוד הקסם.

 

[lichi1]

צודק אבל

אתוודה שאני אחותה של מי שנשואה ואני מאוד רוצה לעזור להם , אז פניתי לפה בשאלות , כי אתמול ניסיתי להבין מה פשר הבעיה ולדבר איתם ולהרגיע את העניינים ולגבי התשובה שלך קודם תודה הרקע שלו הוא בא ממשפחה די הרוסה שכל החיים גדל לבד והטענה שלו שמתערבים לו בחיים בעזרה ולי זה נראה סתם תירוץ לדברים אחרים שמפריעים לו הוא בחור חיובי והכל אבל כל הזמן די קוטר וכל הזמן לא טוב לו איזה גבר יתעסק על מי הזיז לו את השמן זית מהמטבח או ניקה יותר מידיי או עשה כביסה אני חיייבת להגיד שהוא עבר ילדות עם אמא לא משקיענית

 

[נימשון]

ראשית אני ../images/Emo68.gif ולא ../images/Emo150.gif

תראי, מהצד לא רואים ולא יודעים הכל וגם אם אחותך נשבעת ל שהיא מספרת לך את הכל היא עדיין מספרת לך את הצד שלה ואת לא יכולה לדעת מה באמת קורה שם ומה הוא באמת מרגיש ומשדר אז קחי את מה שאת רואה ואת מה שאחותך מספרת לך בערבון מוגבל. יתכן שיש לכך קשר לילדות שלו ובאותה מידה גם יתכן שלא, הנקודה היא שאם הם ירצו לפתור את זה אז הם צריכים לדבר והם צריכים ללבן את הענינים בניהם. ושמי לב, את אולי רואה את מה שאת עושה כעזרה אבל מהצד שלו זה בהחלט יכול להראות כנדחפת לחיים שלהם אז קחי צעד אחורה ותני לאחותך לנהל את חייה כי עם כל הרצון הטוב שלך היא זו שצריכה לשנות ולא את.

 

[lichi1]

את צודקת

בהחלט את צודקת הבעיה היא שאני רק אתמול דיברתי איתם והיו דברים שהצדקתי אותו לא הייתי לצד אחותי כמו איזה נדחפת ואמרתי גם לאחותי שהיא צריכה להשתנות בדרישות שלה שינקה ויעשה ושתנחי לו בקצב שלו הוא די רגיל להיות לבד , אבל מה שלא אהבתי שבהחלה הוא היה חנפן והכל היה טוב ופתאום כל ענין המשפחה מפריע לו אני אמרתי גם לשניהים שלא תמיד צריך להיות כל שישי עם ההורים ואפשר פעם לקחת פסק זמן ולהיות לבד אולי באמת הוא מרגיש חנוק אבל התנהגות כמו ילדון זה טפשי במיוחד שאשתך מניקה קצת התחשבות זה בעייתי עם גבר קטנוני

 

[נימשון]

את שוב שופטת

את שופטת אותו ולא מבינה אחר כך למה הוא מרגיש שאתם נדחפים לחיים שלהם. זה שהצדקת אותו בחלק מהדברים עדיין לא אומר שהיתה בכלל צריכה להיות שיחה כזאת איתך, שילכו לאיש מקצוע אם הם מרגישים במשבר ולא מצליחים לדבר על זה לבד. שוב, מאוד יפה שאת רוצה לעזור אבל מכאן ועד לשיפוטיות בה הפכת אותו לגבר קטנוני המרחק גדול ותמיד תזכרי כי את יודעת רק מה שמציגים לך וזה יקירתי אף פעם לא המקרה במלואו.

 

[lichi1]

נכון

אני חושבת שבאמת הם צריכים ללכת ליעוץ אבל מעצבן שבכלל זה צריך לקרות יש הכל למה צריך טענות במקום להנות מהילד ומהחיים היפים שאין להם בעיות כרגע לא כספיות או משהו אז להיות בדכדוך כל הגברים מתוסבכים פחד שאני רואה דבר כזה מפחיד אותי בכלל לחשוב כמה זמן יקח לי למצוא גבר נורמלי

 

[נימשון]

שימי לב איך את בכלל לא

שוקלת אפילו לרגע שאולי לאחותך יש פה איזה קשר להרגשה שלו. יקירתי, מאוד קל לגונן על הקרובים לנו רק שהמציאות פעמים רבות שונה ממה שהיינו רוצים לראות ולחשוב. תני להם לחיות את חייהם ואת עסקי בחייך בלבד, זו העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך.

 

[רגע אמדוד לי]

הייתן צריכות להרוס ?

הכל היה טוב ויפה עד לחלק של : " כל הגברים מתוסבכים פחד" .... למה לכל הרוחות להכליל ??? אז נכון שבתור צופה מהצד אין לך את הכלים לדעת ולשפוט בדיוק מה קורה בפנים. ונכון שיש משהו מוזר בכל העניין של "התנגדות" לעזרה - שברי מה הקטע ? אבל - בתור גבר מתוסבך שכמוני - נראה לי שכל העניין הרבה יותר פשוט ממה שהוא : הם זוג - היא האימא והוא האבא - וברגע שנולד התינוק (וכאן אני משער) - דחקו אותו לפינה - אין לו יד ורגל במתן עזרה - בכל אופן לא עזרה כמו שהצד של האימא יכול לתת - אין לו את הכוח המשפחתי שיכול לתרום, אין לו את "המנדט" הזה - ונראה לי שפשוט - אם תבואי אליו - ככה לבד - תשאלי אותו אם הוא מרגיש מיותר פתאום או לא שייך פתאום או לא מצליח לתרום כמו שהוא רותה - את תופתעי מהתשובה..... לדעתי - כמה שזה ישמע מוזר - צריך לתת לשניהם (!!!) קצת מרחב מחייה - ואת היכולת לפתח כלים להתמודדות עם התינוק כהורים. וכאן אני אגיד משהו שבטח ירגיז - זה יותר התינוק שלו מאשר של ההורים שלך... תנו לו הרגשה שזה נכון.....

 

[נימשון]

הייתן../images/Emo35.gif הייתן../images/Emo35.gif

ותרשה לי שוב, הייתן

איך בדיוק קשרת אותי להכללה המטופשת הזאת

 

[רגע אמדוד לי]

צודקת - במאת האחוזים

לא התכוונתי אלייך.....

 

[נימשון]

כן כן ידעתי שלא התכוונת

זה ה

שהחליט להשתולל אצלי ולעשות לי מצבי רוח דווקא לקראת סיום

 

[רגע אמדוד לי]

המה בדיוק ??

דגל הקהילה ??

 

[נימשון]

לנשים ובכלל לאנשים

יש כזה קטע דבילי להגיד דגל אדום במקום מחזור ומאחר ולא היה אייקון של דגל אדום השתמשתי בדגל שכן היה. ולמה נראה לי שהסברתי לך את זה למרות שזה היה לך לגמרי ברור גם מקודם

איףףףףף אני מסוגלת לשחוט עכשיו מישהו

 

[רגע אמדוד לי]

אז את רומזת שעדיף לי לא להגיב עכשיו

 

[נימשון]

מי גאון של נמש??!

 

[נושי אחת]

תדבררי איתו...

אולי אמא שלך מעירה הערות או פולשת לתחומים שזה מעצבן אותו? תנסי לבדוק איתו מדוע זה כל כך מפריע לו שהיא אצלכם. לדעתי אל תנסי לפענח להבין ראש של גבר זה מורכב מידיי אי אפשר לדעת מה מסתתר אצלהם בפנים. שיחה טובה תעזור לכם.

 

[lichi1]

אפשרי ו.

לא היא ממש לא מעירה, היא נותנת עזרה כל כך גדולה שהוא פשוט לא יודע להעריך מה זה, לשמור על תינוק כל היום ולנקות ולעזור וניסינו לדבר אבל הוא מעין נכנס לעצמו

 

[דולפין סגול]

אז מה מגיע פרס היא עוזרת לבת שלה

לדעתי יש פה הגזמה . אולי אחותך נותנת תשומת לב מועטה לבעלה והוא מרגיש שולי .המעורבות של אימך לטעמו מוגזמת לטעמו וזו דעתו וזכותו רדו ממנו וחזרו לעניינכם נראה לי שאתם קרציות.

 

[magenta73]

טוב...

מערכת יחסים בין גבר לאישה היא גם ככה שברירית. כאשר נכנס ילד למשוואה הרבה גברים מרגישים מאוימים, או שנגיד, שהאישה כבר לא נותנת להם את אותה תשומת הלב (מן הסתם) והם מרגישים שהם כבר לא חלק מהמערכת יחסים הזו, כפי שהיו. סוציולוג אחד דיבר על כך שההבדל הכי גדול המערכות יחסים הוא ההבדל בין דיאדה - קשר זוגי, בו שני האנשים קשורים זה לזה באופן מוחלט ושיוויוני, לבין טריאדה - שלושה בני אדם, שם כבר יש מקום למחנות. הרבה גברים מתנגדים או יותר נכון מתקשים עם השינוי הזה. זה לא חדש או מוזר. זה די טבעי. זה דבר אחד. יכול להיות שהאמא הצעירה רואה את העזרה של האמא שלה כעזרה מבורכת, ואילו האבא הצעיר רואה זאת בתור השתלטות על חייו, שכבר ככה שברירים, בגלל השינוי שקרה. הוא לא מרגיש שהוא תורם, הוא לא מרגיש רצוי, הוא לא מרגיש שיש לו מקום במשוואה החדשה הזאת... ולכן האנטגוניזם. אני חושבת שאם מסתכלים על זה מבחוץ, התמונה די ברורה. יש לשבת עם האב הצעיר, להסביר שעדיין אוהבים ולשאול אותו איך הוא רואה את המצב, איך הוא יכול ורוצה לתרום, לתת לו לקחת חלק מהדברים שקורים בבית. לתת לו להיות חלק מההחלטות וכן הלאה.