צופיפניקיות
New member
עידכון במצב שביתת החמשושים....!
דבר ראשון, תקציר הפרקים הקודמים: העיפו לנו את המדריכים למרות שלא רצינו ותקעו לנו מדריכים חדשים מעצבנים, (מדריכה אחת מהשבט, והשני מדריך חוץ אחרי צבא). אז אנחנו החלטנו לישבות. לא להישתתף בפעולות עד שיחזירו לנו את המדריך הישן. אבל לישבות ז"א כן לבוא לפעולה בזמן, עם חאקי והכל, וכן להשתתף בת"סים שיבטיים, לא להפסיק להיות חלק מהשבט כדי שלא יישכחו אותנו... לישבות זה פשוט לא להשתתף בפעולות. והפרק החדש... בשבת, הפעולה הראשונה אחרי החופש, החליט המדריך הקודם שלנו לעשות פרנציפ למרכז ולמדריכים החדשים, ולהעביר לנו בעצמו פעולה ליד השבט... כבר קבענו שעה והכל היינו מאושרים... אבל כניראה חבר´ה מהשכב"ג, "שטפו" אותו, או שהוא סתם חשב על זה טוב יותר ואיזה שעה ליפני הפעולה הוא החליט לוותר על זה... כולנו היתבאסנו... מה אתם אומרים? היה צריך לקיים את הפעולה הזו, או שהוא צודק שהוא וויתר? אז באנו כרגיל לפעולה רגילה, וכרגיל ישבנו בצד בשבט עד שאמרו לנו לעוף... ביום ראשון הפגיש אותנו המדיך הישן ובשימחה רבה סיפר לנו שהעיפו את המדריך חוץ הזה שהביאו לנו. ביגלל שלא ממש הייתה לו עבודה, ובפעולה וחצי שהוא עשה הוא סתם לא תרם כלום... שמחנו כולנו כי חשבנו שזו ההתחלה של הדרך להחזיר לנו את המדריך הישן....! יום שני, יום ליפני פעולת יום השואה - כל חניך קיבל שיחת טלפון מהמדריך הישן שביקש, מה זה ביקש, דרש! שבפעולה של יום השואה, "נישבור שביתה" כי זו הולכת להיות פעולה חשובה, ולא יפה לעשות "דווקא" ביום כזה. אנחנו כידוע לכל עושים כל מה הוא אומר, אי לכך הגענו כמו ילדים טובים לפעולה של יום השואה, בפעם הראשונה אחרי איזה חודשיים נתנו צ´אנס למדריכה החדשש להעביר פעולה. ואני חייבת להגיד שהייתה פעולה מ-ד-ה-י-מ-ה! אי אפשר להגיד שנהננו בפעולה של יום השואה, אבל אני לא מוצאת מילה מתאימה. הייתה פשוט פעולה טובה, היה מאוד מעניין, למדנו הרבה דברים, לא יודעת מה עוד. בקיצור, הגענו למסקנה (לא יודעת אם כולם, אבל הרוב)שהמריכה הזו פשוט מדריכה תותחית, יודעת להעביר דברים נהדר, אולי המדריכה הכי טובה שיש בשבט... כן, אולי אפילו יותר מהמדריך הישן שלנו... (אבל תיזכורת: אותו אנחנו לא רוצים רק כי הוא מדריך טוב מבחינה "צופית" אלא כי הוא אחלה בן-אדם, ממש חבר שלנו, וניקשרנו אליו נורא במשך השנה וחצי שהוא הדריך אותנו) בסוף הפעולה היא אמרה לנו מתי תיהיה הפעולה הבאה, ממש לקחה את זה כמובן מאלו שנבוא.... דאגנו כמובן להודיע לה שלא בטוח נבוא, שעוד נחשוב על זה, ואנחנו ממש לא יודעים מה לעשות... נחכה ליראות מה המדריך הישן יגיד... ועכשיו לשאלות... היינו בסדר שהספקנו את השביתה "ביגלל" יום השואה, או שהיה צריך להמשיך למרות הכל? וכדאי לנו לוותר, לבוא לפעולה הבאה, או להמשיך לישבות...? וביכלל, תכתבו מה דעתכם על הכל...! נ.ב שכחתי ליכתוב קודם, שעכשיו אחרי שהעיפו את המדריך הקודם אמורים להביא לנו מדריך חדש... עדיין לא יודעים מי, ואנחנו מקווים שזה יהיה המדריך הישן שלנו... שיחזירו לנו אותו... התחלנו לחשוב שזה הוא ביגלל שהוא גם ביטל את הפעולה ההיא, וגם אמר לנו להפסיק את השביתה לפעולה אחת, אם הוא גם יגיד לנו לבוא בשבת, ניהיה עוד יותר בטוחים שזה הוא... זהו... ביי, נועה.
דבר ראשון, תקציר הפרקים הקודמים: העיפו לנו את המדריכים למרות שלא רצינו ותקעו לנו מדריכים חדשים מעצבנים, (מדריכה אחת מהשבט, והשני מדריך חוץ אחרי צבא). אז אנחנו החלטנו לישבות. לא להישתתף בפעולות עד שיחזירו לנו את המדריך הישן. אבל לישבות ז"א כן לבוא לפעולה בזמן, עם חאקי והכל, וכן להשתתף בת"סים שיבטיים, לא להפסיק להיות חלק מהשבט כדי שלא יישכחו אותנו... לישבות זה פשוט לא להשתתף בפעולות. והפרק החדש... בשבת, הפעולה הראשונה אחרי החופש, החליט המדריך הקודם שלנו לעשות פרנציפ למרכז ולמדריכים החדשים, ולהעביר לנו בעצמו פעולה ליד השבט... כבר קבענו שעה והכל היינו מאושרים... אבל כניראה חבר´ה מהשכב"ג, "שטפו" אותו, או שהוא סתם חשב על זה טוב יותר ואיזה שעה ליפני הפעולה הוא החליט לוותר על זה... כולנו היתבאסנו... מה אתם אומרים? היה צריך לקיים את הפעולה הזו, או שהוא צודק שהוא וויתר? אז באנו כרגיל לפעולה רגילה, וכרגיל ישבנו בצד בשבט עד שאמרו לנו לעוף... ביום ראשון הפגיש אותנו המדיך הישן ובשימחה רבה סיפר לנו שהעיפו את המדריך חוץ הזה שהביאו לנו. ביגלל שלא ממש הייתה לו עבודה, ובפעולה וחצי שהוא עשה הוא סתם לא תרם כלום... שמחנו כולנו כי חשבנו שזו ההתחלה של הדרך להחזיר לנו את המדריך הישן....! יום שני, יום ליפני פעולת יום השואה - כל חניך קיבל שיחת טלפון מהמדריך הישן שביקש, מה זה ביקש, דרש! שבפעולה של יום השואה, "נישבור שביתה" כי זו הולכת להיות פעולה חשובה, ולא יפה לעשות "דווקא" ביום כזה. אנחנו כידוע לכל עושים כל מה הוא אומר, אי לכך הגענו כמו ילדים טובים לפעולה של יום השואה, בפעם הראשונה אחרי איזה חודשיים נתנו צ´אנס למדריכה החדשש להעביר פעולה. ואני חייבת להגיד שהייתה פעולה מ-ד-ה-י-מ-ה! אי אפשר להגיד שנהננו בפעולה של יום השואה, אבל אני לא מוצאת מילה מתאימה. הייתה פשוט פעולה טובה, היה מאוד מעניין, למדנו הרבה דברים, לא יודעת מה עוד. בקיצור, הגענו למסקנה (לא יודעת אם כולם, אבל הרוב)שהמריכה הזו פשוט מדריכה תותחית, יודעת להעביר דברים נהדר, אולי המדריכה הכי טובה שיש בשבט... כן, אולי אפילו יותר מהמדריך הישן שלנו... (אבל תיזכורת: אותו אנחנו לא רוצים רק כי הוא מדריך טוב מבחינה "צופית" אלא כי הוא אחלה בן-אדם, ממש חבר שלנו, וניקשרנו אליו נורא במשך השנה וחצי שהוא הדריך אותנו) בסוף הפעולה היא אמרה לנו מתי תיהיה הפעולה הבאה, ממש לקחה את זה כמובן מאלו שנבוא.... דאגנו כמובן להודיע לה שלא בטוח נבוא, שעוד נחשוב על זה, ואנחנו ממש לא יודעים מה לעשות... נחכה ליראות מה המדריך הישן יגיד... ועכשיו לשאלות... היינו בסדר שהספקנו את השביתה "ביגלל" יום השואה, או שהיה צריך להמשיך למרות הכל? וכדאי לנו לוותר, לבוא לפעולה הבאה, או להמשיך לישבות...? וביכלל, תכתבו מה דעתכם על הכל...! נ.ב שכחתי ליכתוב קודם, שעכשיו אחרי שהעיפו את המדריך הקודם אמורים להביא לנו מדריך חדש... עדיין לא יודעים מי, ואנחנו מקווים שזה יהיה המדריך הישן שלנו... שיחזירו לנו אותו... התחלנו לחשוב שזה הוא ביגלל שהוא גם ביטל את הפעולה ההיא, וגם אמר לנו להפסיק את השביתה לפעולה אחת, אם הוא גם יגיד לנו לבוא בשבת, ניהיה עוד יותר בטוחים שזה הוא... זהו... ביי, נועה.
