עזרו לי../images/Emo53.gif
אני לא יודעת אם זה קשור אבל תקראו ותגיבו בבקשה הבעיה שאמא שלי שמה עליי פס ארוך ועבה... דבר ראשון אנחנו שני ילדים יש לי אח יותר גדול ב-שנה... ומאז שאני מכירה את עצמי להורים שלי היה איכפת רק ממנו אלי פה ואלי שם.. ועכשיו שאלי הלך לצבא.... (תאמינו לי רחוק!!) זה יותר מחמיר... למשל: אם פעם למשל הייתה מבשלת פעם בשבוע עכשיו בכלל לא..אני שעבדתי בעבודות מזדמנות וחוסכת לניתוח מאוד רציני צריכה לקנות אוכל לבית, חסר משהו צריכה לקנות היא צריכה שטויות אני צריכה להביא לה כסף... ואם זה לא מספיק אנחנו מתווכחות כל שנייה וחצי..כואב לי לומר זאת אבל אמי היא פשוט בהמה הצורה שהיא מנבלתתאת הפה.. פשוט מחרידה כל בנאדם.. ויודעים מה נמאס לי לבכות על כל הקללות שהיא מצליחה להעביר בשנייה..(אני נזכרת ובא לי לבכות) שהיא משליכה לעברי...ומה שלפעמים הורג אותי שאנחנו פשוט מחליפות תפקידים היא הנערה המתבגרת ועושה שטויות ואני עצמאית אחראית ופשוט בוגרת ובלה בלה בלהיש את הרגעים שאומרים פשוט דיי!!! ואז נשאלת השאלה איך אומרים דיי אם הפסדת שנה ואת רק בכיתה יא? ואיך לאן ללכת..אז איך מפסיקים את כל המצב...זה עוד חלק מהבעיה החלק הבעייתי... שאני בנאדם רגיש ולוקח ללב במיוחד אם זה מאמא שלך.. ומאוד קשה ללומד אני מרגישה מה שאני לומדת פשוט נאטם אני לא זוכרת את זה.. ואני בלחץ אדיר איך אני אמורה להצליח? שכל דקה ודקה מזכירים לי שאני אפס.. ואני כישלון.. בבקשה עזרו לי..אל תגידו להבליג זה מה שאני עושה כל החיים שלי..פשוט הכול נמצא לי בבטן ואני מפחדת כל כך שברגע הכי לא מתאים זה פשוט ייתפרץ...
אני לא יודעת אם זה קשור אבל תקראו ותגיבו בבקשה הבעיה שאמא שלי שמה עליי פס ארוך ועבה... דבר ראשון אנחנו שני ילדים יש לי אח יותר גדול ב-שנה... ומאז שאני מכירה את עצמי להורים שלי היה איכפת רק ממנו אלי פה ואלי שם.. ועכשיו שאלי הלך לצבא.... (תאמינו לי רחוק!!) זה יותר מחמיר... למשל: אם פעם למשל הייתה מבשלת פעם בשבוע עכשיו בכלל לא..אני שעבדתי בעבודות מזדמנות וחוסכת לניתוח מאוד רציני צריכה לקנות אוכל לבית, חסר משהו צריכה לקנות היא צריכה שטויות אני צריכה להביא לה כסף... ואם זה לא מספיק אנחנו מתווכחות כל שנייה וחצי..כואב לי לומר זאת אבל אמי היא פשוט בהמה הצורה שהיא מנבלתתאת הפה.. פשוט מחרידה כל בנאדם.. ויודעים מה נמאס לי לבכות על כל הקללות שהיא מצליחה להעביר בשנייה..(אני נזכרת ובא לי לבכות) שהיא משליכה לעברי...ומה שלפעמים הורג אותי שאנחנו פשוט מחליפות תפקידים היא הנערה המתבגרת ועושה שטויות ואני עצמאית אחראית ופשוט בוגרת ובלה בלה בלהיש את הרגעים שאומרים פשוט דיי!!! ואז נשאלת השאלה איך אומרים דיי אם הפסדת שנה ואת רק בכיתה יא? ואיך לאן ללכת..אז איך מפסיקים את כל המצב...זה עוד חלק מהבעיה החלק הבעייתי... שאני בנאדם רגיש ולוקח ללב במיוחד אם זה מאמא שלך.. ומאוד קשה ללומד אני מרגישה מה שאני לומדת פשוט נאטם אני לא זוכרת את זה.. ואני בלחץ אדיר איך אני אמורה להצליח? שכל דקה ודקה מזכירים לי שאני אפס.. ואני כישלון.. בבקשה עזרו לי..אל תגידו להבליג זה מה שאני עושה כל החיים שלי..פשוט הכול נמצא לי בבטן ואני מפחדת כל כך שברגע הכי לא מתאים זה פשוט ייתפרץ...