עיבוד תפקידי עבר במשפחה
בדרך לביטוי אישי מלא, במעלה השביל לגילוי ושחרור הפוטנציאל האישי, בכמיהה הזאת ליצירת חיים של עצמאות ואוטנטיות אנו עלולים לחוש חסומים מבלי שיש לנו מושג מהי הסיבה. כמו בניכוש עשבים שוטים שחוזרים ועולים, אנו נשארים עייפים ואובדי עצות. טמון שם בדרך, חסם עיקש, חמקמק עד מאד, שרק תשומת לב חדה ונחישות יסלקו אותו – שימור לא מודע של תפקידים שמלאנו במשפחה בה גדלנו. תפקידים שלא במודע לקחנו על עצמנו או הטילו עלינו בני המשפחה הגרעינית לסיפוק צרכיהם, ללא אפשרות של שיקול ומחשבה. על פי רוב מילאנו את התפקיד לצורך הישרדות, לפעמים למען שמירה על שפיות, או מראית עין של שפיות, של המשפחה ושל עצמנו. "בחרנו" אפשר לומר, אך ללא מחשבה ושיקול. לא יכולנו לסרב, לבעוט, או להתפטר. המעמסה דבקה בנו ומצאנו את עצמנו משלמים מחיר רגשי כבד. להמשך המאמר יום טוב, אמיר דרור
בדרך לביטוי אישי מלא, במעלה השביל לגילוי ושחרור הפוטנציאל האישי, בכמיהה הזאת ליצירת חיים של עצמאות ואוטנטיות אנו עלולים לחוש חסומים מבלי שיש לנו מושג מהי הסיבה. כמו בניכוש עשבים שוטים שחוזרים ועולים, אנו נשארים עייפים ואובדי עצות. טמון שם בדרך, חסם עיקש, חמקמק עד מאד, שרק תשומת לב חדה ונחישות יסלקו אותו – שימור לא מודע של תפקידים שמלאנו במשפחה בה גדלנו. תפקידים שלא במודע לקחנו על עצמנו או הטילו עלינו בני המשפחה הגרעינית לסיפוק צרכיהם, ללא אפשרות של שיקול ומחשבה. על פי רוב מילאנו את התפקיד לצורך הישרדות, לפעמים למען שמירה על שפיות, או מראית עין של שפיות, של המשפחה ושל עצמנו. "בחרנו" אפשר לומר, אך ללא מחשבה ושיקול. לא יכולנו לסרב, לבעוט, או להתפטר. המעמסה דבקה בנו ומצאנו את עצמנו משלמים מחיר רגשי כבד. להמשך המאמר יום טוב, אמיר דרור