עידכונים והתייעצות...

[sky*]

עידכונים והתייעצות...

המצב בדירה השתפר מאוד בחודשיים האחרונים. הבנתי שזה תלוי ברובו בי כי העו"ס שמעליי לא כל כך מתפקדת והבנות חוגגות מחוסר התיאום בינינו. לקחתי על עצמי את רוב התפקידים הסמכותיים בדירה, הראתי לבנות שאני רצינית ולא מוותרת אבל מבינה שאנשים טועים לפעמים והן התחילו גם להיות רציניות ואפילו לכבד אותי ואת העו"ס (מה שפעם היה נדמה כציפיות גבוהות מידי). ובכל זאת, השינוי הזה לא קרה רק בגלל ששיניתי גישה אלא גם בגלל דברים נוספים (אחת הבנות עזבה, בחורה נוספת יודעת שהיא אמורה לעזוב בקרוב (תק' המגורים שלה בדירה הסתיימה) והגיעו שתי בחורות חדשות). בכל מקרה, הן ממש מרגשות אותי בזמן האחרון, מקפידות ממש בדקדוק על הכללים עד שהן כבר צריכות להזכיר לי

, היחסים בינהן הרבה יותר טובים ממה שיכלתי לצפות ובכלל, יש המון התקדמות ואין מאושרת ממני

עכשיו, מה שקורה, אחרי שהמלחמות נרגעו קצת והיחסים של הבנות התקרבו בינהן לבין עצמן וגם בינהן וביני. עכשיו התחילו לעלות כל מיני חומרים קשים של כל אחת מהבנות ואני ממש מתביישת להודות בזה שאני לא יודעת להתמודד עם זה. ז"א אני יודעת בתיאוריה, אבל בשטח פשוט לא נשאר לי כוח לזה, אני לא מצליחה למצוא בתוכי אפילו טיפת אמפתיה כלפיהן בגלל כל הבלאגן שהיה קודם. אני מרגישה ממש חרא עם עצמי על זה, איזה מין מדריכה זאת שלא יודעת להקשיב ולגלות הבנה ואמפטיה ולהכיל... מה עושים במצב כזה? פשוט אין לי מושג... תודה על ההקשבה sky

 

[my sTar]

שלום לך

ראשית, ממש כייף לקרוא שהמצב בדירה השתפר, אני זוכרת שתיארת כאן מצב כמעט בלתי אפשרי, ואני שמחה מאוד לקרוא שהרבה יותר כייף. יישר כוח ! שנית, אני חושבת שאת צריכה קצת 'לשחק אותה' לשים על עצמך מסכה של אמפתיה ושל אהבה. בהתחלה זה יהיה קשה, ואפילו קשה מאוד, גם עניין ההכלה הוא בלי ספק, דבר קשה מאוד מאוד. אז בהתחלה עושים דברים שהם לאוו דווקא מהלב אלא באים מכורח העבודה ומכורח המציאות ואחכ, זה כבר נכנס לך לנשמה, גם הבנות, נראה לך שאת לא יכולה להכיל אותם ושאין לך טיפת סבלנות אליהם, ברגע שזה קצת יתחיל להכנס לעניינים תראי שזה כבר יבוא לבד אני מניחה שהמצב בדירה כפי שהוא עכשיו [שהבנות נותנות כבוד לך ולעוס ושהן מקפידות על הכללים] עוד חדש לך, ברגע שתתרגלי למצב תתחילי להתרגל גם למצב בו את מקשיבה להם, ושאשכרה אכפת לך .. ( שיהיה לך המון המון בהצלחה !!!!!

 

[sky*]

איזה כיף שיש אתכם פה

זה כל כך טוב שיש מקום שאפשר להתבכיין ולהתייעץ ולקבל תגובה מאנשים שמבינים בדיוק מה אני עוברת ועם מה אני מתמודדת... אני יודעת שצריך לשחק אותה אבל פשוט לא יוצא לי משום מה. אחת הבנות הגיעה ממשפחה עם הרבה אלימות, הם עולים חדשים מהודו, והיא הלכה לבד למשטרה וביקשה צו הרחקה מההורים, עברה את כל המשפטים איתם לגמרי לבד. מחר נגמר התוקף של הצו, היא קיבלה מכתב מאמא שלה שעושה לה הרבה נקיפות מצפון והיא לא יודעת מה לעשות. היום, אחרי שיחה בטלפון עם דודה שלה היא התחילה לבכות ולא ידעתי מה להגיד לה. היא פשוט דיברה איתי על זה והרגשתי שאין לי מה להגיד ושאני לא יודעת איך להגיב. כל כך התרגלתי כל הזמן להתעסק בענייני משמעת ששכחתי איך להיות אמפטית. האמת היא שזה די מפחיד אותי... sky

 

[joyjoy]

וכייף שאת פה איתנו ../images/Emo24.gif

קראתי את מה שכתבת ואני גם שותפה לשמחה על השינוי לטובה במצב ומאחלת לך שזה ימשיך כך מבחינת המשמעת, כל הכבוד לך למרות שאת אומרת שהיו עוד גורמים לשינוי , היית במצב לא פשוט בכלל והיית חזקה ויציבה ואני מאמינה שיש לזה חלק מרכזי מאד. לגבי הבעיה שאת מציגה כרגע הייתי מפרידה בין שני מצבים אם היא רק מחפשת הקשבה אז הרבה מאד פעמים זה מאד קשה לנו לשבת שם ולשמוע תיאור קשה כל כך מבלי להרגיש שאנחנו צריכים לעזור , לפתור , לשפר, אבל אם זה רק מה שהיא צריכה אז פשוט לשקף את הדברים , למשל אם את מרגישה מדבריה את הקושי שהיה בכל התהליך אני מאמינה שהיא צריכה לשמוע שמישהו מבין כמה קשה זה היה. אם היא פונה אלייך לייעוץ לגבי מה לעשות אז זה כבר הרבה יותר מסובך וחשוב שתנסי לשמוע בתוך כל מה שהיא אומרת אם היא באמת לא יודעת מה לעשות או שהיא יודעת מה היא רוצה אבל מפחדת מאד, יכול להיות שיש בתוכה כבר החלטה אבל יש לה חששות ופה יהיה התפקיד שלכם ללוות אותה. ואם היא לא יודעת מה לעשות אז תנסי לעזור לה לעשות סדר במחשבות שלה מה היה לעומת מה היא חושבת שיהיה, זה תמיד יהיה קשה כי זה משפחה אבל היא חייבת לחשוב קודם כל על הביטחון שלה.