י ו ס י ק ד מ י
New member
עידוד-מילה קטנה,עוצמה אדירה!
קבוצת קרפדות קיפצה ושיחקה בשדה ליד הביצה. לפתע נפלו שתי קרפדות לבור עמוק. התקבצו כל הקרפדות סביב הבור, והביטו בשתי חברותיהן מקפצות ומנסות להחלץ. לאחר זמן, חשבו החברות שאין לשתיים סיכוי, והחלו לצעוק להן:"די חדלו, אין לכן סיכוי" עמדו וצעקו תוך שהן מקפצות ,"די, קבלו עליכן את גורלכן, הבור עמוק מידי" שמעה אחת הקרפדות את דברי חברותיה, חדלה מלקפוץ, ואט , אט נפחה את נישמתה. ואילו השניה, המשיכה לקפוץ במרץ, חברותיה קופצות בראש הבור וקוראות לה לחדול, והיא ממשיכה וקופצת, בעוצמה רבה יותר - עד שלפתע, קפצה קפיצה אדירה - ונחלצה מהבור. ניגשו אליה כל חברותיה ואמרו:"איך עשית את זה , הרי אמרנו לך שאין סיכוי" אחזה הקרפדה באוזנה , וסימנה לחברותיה שהיא חרשת, ובשפת הסימנים המשיכה, כשהיא בוכה מהתרגשות:"חברותי היקרות, אני חבה לכן את חיי, אלמלא המשכתן לקפץ ולעודד אותי אינני יודעת אם היה בי הכח להמשיך ולקפוץ" חברותיה התחילו לבכות אף הן...... למילים שאנו אומרים יש כח ועוצמה אדירים,הן יכולות להרוס, והן יכולות ליצור ולחבר לעוצמות אדירות,לעוצמה האינסופית שיש בכל אחד ואת מאיתנו. כל אחד מאיתנו, אני, אתה ואת, זקוקים למילה טובה, מחמאה, פירגון, חיזוק- כמה זה נעים כאשר אנו שומעים ומקבלים את זה. וכל אחד ואחת מאיתנו מחוייב לבדוק עם עצמו, עד כמה הוא נותן,ומחבר את הסובבים אותו לעוצמה שבתוכם. לעיתים נראה כאילו ישנה מן קמצנות בלפרגן,להעצים,להחמיא לאחרים. ואולי,כאשר אנו נעצים,נאדיר, ונישא על כפיים את הסובבים אותנו, הם יחושו מספיק בטוחים כדי לשאת גם אותנו וכך,ניצור סביבה , תומכת, מפרגנת, מצמיחה- סביבה מלאת אהבה. כי למה זקוק האדם - לאהבה, להערכה ולתחושת שייכות! אז, את מי עודדת היום?
קבוצת קרפדות קיפצה ושיחקה בשדה ליד הביצה. לפתע נפלו שתי קרפדות לבור עמוק. התקבצו כל הקרפדות סביב הבור, והביטו בשתי חברותיהן מקפצות ומנסות להחלץ. לאחר זמן, חשבו החברות שאין לשתיים סיכוי, והחלו לצעוק להן:"די חדלו, אין לכן סיכוי" עמדו וצעקו תוך שהן מקפצות ,"די, קבלו עליכן את גורלכן, הבור עמוק מידי" שמעה אחת הקרפדות את דברי חברותיה, חדלה מלקפוץ, ואט , אט נפחה את נישמתה. ואילו השניה, המשיכה לקפוץ במרץ, חברותיה קופצות בראש הבור וקוראות לה לחדול, והיא ממשיכה וקופצת, בעוצמה רבה יותר - עד שלפתע, קפצה קפיצה אדירה - ונחלצה מהבור. ניגשו אליה כל חברותיה ואמרו:"איך עשית את זה , הרי אמרנו לך שאין סיכוי" אחזה הקרפדה באוזנה , וסימנה לחברותיה שהיא חרשת, ובשפת הסימנים המשיכה, כשהיא בוכה מהתרגשות:"חברותי היקרות, אני חבה לכן את חיי, אלמלא המשכתן לקפץ ולעודד אותי אינני יודעת אם היה בי הכח להמשיך ולקפוץ" חברותיה התחילו לבכות אף הן...... למילים שאנו אומרים יש כח ועוצמה אדירים,הן יכולות להרוס, והן יכולות ליצור ולחבר לעוצמות אדירות,לעוצמה האינסופית שיש בכל אחד ואת מאיתנו. כל אחד מאיתנו, אני, אתה ואת, זקוקים למילה טובה, מחמאה, פירגון, חיזוק- כמה זה נעים כאשר אנו שומעים ומקבלים את זה. וכל אחד ואחת מאיתנו מחוייב לבדוק עם עצמו, עד כמה הוא נותן,ומחבר את הסובבים אותו לעוצמה שבתוכם. לעיתים נראה כאילו ישנה מן קמצנות בלפרגן,להעצים,להחמיא לאחרים. ואולי,כאשר אנו נעצים,נאדיר, ונישא על כפיים את הסובבים אותנו, הם יחושו מספיק בטוחים כדי לשאת גם אותנו וכך,ניצור סביבה , תומכת, מפרגנת, מצמיחה- סביבה מלאת אהבה. כי למה זקוק האדם - לאהבה, להערכה ולתחושת שייכות! אז, את מי עודדת היום?
