עזרררהה

עזרררהה

אבא שלי חולה אלצהיימר כבר 7 שנים בערך (הוא בן אדם צעיר בן 58 שלא סבל לפני זה ממחלות). אני חיה בבית עם אימי,עם אבי ועם עובדת זרה. המחלה מקשה עליי מאוד,קודם כל מהסיבה שהוא אבא שלי והוא לא מרגיש טוב הרבה פעמים,יש הרבה מצבים שהוא חוטף עצבים (בלי סיבה) ומתחיל להתפרץ ולפעמים גם נהיה אלים.. אני מרגישה שקשה לי להתמודד עם המצב הזה בהתחשב בעובדה שאני רק בת 20 ומה שעוד יותר מקשה עלייזה שאני רואה את אמא שלי פשוט סובלת !!!!! אני כבר אובדת עצות.... מקווה שיש לכם תגובות להגיב או כל דבר אחר.... תודה.... לירון
 

ידידים

New member
תשובה

ללירון שלום. לבי אתך ועם יתר המשפחה. אני מבין אותך, זוגתי יותר צעירה במספר שנים מאביך, 2 ילדים שלי עזבו את הבית (לימודים ועבודה) ואחד עדיין בבית. כנראה שלא הגענו עדיין למצב שאצלכם. אך מהספרות ומשיחות עם רופאים יש כדורים שעוזרים למצב של האלימות. כדאי להתייעץ עפ פרופסור דויזון. פסיכאטור המתמחה באלצהיימר. את חייבת להמשיך את חייך, ללמוד לעבוד ולבלות. לא יעזור דבר שרק תתבשלי בנושא. נכון שזה קשה, אך חייך חייבים להמשיך. שבת שלום
 

אירילה

New member
שלום לך לירון ../images/Emo140.gif

התופעה של פרץ אלימות אצל חולי אלצהיימר ידועה ,ישנם תרופות העוזרות להשקיט את ההתפרצויות , לפעמים גם יכולה לפוג השפעת תרופה זו או אחרת על החולה ואז יש לפנות שוב לרופא המקצועי המטפל באבא , אני מתאר לעצמי שאם זה כבר נמשך 7 שנים ,הרי שהוא מטופל , הלוואי והייתי יכול לנחם אותך ולומר לך שזה ייסתדר , אולם זו תהיה רק אחיזת עיניים ,אני למשל רק בתחילת הדרך עם חמי (במקרה שלי) וכעת מבצבצים להם התקפי זעם ,אמנם כרגע קלים ,אבל בהחלט אנו מודעים לבא לפנינו. אני יכול להציע לך רק כמה אפשרויות. 1. להשתתף בקבוצות תמיכה של העמותה לחולי אלצהיימר ,דרך אגב , האם אביך עדיין בתובנה עצמית? האם הוא מזהה את הסביבה?מגיב?כי אם כן ,ישנה בראשון לציון קבוצת תמיכה לחולים עצמם שעדיין בתובנה ,כך "תרוויחו" משום שגם האבא יזכה לתמיכה מקצועית ואתם המשפחה בזמן שתחכו לאבא ,גם לכם תהיה תמיכה משאר בני המשפחות היושבות בחדר אחר ותומכים אחד בשני. במידה והאבא לא במצב תבונה הרי שקיימות קבוצות תמיכה בכל חלקי הארץ גם לבני המשפחה של החולה ,מכל פגישה רק תחכימו או אפילו תסייעות למשפחות אחרות מנסיונכם , כי ככה זה במחלת האלצהיימר , אחד עוזר לשני בתמיכה. 2. מקבוצת התמיכה שאני משתתף בה ,אני יכול רק להעביר לך שאני מכיר כמה שהעבירו את בן המשפחה החולה למוסד של תשושי נפש עם כל הצער שבדבר ,פה צריכים אתם לשקול איזו איכות חיים תהיה לאבא כשהוא איתכם או במוסד ,האם את הטיפול המקצועי אתם מסוגלים לתת לו בבית? שכן במוסד לתשושי נפש יודעים כיצד להתנהג עם חולי האלצהיימר ,והגירויים לטיפול הרבה יותר בנמצא מאשר האבא מקבל אותם בבית. אבל שוב זו אמנם הצעה קשה והכל תלוי בכם. במצב שתארת אתם צריכים לטפל בדבר בדחיפות ולהפגש עם הרופא מידית. לנוחיותך מצ"ב הקישור לעמותת אלצהיימר ומחלות דומות וכן תמצאי בקישורי הפורום קישורים רבים בנושא האלצהיימר.ובהזדמנות זו ,אם לא נרשמתם עד היום לעמותה אז זה הזמן. לא ניחמתי אותך פה הרבה לצערי ,אבל למטרה זו ישנו הפורום. שיהיה לכם רק טוב שבת שלום גרשון
 
תגובה במיוחד לאירילה

אני יודעת ומודעת לעובדה שהמצב רק מדרדר,וזה קורה מיום ליום! מה שהכי פוגע ומעציב אותי זה שאמא שלי (ובכלל המשפחה שלי) פשוט נפגעת מזה בצורה לא ייאמנת,למרות שאנשים מבחוץ לא רואים את זה אבל אנחנו בתור משפחה מצומצמת מרגישים שהמורל והשמחה שהיו פעם (והייתה הרבה שמחה!) פשוט דועכים לאט לאט וזה הכי כואב לי לראות את אמא שלי ככה סובלת ובו זמנית מנסה להעציב אותנו כמה שפחות! ולפעמים אני מסתכלת על עצמי-ילדה בת 20 שמתמודדת עם כ"כ הרבה אני ממש מרגישה בזמן האחרון כאילו חצי מהחיים שלי נמחקו !!! בקשר לתגובות שלך- 1.אמא שלי השתתפה ועדיין משתתפת בקבוצות תמיכה של המחלה. 2. אני יודעת שעם כל העצב השלב הבא יהיה להעביר אותו למוסד לתשושי נפש, הבעיה היא שאנחנו פוחדים שהוא ידרדר שם בצורה דרסטית ומהירה (למרות שבזמן שהוא בבית אנחנו נפגעים ומדרדרים במצבינו הנפשי והפיזי...) הבלבול והעצב כ"כ רבים ושזה ממשיך להיות קשה מיום ליום, כל יום אני קמה ולא יודעת איך היום הזה יעבור. אני יודעת שאני צריכה להעסיק את עצמי יותר אבל רק עצם המחשבה שאמא שלי מתמודדת איתו לבד בבית מקשה עליי!!! אני פשוט אובדת עצות................................
 

אירילה

New member
אני חושב שלאור המצב הקשה שאת

מתארת ,השיקול להעביר את אביך למוסד לתשושי נפש הוא כמעט בלתי נמנע. גם כך ההיתדרדרות אצלו במצב מתקדם ,האם תוכלו להתמודד עם זה לאורך זמן? כשהוא בבית? על פי התיאור הינכם נמצאים כבר באפיסת כוחות , במיוחד אמא ,על אמא צריך לחשוב ,כי אחרת תצטרכו לדאוג בסוף לשני ההורים ואז המצב יהיה קשה מנשוא. אם תרצי ,פני אלי במסר ואפנה אותך לפסיכולוגית מקצועית המנחה את קבוצת התמיכה בראשון ,אני סמוך ובטוח שהיא תדע לנתב אתכם כראוי ולהקל על חששותיכם. פני אלי במסר אם תרצי בכך. גרשון
 
תגובה

אני לא יודעת כבר למה אני זקוקה אני רק יודעת שאני כל היום רק בוכה ושקשה לי! אולי רק הייתי צריכה לדבר עם מישהו שמבין אותי.... אני מודה לך בכל זאת על העזרה..
 

ידידים

New member
תשובה

כנראה שקבוצות התמיכה לא מתאמים לבי גילך. אולי כדאי לבנות קבוצות תמיכה לילדי "החולה בגיל הצעיר" שגם ילדיו צעירים (כמו המצב אצלנו). הם לפני בניית החיים שלהם .
 
למעלה