CrazySheep111
New member
עידוד בדחיפות!!!../images/Emo46.gif
היי בוקר טוב, הבוקר קמתי לעבודה עם חלום שמשום מה השאיר עלי הרגשה טובה( למרות שזה היה סוג של סיוט
) ניצלתי את ההרגשה הטובה לעשות לי יום מוצלח. קמתי עם חיוך, הרגשתי טוב, הספקתי אפילו לשתות ולאכול לפני שיצאתי. איחלתי לעצמי שהדרך תהיה מוצלחת ומהירה, ושאני אגיע שוב (כמו בזמן האחרון) בדייקנות למשרד בו אני עובדת. הכל היה מצויין ושמחתי!!! המשרד שייך לדוד שלי ואבא שלי, הוא בעצם של החברה' של שלהם, ואני אהיה בו עד הצבא, כי המזכירה הקודמת עזבה למקום אחר. איך שנכנסתי למשרד אבא שלי היה כאן והתחיל לספר לי על התלונות של דוד שלי יום לפני... השארתי בלגן. אני מסכימה! זה נכון, ואפילו לא בסדר שהשארתי בלגן! בד"כ לפני היציאה שלי מהמשרד אני מסדרת מארגנת אפילו את השולחן של דוד שלי אני מסדרת שיראה נורמלי. בודקת שהכל סגור ויוצאת- הפעם םסםתי את השולחן שלי. אולי אין לזה הצדקה אבל הסיבה היתה שאתמול הייתי אמורה להשתחרר ב12 כרגיל ומאוד מיהרתי כי קבעתי עם חברה שלי וגם היה לי חשוב לקנות משהו מהקופ"ח שממש נסגרת בדקות שאני מגיעה, ובנוסף קיבלתי באותויוםמחזור ולא ממש הייתי מוכנה(כן כן). כמה דק לפני השעה, שכבר עמדתי לצאת דוד שלי ביקש את החשבון של פל'. עשו לי בלאגן עם זה ולא הסכימו לשלוח לי משום שאני לא האיש קשר שרשום להם שמה (המזכירה הקודמת). בקיצור התעכבתי חצי שעה וכל כך התעצבנתי, פשוט היה נמאס לי! בתכלס הוא הוריד לי שעה! אני רציתי לעבוד עד 1...אז מה? מה שמעצבן כל הסיפור הזה, שוואלה- אין לי בעיה לקבל הערות, אני לא מבינה בעבודה הזו- משרד זה ממש לא התחום שלי, ואני רק לומדת מטעויות...שיתנו לי ביקורת, שיעירו, שיסבירו- אבל איפה עיניין ההערכה??? מה עם הדברים הטובים שאני עושה? אי אפשר לתת מילה טובה????????????????? בחיי, היו הרבה דברים שממש חיכיתי למילה ממנו- וכלום! אבל דברים לא בסדר שאני עושה- זה מאוד קל להגיד ולהסביר. ויודעים מה, אני מדברת עם אחרים על העבודה ואני תמייייד משבחת אותה! תמיד! אומרת שלרוב רגוע בעבודה, ושזה נוח שזה שייך לקרובים אלי, ושלמרות שהדרך רחוקה אני נהנית ממנה ואת הדלק לרוב אבא משלם. אז מה אני בדיוק צריכה לעשות? היתה פעם אחת שדוד שלי ביקש ממני לסדר איזה כרטיסי ביקור- לארגן להם מקום בקלסר- ואני בתור בנאדם אומנותי ויצרתי התחלתי ממש להשקיע, גזרתי חתכתי, לא חירבשתי משהו, ממש השקעתי על זה- שזה יהיה נוח ויעיל, חיכיתי וחיכיתי למילת פליאה וכלוווום! עד עכשיו לא זכיתי לשמוע מילה טובה, רק אני שאני מסתכלת אני גאה בעצמי. והחלטתי סתם ככה לארגן לו איזו מגירה- והפעם שהוא כן הזכיר את זה אז הוא אמר "ראיתי שהתחלת לסדר, אז אולי תסדרי את המכתבים שמה בקלסרים?". לאדעת, אולי זה התפקיד שלי באמת, לעשות את כל זה בלי שום "תודה", כי זה התפקיד- וואלה אם זה ככה...אני עוזבת חודש הבא, שאבא שלי יפגע, שדוד שלי יפגע, זה ממש נמאס שזה ככה. הם רוצים שאני אזום- אבל לא נותנים לי שום לגיטימציה או פוש שאינ באמת אחפש איפה ליזום. תמיד אני משכנעת את עצמי שזה בסדר ושיש הרבה ימים טובים, ושיש הרבה יתרונות,ועכשיו זה פעם ראשונה שאני באמת ממש מתלוננת בו נאמר ב"פומבי". אני חושבת שמישהו צריך ללמוד את המילה "הערכה". אם הגעתי למצב שאני עם דמעות- זה כבר לא בא בחשבון. מקווה שהמשך היום שלי יכפר על מה שאני מרגישה עכשיו. יום נפלא לכולם
תודה שיש לי חבר מקסים, תודה שאחותי ראתה את סרט הסוד והשתנתה, תודה שהציעו לי ללמוד תפירה דבר שחיכיתי לו זמן רב, תודה שיש לי על מי להשען, תודה שהיה לי דרך מוצלחת הבוקר בכביש, תודה שיש לי כסף בבנק, ואני יכולה להיות יותר עצמאית בזכות כך. תודה שהתקבלתי למה שרציתי בצבא, תודה שיש את הפורום הזה.
היי בוקר טוב, הבוקר קמתי לעבודה עם חלום שמשום מה השאיר עלי הרגשה טובה( למרות שזה היה סוג של סיוט
