עידכון קצר

[חן123]

עידכון קצר

מצטערת שאני לא כותבת... ביום ראשון חזרתי לעבודה. אחרי לילה בו ישנתי שעתיים (זה לא הרבה יותר טוב בנתיים), הפעם לשם שינוי זה היה באשמתי. מוזר לעבוד, מצד אחד כאילו מעולם לא עזבתי, וכאילו אין לי ילד שנמצא בידיים זרות ברגע זה, כאילו חתכו את החיים שלי לשניים וחיברו שני חלקים ממש לא מתאימים, החלק של העבודה והחלק של הבית. אור מסתגל לאט למעון, היום הוא היה 4.5 שעות בערך והיה בסדר, אבל בניגוד ליום הראשון שהוא נירדם בלי בעיה היום ואתמול הוא לא נירדם שם. כל יום זה לוגיסטיקה אחרת מי לוקח ומי מוציא אותו (חמתי מאוד עזרה לנו). בנתיים אני תפסתי שפעת קלה, צינון כאב גרון אזניים וכו´, אבל אני הולכת לעבודה (אי אפשר לא לעבוד חצי שנה ויומיים אחרי שחוזרים ליפול למשכב) סיכמתי עם עצמי שרק אם המצב יחמיר אני לא אלך לעבודה. בשל המחלה והעייפות אני מגיעה הבייתה מתפרקת לגמרי, אבל אני מניחה שזה ישתפר אני בקושי נכנסת לאינטרנט ועוד פחות כותבת. שירלי, שמחה לשמוע שתומר משתלב במעון. ענת-החזרתי לך טלפון. מיכל של עומר ויובל-מאחת לך שבעיות השינה יפתרו (עוד לא קראתי הכל, מודה) יש לי עוד הרבה לקרוא אבל אני לא בטוחה שאני אספיק להתעדכן יום טוב חן

 

[ligo]

חן, אולי את אלרגית לעבודה?...

ועל זה נאמר- העבודה היא חיינו, אך לא בשבילנו בטח כרגע זה מוזר לך לעבוד, אבל בקרוב החיים יכנסו למסלולם וכולכם תתרגלו לסידור החדש מנצלת את ההזדמנות להתנצל גם מראש שאני אהיה פה פחות- וזה קשה כי אני כבר מכורה... אנחנו עוברים דירה בסוף החודש (ברגעים אלו יובל משוטט ובוחן בתים, וביום חמישי מאי ואני נאמר את חוות דעתנו), אז צריך לארוז במרץ

 

[מיכל של הדר]

רק בריאות, ../images/Emo23.gif חמודה שלי! ../images/Emo24.gif

 

[גאיה של זיו]

חן - שולחת לך חיבוק ועידוד

מאוד מזדהה עם מה שכתבת, גם אני הרגשתי מעין פיצול אישיות בהתחלה, אבל זה עובר. אל תשכחי שהחודשים האחרונים היו כל כך משמעותיים ודומיננטים, קשה לצאת מזה ולהמשיך בחיים כאילו כלום לא קרה. מעניין שגם אני חליתי כשחזרתי לעבודה וגם נימנמתי המון....אולי הגוף משדר לנו שהוא במצוקה, מהשינוי ומהמאמץ הנפשי והגופני....בסוף כולכם תתרגלו ותתאקלמו, רק קצת סבלנות. נשיקות.

 

[ענת אום יפתח]

חנצ´וק - כ"כ מצטערת שטרם יצא לי

לחזור אליךך טלפונית. אני פשוט "מפרפרת" (ב"פ" רפויה) ממקום למקום ואין לי רגע דל... אנסה מחר , כנראה. בכל מקרה - חושבת עלייך. ענת.

 

[רחל של ענבל]

חן, מעבר לכך שאת חולה,

התקופה הראשונה כשאת חוזרת לעבודה היא קשה במיוחד, אבל אחרי שבוע שבועיים הגוף מסתגל פיזית לשינוי. אני חזרתי כשענבל היתה בת 5 חודשים, אמנם למקום אחר, אבל באותו היקף משרה. בהתחלה היו הרבה שינויים, ענבל פתאום התחילה להתעורר בלילה לאחר שחודשיים לא התעוררה בכלל (ועד היום היא מתעוררת כל לילה מספר פעמים) ואני ראיתי רק שחורות: איך אני אצליח פיזית לתפקד? היום מתחיל ב5:30 ואני לא מפסיקה להיות בפעילות לרגע עד שהיא הולכת לישון, ואז יש עוד מטלות קטנות שגם אם מחלקים אותם ביני לבין בעלי, אי אפשר להתעלם מהן. אבל תתעודדי, הגוף ממש מקבל את השינוי, ואת תופתעי לטובה מהיכולות שלך. לומדים לתפקד מצויין גם אחרי שינה של 5 שעות עם הפסקות. אני אישית לפחות פעם בשבוע מפילה הכל על בעלי והולכת לישון בתשע. זה עוזר לחדש כוחות. וכמובן בקימה בלילות אנחנו מתחלקים. שיהיה בהצלחה! רחל

 

[שירלי של תומר]

מתוקה שלי ../images/Emo74.gif

נשמע שנורא קשה לך... קודם כל, תרגישי טוב

אני מאחלת לאורצ´וק יסתגל לגן במהירה ואתם תסתגלו לחיים החצויים הללו

אוהבת אותך ומקווה שהמצב רק ילך ויאיר פנים

נדבר!

 

[מיכל של עומר ויובל]

חן, רפואה שלמה ../images/Emo101.gif

תרגישי טוב. אני נורא מזדהה עם ההרגשה החצויה הזאת. חודש אחרי, אני עדיין חצויה. על מנת להפסיק לחשוב על הילדים כל היום אני צריכה להפסיק לחשוב עליהם בכלל. ברצינות. יש ימים שאני מתקשרת הביתה בקושי פעם אחת לשאול מה שלומם. אני משתדלת להתרכז בעבודה, וברגע שאני יוצאת, כל כולי נתונה להם.