עידוד

עידוד מחייב הצלחה?
אם חברי קיבל מכה בברך והתחיל לבכות, ואמרתי לו "לא נורא חבר, ישנן צרות גדולות יותר" והוא המשיך לבכות, אז עודדתי או שרק ניסיתי לעודד אותו?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
התשובה מעלה שאלה דומה על ניחום. ניחמתי אותו?
גם פה לדעתי התשובה דומה, אם אומר רק "ניחמתי אותו" בלי הקשר/מידע נוסף.
מזווית אחרת, אם במקום "ניחמתי אותו" הוא יגיד "בועז ניחם אותי", ברירת המחדל, לתחושתי, שהוא מצא נחמה בדברים (זה לא אומר שעכשיו הכול סבבה).
לעומת זאת בהקשר קורקטי יותר כמו "ניחום אבלים", זו כבר לא בהכרח ברירת המחדל.
 
התשובה מעלה שאלה דומה על ניחום. ניחמתי אותו?
לדעתי (אני ממש לא קובע מסמרות בעניין הזה) הניחום הוא פעולתו של המנחם בין אם הצליח או לא.
העידוד הוא ערך מוסף למי שצריך אותו כך שאם המעודד "נכשל במשימה" מבחינה אובייקטיבית קשה לקרוא לזה עידוד. שוב לדעתי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לדעתי בהקשר הזה כן, אם נגיד (רק) שעודדנו מישהו משתמע שהוא התעודד, כפי שאם שימחנו אותו הוא שמח.

לעומת זאת אם נגיד שקבוצת מעודדות / האוהדים עודדו את הקבוצה, זה לא משתמע.
 
ואם עודדתי אותו לאזור אומץ ולשדוד בית מרקחת בשביל אגד מידבק ויוד?
זה עידוד גם אם הוא לא עשה זאת?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ואם עודדתי אותו לאזור אומץ ולשדוד בית מרקחת בשביל אגד מידבק ויוד?
זה עידוד גם אם הוא לא עשה זאת?
נראה לי שלפי ההקשר. לתחושתי הפועל "עידוד" פחות מדויק פה ועדיף דרבנתי אותו או משהו בכיוון הזה.
 

נוף-צלול

Active member
אולי כדאי להבחין בין עודדתי אותו לבין: ניסיתי/התאמצתי לעודד אותו (אך לשווא)
כמו: לימדתי אותו חשבון (והוא יודע) לבין ניסיתי/התאמצתי ללמדו חשבון (אך לשווא)
 
למעלה