עידכונים

[ddאמא ל2]

עידכונים

אז הורדנו את הגבס של ה3 שבועות ועדיין רגל שמאל לא במקום שרצינו... ויינטרוב החליט שנשים גבס לעוד שבועיים רצופים... את הגבס שם לנו ד״ר שגב(שמחליף את חמו) והוא היה פשוט אגרסיבי ודוחה, בכלל לא עניין אותו שאורי צרח מכאבים זה היה ממש מתסכל... בנוסף הוא טרח לציין שיש סיכוי שאורי יעבור את הניתוח הגדול בעתיד... למישהו יש נסיון עם מצב כזה?? אנחנו ממש מבואסים ודואגים... נשמח לתגובות, דידי

 

[פרלמנים]

קודם כל להרגע

יש לכם מזל שבד"כ מטפל בכם רופא יותר סבלני וסימפטי.
אני לא בטוחה שניתן לחזות כבר עכשיו מה יהיה בעתיד, וחבל להילחץ מזה.
דניאל , הקלאבר שלנו, נולד עם ק"פ כ"כ חמור בשתי רגליו, וכיום אין לו שום זכר לנסיגה או להפרעה בתפקוד.
שלב שלב... הכל עובר חביבי.
שווה לעדכן את חמו או וינטראוב על היחס שקיבלתם
חיבוק גדול,
ג'סיקה

 

[הריון אמא חיים]

קבלו חיבוק גדול

מענבר וממני כמובן

קודם כל, מה קרה לחמו? הוא בחופש? מקווה שלא החליפו אותו או משהו כזה...
נשמע כל כך לא במקום רופא כזה כשמדובר בילדים ובתינוקות, שזה ממש מקומם! ועוד בהנהלתו של פרופ ויינטרוב, שהוא מקסים וחם ממש! מוזר לי..
למרות שגם עם חמו ענבר צרחה מכאבים ולא היה ממש מה לעשות עד שהוא מסיים, אז בכל מקרה זה מתסכל.
לא יודעת לגבי הניתוח הגדול, אבל מה שאני למדתי מכל הסיפור הזה, הוא לנסות לא להילחץ לפני הזמן, ולשמוח שיש פתרונות וטיפולים.
מקווה מאוד מאוד שהגבס הזה הוא האחרון של אורי המתוקי הזה! בונבוני כזה (ענבר גילתה לי אחרי שהלכנו שהיא קצת נדלקה עליו

)

 

[ddאמא ל2]

תודה על העידוד

אכן חמו בחופש.... לא תאמינו אבל חזרנו גם אתמול כי גם הגבס התפרק וגם היה נדמה לי שברגל שמאל(הקשה) הגבס לא יושב במנח הרצוי... ואכן ויינטרוב ביקש שנוריד ונשים חדש... שוב צרחות קורעות לב אבל לפחות היה רופא אחר סימפטי ורגיש.... התסכול הגדול נובע מהמקום של חוסר הידיעה, כי הרי כבר עברנו את כל הדרך הרגילה ומסתבר שזה לא מספיק.. בכל מקרה אורי ממש במצברוח טוב אז זה מקל על העניין. תודה רבה לשתיכן זה באמת עודד אותנו, דידי

 

[הריון אמא חיים]

אוי מסכנון קטן!

מקווה שווינטרוב יבין מזה לא לתת לאותו רופא לגבס את הקטנים שלנו! או אולי צריך לבדוק כשלא חמו הוא זה שמגבס, שהגבסים הונחו נכון.

אורי תותח. בכלל ילדי ק"פ הם אלופים! רציתי לכתוב על זה פוסט אבל לא יצא לי עם כל הלחץ של התקופה הזאת... לחשוב איך הם מתמודדים וכמה הם אלופים, פשוט להעריץ אותם! אפילו שיש שיגידו שאין להם ברירה...

 

[סיוןגד]

מוכר, אבל תהיי אופטימית

שלום לך, אני סיון, אמא של סהר בן עשרה חודשים עם ק"פ דו"צ חמור בשתי הרגליים, מטופלים אצל ויינטרוב.
גם לסהר אחרי הניתוח והגבס של השלושה שבועות החזירו את הגבס.. אני זוכרת את התחושה הקשה, אבל יכולה להגיד לך שאחרי שני גיבוסים נוספים עברנו לנעליים ומאז טפו..טפו..
סהר עשה עושה הכל כמו בני גילו ואפילו לפני.. פרופסור ויינטרוב מחמיר אבל אני כל הזמן מזכירה לעצמי שזה כדי למנוע ניתוחים חוזרים בעתיד ובסה"כ יש לי רק דברים טובים להגיד עליו, על אריאלה ועל חמו.. (היום סהר 3 רק שעות בלי נעליים).
לצערי גם אני נתקלתי בד"ר שגב - עשה לסהר את שני הגיבוסים הראשונים (שאגב לא נספרו לי ולאחריהם התחלנו הכל מהתחלה). הייתי משתפת בתחושותייך את הצוות, הם מאוד קשובים..
באופן כללי, גם אנחנו עדיין בתוך התהליך וזה טבעי להיות מודאג, אבל עצה אישית שלי, כמישהי שהזילה המון דמעות, (כל גיבוס מחדש), היא כל הזמן להזכיר לעצמך שהק"ב זה משהו חולף- זה יעבור, זה משהו שאפשר לתקן.. עוד גיבוס אחד, פחות גיבוס אחד, אבל בסופו של דבר הילדים שלנו ירוצו, ישחקו וישמחו כמו כל הילדים...
את גם תראי שעוד מעט כשתעברו לנעליים הכל יראה פחות מסובך..
המון חיזוקים

 

[ddאמא ל2]

תודה סיון

אני באמת מאוד מעריכה את הצוות הם באמת מקצוענים אמיתיים!!! תודה על התגובה, זה מעודד להבין שיש עוד מקרים חמורים כמו שלנו אשר מסתדרים