עידכון והסברים...
אנשים יקרים, תודה על התמיכה הזאת שנתתם, אני כל כך זקוק לה! כמה הסברים.... קוראים לי אריק. אני בן 24. החינוך בבית לא היה נוקשה כלל, ההורים שלי דתיים פתוחים, הם לא מהסוג החונק... אלא המסגרות ה"דוסיות" שהייתי בהם וספגתי שם טראומות קשות לכל החיים, הכניסו לי שנאה לדת... אני לא חובב גדול של נפתלי בנט, אבל אני מציע לכם לראות בפייסבוק מה הוא אמר בקשר למה שה"רב" הזה אמר נגד הומוסקסואלים... מה שאני מנסה להגיד, זה שאני מרגיש שלקחו לי את היהדות, פשוט גנבו לי, והפכו אותה לדת שחורה... אני רוצה ומקווה להאמין שהאלוהים שאני מקלל זה לא האלוהים האמיתי, אלא פשוט מה שספגתי במסגרות השונות השניאו עליי דברים ביהדות ואת אלוהים... לצורך הסבר, הייתי בתנועת הנוער "עזרא", שמגדירה את עצמה כחרדית לאומית/תורנית לאומית. לא בני עקיבא, עזרא. דוסי ממש. אח"כ ניסיתי כמו כל העדר ללכת לישיבת הסדר. וברחתי משם. בצבא הייתי ב"תודעה יהודית" ברבנות הצבאית, שמי שלא יודע היה בלגן גדול סביב זה והוציאו את התודעה מהרבנות הצבאית רק לאחרונה. בכל המקומות הנ"ל היו, באחוזים משתנים, אנשים קיצוניים, שקינאתי בהם על הצלחתם החברתית למרות שהם קיצונים (השיא הוא ברבנות הצבאית, כמעט כל אחד שם היה בן 19 נשוי עם ילד ודעות חשוכות... כל הדברים האלה השניאו אצלי עוד יותר ועוד יותר את הדת והרחיקו אותי. תראו, אני לא מגדיר את עצמי כחוזר בשאלה. יש לי גם הרבה מה להפסיד (את האנשים הכן טובים במגזר, יוצאי בני עקיבא, שמדברים חופשי עם בנות, לא מדברים כל הזמן על לימוד תורה אלא גם על הא ועל דא. לא שיש לי חברים כאלה או בכלל). אני רוצה להשתייך למגזר הדתי לאומי הנורמלי שקולו לא נשמע כי הוא לא קיצוני... אני שומר שבת, שומר כשרות... פשוט יש לי ריב מאוד גדול עם אלוהים... אני חושב שאני שונא אותו בגלל שלא טוב לי בחיים... אני לא כותב פה הרבה אך ורק מהסיבה הטכנית הפשוטה, שאפליקציית תפוז איומה ונוראה, היא פשוט לא שמישה (ראו דירוגים שלה בחנות אפליקציות), ודרך האתר הרגיל אני לא מצליח לשלוח את ההודעה... אחרת מזמן הייתי שופך פה כל הזמן את ליבי... עוברים עליי ימים קשים מאוד, אני בנתק מההורים ומאחותי מאז יום שישי, אני זקוק לתמיכה כדי להרגיש יותר טוב, אני מותש ממה שעבר עלי בימים האחרונים. במבחן הלך טוב מאוד למרות לילה ללא שינה ומלא טירוף, זה פשוט מדהים, אני לא מבין איך הצלחתי אבל אני מצפה ל-85+ בציון... ישנתי בלילה האחרון 14 שעות... היום הייתי קצת עם עצמי, הסתובבתי, קניתי נעליים... אבל אני בבית מרגיש ממש לא בן בית, אני מרגיש ניכור, אני מרגיש לא רצוי... אבא שלי טיפה מתרכך, זה תמיד ככה, הבעיה היא עם אמא שלי, היא נותנת את הטון עם קיר אטום שהיא שמה בינה לביני. גם אחותי די מתעלמת ממני כי היא כועסת עלי. אני גם מאוד כועס על עצמי על כל הגועל שיצא ממני וכל הליכלוך... אני המום ממה שנהיה איתי. הפסקתי את הטיפול הפסיכולוגי בעקבות התקף החרדה שנראה לי שסיפרתי עליו בפורום. הוא קרה בעקבות הנושא שדיברתי איתו שעה לפני כן עם הפסיכולוג. התמוטטתי בקניון והזמנתי לעצמי בשארית הכוחות אמבולנס. הייתי בבית חולים אז עם ההורים ולא היה להם מה להגיד. דיברתי עם הפסיכיאטרית... היא החליפה לי תרופה אחת, ואמרה שהיא חושבת שהטיפול הפסיכולוגי לא יעיל. אני גם חשבתי ככה. לא יכול להיות שפגישה עם הפסיכולוג אצא יותר חלש ממה שנכנסתי אליה. ראיתי שאין לו מענה על הבעייה האמיתית שלי, קושי בוויסות רגשי. הרופאה המליצה לי על טיפול שנקרא DBT: Dialectical Behavior Therapy. טיפול דיאלקטי התנהגותי. נראה לי שסה האח של ה-CBT. הפסקתי עם הפסיכולוג ואני מתחיל את הטיפול החדש מחר... מה אני אגיד לכם, רע לי...