עזרו לי

vered1255

New member
עזרו לי../images/Emo53.gif

אני לא יודעת אם זה קשור אבל תקראו ותגיבו בבקשה הבעיה שאמא שלי שמה עליי פס ארוך ועבה... דבר ראשון אנחנו שני ילדים יש לי אח יותר גדול ב-שנה... ומאז שאני מכירה את עצמי להורים שלי היה איכפת רק ממנו אלי פה ואלי שם.. ועכשיו שאלי הלך לצבא.... (תאמינו לי רחוק!!) זה יותר מחמיר... למשל: אם פעם למשל הייתה מבשלת פעם בשבוע עכשיו בכלל לא..אני שעבדתי בעבודות מזדמנות וחוסכת לניתוח מאוד רציני צריכה לקנות אוכל לבית, חסר משהו צריכה לקנות היא צריכה שטויות אני צריכה להביא לה כסף... ואם זה לא מספיק אנחנו מתווכחות כל שנייה וחצי..כואב לי לומר זאת אבל אמי היא פשוט בהמה הצורה שהיא מנבלתתאת הפה.. פשוט מחרידה כל בנאדם.. ויודעים מה נמאס לי לבכות על כל הקללות שהיא מצליחה להעביר בשנייה..(אני נזכרת ובא לי לבכות) שהיא משליכה לעברי...ומה שלפעמים הורג אותי שאנחנו פשוט מחליפות תפקידים היא הנערה המתבגרת ועושה שטויות ואני עצמאית אחראית ופשוט בוגרת ובלה בלה בלהיש את הרגעים שאומרים פשוט דיי!!! ואז נשאלת השאלה איך אומרים דיי אם הפסדת שנה ואת רק בכיתה יא? ואיך לאן ללכת..אז איך מפסיקים את כל המצב...זה עוד חלק מהבעיה החלק הבעייתי... שאני בנאדם רגיש ולוקח ללב במיוחד אם זה מאמא שלך.. ומאוד קשה ללומד אני מרגישה מה שאני לומדת פשוט נאטם אני לא זוכרת את זה.. ואני בלחץ אדיר איך אני אמורה להצליח? שכל דקה ודקה מזכירים לי שאני אפס.. ואני כישלון.. בבקשה עזרו לי..אל תגידו להבליג זה מה שאני עושה כל החיים שלי..פשוט הכול נמצא לי בבטן ואני מפחדת כל כך שברגע הכי לא מתאים זה פשוט ייתפרץ...
 

מייקי69

New member
פס ו-"פוס"

אוייש, כאלה מצבים אני הכי "אוהבת" בעולם! כבר מכירים אותי כאן. מה שמוציא אותי מדעתי, אלה הם חילופי תפקידים. או ליתר דיוק "ילדים הוריים". קודם כל - את תלמידה? מהיום - רק הלימודים מעניינים אותך. שכל הבית יעמוד על הראש. בשום אופן את לא מחליפה את אמא שלך בתפקיד. את לא "מצילה" אותה. את לא מיישרת הדורים. את לא מתקנת. ואת לא נותנת כסף! אם היא מנבלת את הפה, פשוט תסתובבי, תלכי לחדר שלך, קחי את המחברות והספרים ולכי לחברה, או לספריה, או למרכז הקהילתי בשכונה. כשתרגישי שיש שקט בסביבה - תגידי לה שמהיום והלאה את גומרת להתייחס אליה, ברגע שהיא מתחילה לקלל אותך. לא להגיד את זה ברגע סוער!!! להיפך: להגיד את זה בשקט, כשהעניינים שקטים. תפסי רגע ותגידי לה שזה לא נעים לך, ושזה לא מקובל עלייך, נקודה. אל תנסי לחנך אותה. דברי אך ורק מנקודת המבט שלך. אימרי ש-לך זה לא נעים. ש-את לא מקבלת את זה. מנסיון, ממש קשה להרפות ולא לקחת אחריות על עניינים בבית. אבל זה מה שאת צריכה לתרום, כדי לצאת מהמעגל הזה. גם אם ינסו לסחוט ממך. תגידי שאת לא בעלת הבית כאן. את ילדה ותלמידה. יש לך אחריות לתחום הזה בלבד!! בכל בית יש הורים שתפקידם לטפל בבית, לבשל, לנקות, לפרנס ולקנות. את יכולה לעזור, בשמחה. אבל את לא האחראית!!!!! כדי לעשות את זה, את חייבת לעצור. לעשות "פוס". עוצרים, ולא משחקים יותר. את מרגישה שאת הולכת להתפוצץ, ובדיוק כמו שאת חוששת, הפיצוץ לא יהיה יפה. הוא יהיה מכוער והרסני. אז דקה לפני כן, כדי לא להמשיך ולצבור כעסים על המפלצת, או ה"בהמה" שהיא אמא שלך - פשוט שני את חוקי המשחק. מהיום את ילדה בתפקיד ילדה. והיא אמא בתפקיד אמא. אולי זה בדיוק מה שהיא זקוקה לו, איזה זעזוע קטן, כדי לחזור לעשתונות, ולתפוס את התפקיד אותו שכחה. ותעשי לי טובה: אל תעלמי לנו כאן. שתפי אותנו, ואני מבטיחה לנסות לעזור, גם הלאה.
 

jessy19

New member
בכל מקום אחר

יש סרט עם סוזן סרנדון ונטלי פורטמן שנקרא "בכל מקום אחר" שבדיוק מדבר על קשר הפוך בו הבת המתבגרת מתנהגת כמו אמא והאמא כמו בת מתבגרת. את בכיתה י"א, את בלחץ אדיר ועלייך להתעסק אך ורק בהתבגרות שלך ובלימודים. כמובן שאת יכולה לעזור להורים בשעת מצוקה אבל לא כשזה מגיע למצב שאת לא מסוגלת ללמוד ושאת מרגישה כישלון. ובואי אני אגיד לך משהו, מבלי להכיר אותך אפילו אפשר לראות שאת ממש לא כישלון. עצה: תפני ליועצת בביה"ס לטיפול בנושא, כי נראה לי שאת זקוקה שמישהו ישוחח איתך על כך ואולי היועצת תוכל לשוחח עם ההורים.
 

עינת

New member
איך אמרה לך מייקי?

את הילדה היא האמא נכון קשה לעמוד מהצד ולא לקחת אחריות ובכל זאת קחי אחריות על עצמך בלבד את לא צרכה לתת לה כסף! את לא צרכה לדאוג ולקחת ללב. מה שאת כותבת כאן אומר שאת נהדרת ומי שמזכיר לך שאת אפס כנראה לא ראוי להתייחסות ,אז תזכרי לך שאת נהדרת!!! אל תשכחי את זה אף פעם הא? בכל פעם שמישהו ינסה רק לומר לך את זה תיזכרי מה שאמרתי לך הא? קחי לך את העצות שקיבלת ממייקי ילדה ועשי בהן שימוש ולא לשכוח לספר לנו איך הולך
 

faith2

New member
נדהמתי לראות שאת רק בת 17!

הייתי בטוחה שאני אכנס ואראה אישה בת 23 לפחות... שמעי, שתהיה אמא..מה שאת עושה היום- תעשי! לבנתיים את הילדה, לא האמא
ממש לא! כמו שמייקי אמרה התפקיד שלך זה ללמוד, להתרכז בלימודים! בנוסף לעשות כסף- אבל אל בשביל כלכלת הבית!, לעשות כסף בשביל עצמך!...וברור שאם יש מיתון בבית- אז לעזור אחריי הכל אנחנו לא פרזיטים...אבל שאת תכלכלי את הבית? תלמדי, תעבדי ותנהלי חיי חברה נורמאליים כמו של כל נער ונערה? תבהירי לה- שאת הילדה והיא האמא. ולא ההפך!..וחלק מתפקיד ההורה במשפחה הוא לכלכל את המשפחה.
 

faith2

New member
וכשמך את ורד מקסים!

את ההפך מכישלון! ההפך המוחלט!.... קבלי ממני |חיבוק! חם ו
 
למעלה